Volume 3

Page 1132

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והבראה לילדים במחזורים במשך כל השנה לפי הוראות רופאי בתי-הספר.

השתדל בעד הקמת בנין גדול ומצויד יפה לביתספרו ולבנית בית-הכנסת לתלמידים בילו בתוך ביתהספר, בו ממלאים ילדים את כל התפקידים של חזנות, קריאה בתורה ושירה במקהלה ומתחנכים בפועל לחיי בית-הכנסת. בעבודה זו התחיל עוד בעת היות בית-ספרו רק סניף בצריף שברחוב בילו - החשמונאים (במקום בו נטועה ביום גינה עירונית). בית-כנסת זה הוא מפעל מיוחד במינו, שאורחים אנשישם ותיירים מרבים לבקר בו בתפלות שבת, ורבים הביעו את רצונם להתקין מוסד כזה במקומותיהם. הצליח להשיג תרומות בכסף, בספרים ובציוד לשכלל את בית-הכנסת והוא מטפל בהנהגתו ובהשגחה על סדריו.

צאצאיו: (מאשתו הראשונה) מרים אשת דוד שומן (שניהם מורים). ד"ר משה מישורי (רופא שינים), יהודית אשת ששון לוי (מנהל מוסד עירוני לילדים עזובים), ד"ר בנימין מישורי (מורה), (מאשתו השניה) שמעון (כנר - מנצח), נתן.

ד"ר משה דוכובני

נולד בוארשה, בשנת תרמ"ד (25.7.1884), לאביו ישראל (מורה להיסטוריה ודת ישראל בגימנסיות הכלליות ושנים אחדות היה צנזור לספרים עבריים) ולאמו חנה בת אהרן בורנשטיין (נכדתו של הרב דב בר מייזלס שהשתתף במרד 1863 של הפולנים נגד השעבוד הרוסי).

קיבל חינוך יהודי וכללי. למד רפואה באוניברסיטת וארשה והיה מהמייסדים והפעילים באגודת הסטודנטים הציונים "קדימה" (ביחד עם יצחק גרינבוים, מכסי מיליאן הארטגלאס ועוד). מטעמים פוליטיים הוכרח לעזוב את וארשה. גמר את לימודיו באוניברסיטת חארקוב ושם הוסמך לדוקטור לרפואה. השתקע באודיסה, היה זמן-מה אסיסטנט של הד"ר פוריץ הנודע

ועבד כמה שנים בבית-החולים היהודי והתמסר לעזרת דלת העם.

ב-1911, נשא לאשה את ד"ר נעמי (רופאת שינים) בת אליעזר שכטמן (רופא-שינים מפורסם בפודוליה).

המשיך באודיסה בפעילות ציונית והמשיכה לארץישראל לא הרפתה ממנו. מתוך כך השתדל וגם הצליח להתקבל כרופא באניות בקו המזרח הקרוב, ובדרכיו אלה ביקר שלש פעמים בארץ. בביקורו השלישי, בקיץ 1914, החליט לנסוע הביתה לחסל את עניניו ולעלות ארצה להשתקע. והנה פרצה המלחמה, בה השתתף כקצין בחיל התותחנים בצבא הרוסי.

אחרי טלטולים ותלאות לרוב בתקופת המהפכות ומלחמות-האזרחים ברוסיה הצליח לעלות ארצה עם רעיתו ב-1922 והשתקע בתל-אביב. גם כאן התמסר בעיקר לעזרת דלת העם, וביחד עם הד"ר מ. שטיין וד"ר משה שרמן יסד את מרפאת ההסתדרות הרפואית וכן היה ממיסדי אגודת הרופאים.

בשעות הפנאי. התמסר לעבודות מחקר בענפימדע שונים, וביחוד בהיסטוריה, וכן התענין באמנות, כלכלה, תרבות וסוציולוגיה. ספריתו הפרטית היתה בין המפורסמות בארץ במבחרה במיטב הספרים בכל המדעים והוא עצמו נחשב בין מכיריו לאנציקלופדיה חיה ומאמריו ברפואה ובהיסטוריה הצטיינו בבקיאות.

המשיך כל ימיו בפעילות ציונית.

נפטר בתל-אביב, י"ג אדר תש"ז (5.3.47).

אברהם אפרתי

נולד בשפולה, אוקראינה, בשנת תרמ"ז (15.6.1887), לאביו משה (סוחר) ולאמו חנה בת אברהם טפליצקי (והוא מצד האב דוד עשירי להרמ"א מקראקא ודור שביעי לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ומצד אמו דור שביעי לרבי פנחס שפירא מקוריץ, מאבות החסידות). למד בחדרים ובבית-המדרש ובגיל צעיר פרש להשכלה ולציונות סוציאליסטית ובשנת 1903 הצטרף למפלגת "פועלי ציון" בין הראשונים והיה מעסקניה הפעילים. התכונן בלימודים תיכוניים ואחרי קבלו תעודת-בגרות של גימנסיה למד משפטים באוניברסיטת ז'נבה בשווייץ, וגם שם היה פעיל בחוגי "פועלי ציון" בין הסטודנטים ובתנועה הכללית, וב-1912 הוסמך למדעי המשפטים ולעורך-דין וחזר לרוסיה.

המשיך בפעילותו במפלגה ובצבור היהודי ועסק במקצועו ,ואחרי מהפכת מרס 1917, משבטלו ברוסיה חוקי ההגבלות נגד היהודים, נבחר לחבר עירית צ'רקאסי באוקראינה ובשנות 18/19 היה גם שופט עירוני כנציג הצבור היהודי, ואח"כ נתמנה למנהל המחלקה האדמיניסטרטיבית במיניסטריון לעניני היהודים בממשלת אוקראינה העצמאית. משהחלו הפרעות והמהומות של מלחמת האזרחים השתתף בארגון ההגנה העצמית היהודית, ומשבגרו צבאות הבולשביקים והדפו ומיגרו את ממשלת אוקראינה יצא למערב

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1132). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1132