Volume 3

Page 1147

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דיסה וגמרה את הגימנסיה לבנות בהנהלת הגברת ברקנהיימר והמשיכה ללמוד עברית מפי מורים פרטיים (אחד מהם היה המורה והסופר יהודה ליב דוי דוביץ - בן-דוד - מראשוני המדברים עברית וממיסדי אגודת "שפתנו אתנו" באודיסה, שבראשה עמדו ש. טשרניחובסקי, נחום סלושץ ויוסף קלויזנר ). למדה רפואה באוניברסיטת ז'נבה, שוייץ, והשתתפה בפעולות אגודת הסטודנטים הציונים ובראשם חיים וייצמן

שהיה אז דוצנט שם. אחרי שהוסמכה לרפואה נבחנה באוניברסיטת מוסקבה והורשתה לעסוק ברפואה ברוסיה, אך החליטה להקדיש את ידיעותיה לשרות הישוב העברי המתהוה בארץ ישראל. לשם כך נסעה לברלין והשתלמה במחלות-עינים ובמיילדות וגיניקולוגיה.

בחול המועד פסח תרס"ט הגיעה ארצה ובאה בראשונה לגדרה, שם היתה אחותה אסתר אשת האכר ניסן ייבין . באותו הזמן היה שרות הרפואה במושבה בידי החובש ר' יצחק דראגונסקי ("החוקנאי"), ומשבאה רופאה מוסמכת פנו החולים אליה והיא עזרה להם בהתנדבות, ומשיצא ר' יצחק מהמושבה נתמנתה לרופאה מטעם הועד במשכורת קטנה, ומאז הונהג בגדרה שלשרות הרפואי צריך למנות רופא מוסמך.

אחרי ששהתה כשנה בגדרה היתה כחצי שנה ברחובות, ממלאה מקום הרופא ד"ר מוסקוביץ המנוח, וכחצי שנה בחדרה במקום הד"ר הלל יפה שיצא לחו"ל להשתלמות, ואח"כ השתקעה בתל אביב בראשית בנינה, נתמנתה למנהלת מחלקת היולדות בבית החולים של הקהלה בנוה שלום ועבדה גם באופן פרטי, קנתה מגרש ברחוב השחר 7 ובנתה עליו את ביתה (הבית הראשון בן 2 קומות בשכונת תל אביב; כיום שוכן בו משרד הבריאות הממשלתי), וחלק מהמגרש נדבה לגימנסיה הרצליה שבשכנותה. היתה חברה פעילה בועדה הסניטרית של שכונת תל אביב.

ב-1911 השתתפה ביסוד הסתדרות הרופאים בארץ ובשנים הראשונות היתה מזכירתה בהתנדבות.

ב-1913 יסדה בת"א תחנה לטיפול בתינוקות ("טיפת חלב") ומעון יומי לתינוקות, וב-1914 נסעה

לברלין והשתלמה במלחמה בתמותת תינוקות, והיתה איפוא חלוצת ענף זה של הרפואה בארץ.

נישאה לסופר ש. בן-ציון אחרי שהתאלמן מאשתו.

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה וכל הרופאים הגברים גויסו לצבא הטורקי, סיפקה היא וחברתה ד"ר אלכסנדרה בלקינד את השרות הרפואי לכל ת"א, יפו והמושבות הסמוכות.

אחרי הגירוש הכללי מיפו ות"א (ניסן תרע"ז) יצאה אף היא לפתח-תקוה והמשיכה מטעם ועד ת"א לטפל בחולי המגורשים שהשתכנו זמנית בפ"ת ובכפר סבא.

אחרי המלחמה חזרה לת"א והמשיכה לעבוד כרופאה פרטית ובמרפאה של הסתדרות הרופאים, ומזמן לזמן נסעה לחו"ל לתוספת השתלמות.

נפטרה בתל אביב, כ"א תמוז תש"ז (8.7.47) ונקברה בבית-העלמין הישן.

השאירה את מחצית ביתה לקה"ק, 500 לא"י למושבה גדרה להקמת מרפאה על שמה וסכומים ניכרים להסתדרות הרפואית ולמפעלי-מרפא צבוריים שונים.

אברהם רופמן

נולד בסטפן, ווהלין (אוקראינה), בשנת תר"י (1850), לאביו דוד.

עלה לארץ בשנת 1893 וכעבור שלש שנים עבר עם אשתו רוסיה וילדיו לגדרה ושימש כחובש המושבה. התפקיד שהוטל עליו היה אחראי ביותר, כי בימים ההם לא היה רופא בגדרה, ובכל יהודה, מראשוןלציון עד קסטינא, ישב רופא אחד, הד"ר אהרן מאיר מזי"א. ב-1912 הוזמן כחובש לקסטינא ובגדרה בא במקומו הרוקח סינדריכון.

איש ישר ותמים, אהב את הארץ בכל חום לבו; גבה-קומה ורחב-כתפים, שמח בחלקו ומחבב את כל קניני הארץ.

בשנותיו האחרונות חי ביפו. נפטר בכ"ו אייר תרפ"ה ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1147). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1147