Volume 3

Page 1166

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתפקיד זה במשך 37 שנה בקהיר. גם שם היה ביתו פתוח לשליחי ארץ-ישראל ועזר להם בעניניהם, וכן ליהודים שבאו להתישב או לסחור בקאהיר.

בשנת תר"ץ חזר לירושלים ומאז הוא מקדיש את זמנו ללימוד תורה בביתו אשר בשכונת אבןיהושע.

נפטר בירושלים, ח' תמוז תש"ח.

בנו: ישעיהו (עסקן צבורי ונציג "כרמל מזרחי" בפורט סעיד. היום תושב בארצנו).

אהרן ליטאי (רבינוביץ)

נולד בקרוקי, מחוז רצ'יצה, פלך פינסק, רוסיה הלבנה, טבת תרל"ח (1878). לאביו משה ליב (מלמד) ולאמו חיה שרה בת צבי קויפמן. למד בחדרים, בביתהמדרש ובישיבות רצ'יצה והומל. למד באופן פרטי לימודי בי"ס תיכוני ונבחן באודיסה.

ב-1905 נשא לאישה את חנה בת מיכאל וייץ (אחותו של הד"ר נפתלי וייץ, שהיה רופא במושבות ובירושליט ועסקן צבורי, ממיסדי בית העם והגימנסיה העברית בירושלים).

היה מורה בגמנסיות היהודיות של איגליצקי ואחרות באודיסה ופעיל שם בעניני ציונות, ספרות ותרבות. ממזכירי הועד לישוב ארץ-ישראל (עד שנסגר ב-1920 על ידי הבולשביקים), ממיסדיה ומזכירה של "אגודת חובבי שפת עבר", ממיסדי "האגודה הספרותית היהודית" באודיסה, ממיסדי הוצאת הספרים "יובנטוס", ביחד עם המורים שמחה ברברמן ואברהם לאנדאו שהוציא כ-20 ספרי-קריאה ברוסית בשביל הנוער היהודי (ביניהם "דוד אלראי" לבנימין ד'יזרעאלי, חלק מסדרת "זכרונות לבית דוד", ועוד).

את עבודתו העתונאית התחיל בתרס"ג ב"הצופה" הוארשאי בחתימת "ליטאי" ובמשך הזמן דחה כינוי זה לגמרי את שם-משפחתו המקורי רבינוביץ. כתב ב"השלוח", ב"רשומות", בעתוני אודיסה ברוסית ובעתונים הציוניים (ברוסית) "ווסחוד" ו"ראזסבייט", כתב באנציקלופדיה הישראלית ברוסית את הערך

"אודיסה". ב-1917 היה חבר מערכת "העם" שיצא במוסקבה.

משגבר הלחץ הבולשביקי על כל פעילות ציונית ועברית קבל רשיון לעלות ארצה בתוך חבורת הסופרים והמורים שיצאו מרוסיה לעלות ארצה עם משפחותיהם וספריהם וכתביהם ברשיון השלטונות. ואלה הם: הסופרים ח. נ. ביאליק, י. ח. רבניצקי, א. דרוינוב, מ. קליינמן, ב"צ דינאבורג, אביגדור המאירי, ד"ר צ. ויסלבנקי, מיכאל וילנסקי ואפרים ירושלמי.

מעת עלותו ארצה ב-1921 הנו חבר מערכת "הארץ". היה סופרו הארצישראלי של "העולט" מגת הופעתו בלונדון ובפריס במשך 16 שנה ברציפות בחתימת א. פרסם מאמרים גם בחתימות "בן משה" ו"א. ב. מ.") כתב בקורת על ספרים במחקר התורה ועורר בעתונות את שאלת מקום הדת במדינה העבריתתרגם את "תורת המשפט הרומאי" ואת "הפרובלימות של המשפט האזרחי" לפרופ' פוקרובסקי, שיצאו בדפוס, והכין בכתב-יד את תרגום הספר "פרולוגומינה" לוולהאוזן.

בנו: מיכאל בן-גל (התנדב במלחמת העולם השנית לבריגדה העברית והגיע לדרגת מאיור. מראשי ופעילי ההגנה ועם ארגון צבא ההגנה לישראל, נתמנה למפקד מחוז תל אביב ולמפקד חטיבת "קריתי")

אברהם לוינסון

נולד בי' אב תרנ"ב בלודז (פולין) לאבין נחמן (סוחר עשיר ומשכיל שהיה מצוי בספרות העברית) ולאמו מרים בת גרשון זרון (שכתב שירים באידיש וחיבר להם מנגינות).

קיבל חינוך עברי וכללי, למד בחדר מתוקן אצל ר' חיים יענק'ל קרמר, בעל "דורש לציון" (שתוכנו ביסוס הציונות המעשית, ב-1895) ואצל ר' יהודה אידל ציזלינג, המחבר של "ילקוט ארץ ישראל" (אוסף שבחי הארץ מתוך התלמוד). למד בגימנסיה בפילבה (נובה אלכסנדריה) ב-1908. אח"כ גמר גימנסיה בווארשה בשנת 1912. נכנס לאוניברסיטה הווארשאית ועבר, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יחד עם האניברסיטה לרוסטוב, שם גמר בה את הפקולטה למשפטים בשנת 1916.

בתקופה זו היה ממייסדי האגודה האקדמאית "ירדניה" (ווארשה), ממייסדי ושחקני "הבימה העברית" בלודז (בהנהלתו של יצחק קצנלסון), ובימי הקונגרס הציוני ה-11 שיחק בווינה במחזות "אוריאל ד'אקוסטה" ו"הגיטו החדש": היה יו"ר "אגודת חובבי שפת עבר" ברוסטוב. בתקופה זו תרגם את הספר "היהודים" לצ'יייקוב.

בשנת 1914 ביקר בארץ ישראל בפעם הראשונה עם שיירה של סטודנטים וסייר בה במשך כמה חדשים (יחד עם הצייר ארתור שיק, כיום באמריקה).

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1166). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1166