Volume 3

Page 1181

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שיך את לימודיו באוניברסיטת אודיסה, שם הוסמך לפיזיקה ולמתימטיקה,

נשא לאשה את דבורה בת גרשון רוזנטל בוילנה ועסק שם בהוראה במקצועו בבית-ספר תיכון עברי.

בראשית תרפ"ו עלה ארצה, יסד יחד עם שלום שטרייט את הגימנסיה "אחד העם" בפתח תקוה ומאז הוא מנהלה.

משתתף בחיים הצבוריים כחבר הנהלת האיחוד האזרחי בארץ-ישראל, חבר ההנהלה במרכז הארצי של קופת-חולים עממית ויו"ר סניפה המקומי, חבר ועדת הבריאות העירונית, חבר הנהלת הגוש האזרחי, חבר מרכז המכבי בארץ-ישראל וחבר המועצה הממשלתית ללימודים גבוהים,

צאצאיו: מיכאל (מהמתנדבים לצבא במלחמתהעולם השנית, ממוסמכי האוניברסיטה העברית למדע הרוח), בנימינה.

חנה מרים שפיצר

נולדה בירושלים, ה' שבט תרמ"ו (1886), לאביה הרב צבי אשר כהנא שפירא (רב ור"מ בירושלים, מחבר הספרים "התורה והמצוה", בש"ע מצוות בני נח" ועוד, בן הרב שמואל יהודה, רב בקרקוב, מצאצאי בעל "מגלה עמוקות, ממשפחת כהנים מיוחסת, שלפי ספר היוחסין שנשתמר בה מוצאה מעזרה הסופר) ולאמה חיה מיכלה בת ר' שלמה זלמן לוי (ממיסדי שכונת מאה שערים, ביקור חולים ועוד מוסדות חסד, נכדת ר' יעקב ליב לוי, ראב"ד בירושלים, מצאצאי הרב הלל ריבלין מאבותיו, מיסדיו וראשיו של הישוב האשכנזי הפרושי בירושלים). קיבלה חינוך מסורתי ולמדה עברית ויתר הידיעות הנחוצות בדור החדש בארץ.

נישאה לחיים שפיצר.

נתנה את דעתה על מתן חינוך עברי מודרני לבנות על טהרת המסורת ובשנת תרע"ט יסדה בירושלים בית-ספר תלמוד-תורה לבנות, שנתקבל לרשת החינוך של ההנהלה הציונית (ואח"כ של הסוכנות היהודית ובסוף של כנסת ישראל) כבית-ספר צבורי תחת

פיקוח "המזרחי" והוסיפה לו גן-ילדים וכהמשך לו בית-ספר מקצועי למלאכה ולהשכלה לבנות המגמה הדתית של בית הספר והאמון שנתנו ותיקי ירושלים במיסדת-המנהלת, המושרשת מדורות בחיי הישוב הישן בירושלים, גברו במשך הזמן על התנגדותם של קנאי האשכנזים ומספר תלמידותיה ממשפחות ירושלמיות ותיקות וחדשות הלך וגדל. בשנת תרפ"ו נוסד סניף בשכונת רוחמה בשם בי"ס לבנות מזרחי רוחמה, ובתר"ץ קיבל הנהלה עצמאית. בתרצ"ו יסדה ביתספר תיכוני למסחר לבנות, שהתפתח לגימנסיה בעלת מגמות הומאניסטית ומסחרית ונקראת על שמה "בית חנה". בית-ספרה הוא ביה"ס העממי הגדול ביותר בירושלים ומוסד-החינוך לבנות הגדול ביותר בכל הארץ.

חיברה סיפורים ומחזות חינוכיים : "יהודית והולופורנס", "רות", "אסתר" "שלמה המלך", "מעבדות לחרות" ועוד, וכן מסה על החינוך בשם "חינוך אבות האומה'', שמאמרים מתוכה נדפסים בהמשכים, ב"העבריה", ירחון להורים ולנוער הנערך החל מ-1944 ומופיע בפיקוחה על-ידי תלמידות הגימנסיה.

צאצאיה: יונה אשת אברהם צימרמן (מורה לנ- גינה), שושנה אשת דוד רזיאל ז"ל (ראש הארגון הצבאי הלאומי, שנספה בעיראק בפעולות-קרב חשובות נגד הגרמנים ובני-בריתם המורדים -הבוגדים העיראקיים בראשות ראשיד עלי אל-כילאני, - ראה כרך שני, עמוד 976).

יהודה ליב ליפשיץ

נולד בעיירה בסביבת מוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ד (1844.), לאביו משה מרדכי תלמיד חכם גדול ומשכיל, (מצאצאי הגאון מוילנה) ולאמו שרה לבית ליבושיץ . למד בחדרים, בישיבה בוילנה, ושם היה מתאכסן בבית דודו ר' שמעון שטראשון , ואח"כ בישיבת וולוז'ין.

נשא לאשה את דבורה בת ר' שמואל שיק, ממשפחת הבעש"ט, וכך נתאחדו במשפחתו שני הזרמים היריבים.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1181). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1181