Volume 3

Page 1192

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תתפי ה"מרד" הידוע בראל"צ נגד ה"פקידות" על התנכרותה לשאיפות אכרי המושבות.

בקשר עם עבודת הצבא חזר לרוסיה, התיצב לפני הועדה הצבאית וגוייס לחייל. במשך ארבע שנים שירת בצבא ובתרנ"ח שוחרר וחזר לעירו, סובלקי, ושם גילה בעצמו כשרון של מורה: בסובלקי היה קיים בי"ס עברי והוזמן לתת שעור חנם. במשך שנה שלמה לימד בב"ה"ס הנ''ל בהתנדבות.

בתרנ"ט נבחן וקיבל תעודת מורה, מיד אח"ז עבד כמורה ב"חדר" המתוקן בגרודנו במשך, שנה אחת.

בתר"ס יצא לחו"ל, למד בברן, אח"כ ביינה, בימי למדו בברן השתתף בקונגרס הציוני החמישי כציר מטעם אגודת חו"צ מדוינסק. שם הצטרף ל"פרקציה הדימוקרטית" שנוסדה בקונגרס הנ"ל.

בקונגרס הששי שהשתתף בו מטעם ציוני גולטה, ששם לימד בבי"ס העברי במשך שנה, הצביע נגד הצעת אוגנדה.

בתרס"א נשא לאשה את שרה בת שמריהו מאירוב.

בתרס"ה הוזמן לארץ ישראל לבוא ולשמש מורה בבית הספר ברחובות. כעבור זמן-מה הוזמן להורות בביה"ס לבנות ביפו. בבית הספר הגדול והחשוב הזה מצא את מקומו, שם נפגש עם חבר מוריס מעולה, והשתתף עמהם בחבור ספרי למוד שונים.

בשנת תרס"ז השתתף בחבור תכנית הלמודים הראשונה המפורטת של ביה"ס העממי. בשנת תרע"ב הוציא יחד עם יחיאל יחיאלי ומרדכי אזרחי-קרישבסקי ספר למוד חשוב בשם: "שעורי הסתכלות וידיעת המולדת" לשלוש שנות הלמוד הראשונות.

בתרס"ז נבחר לחבר מרכז המורים וכיהן במשרה זו ארבע שנים. היה ממיסדי העיר העברית הראשונה, וביתו היה מבין עשרות הבתים הראשונים שנבנו בתרס"ט.

בתרע"ג עזב את עבודתו ויצא לחו"ל לשם השתלמות. לשם קבלת תואר ד"ר קבל את הרשות לכתוב את הדיסרטציה שלו על פרי הדר בהשגחתו של אהרן אהרנסון, שהיה מפורסם בחוגי המדע בחו''ל. עם שובו ארצה, פרצה מלחמת העולם הראשונה.

בתרע"ד נתמנה למנהל ביה"ס הריאלי בחיפה במקומו של הד"ר בירם שהתגייס לצבא. בימי פרשת הדגול נחשד גם הוא בקשרים עם "נילי", נאסר ע"י הטורקים והובא לכלא נצרת, אך כעבור חדש שוחרר ממאסרו.

אחרי שחיפה נכבשה ע"י הבריטים נבחר לראש הקהלה בעיר זו. בתפקיד זה עמד שנה שלמה והניח שם את היסוד לארגונה של קהלה זו, שהיתה אז קטנה מאד.

בתרע"ט נתמנה ע''י מחלקת החנוך של ההסתררות הציונית למשרת מפקח על בתי הספר העממיים בא"י. מאז עמד בתפקידו זה עד שהועלה למלא את מקומו של הד"ר יוסף לוריה כמנהל זמני של מחלקת החנוך בא"י. במשך שנתים מילא את התפקיד הזה.

פרסם הרבה מאמרים בחנוך בעתונות הפדגוגית וב"הארץ", לחם לחנוך העברי האחיד, השתתף בעבוד התכנית הכללית של בתי הספר העממיים, ופרסם את ספרו "היצירה החפשית בחבור".

בתש"א החל לעבוד כמפקח על בתי הספר התיכוניים הכלליים בארץ, ובתפקיד זה היה עד יומו האחרון.

באביב תש"ה, בא לת"א כדי להשתתף בועידת המורים, ובין ישיבה לישיבה, בשובו למלון שלו, הרגיש את עצמו ברע, וכל עמל הרופאים להציל את חייו עלו בתוהו. ביום ו' ניסן תש"ה מת ונקבר בת"א, בבית הקברות הישן.

בתש"ו, שנה אחרי מותו, יצא לאור ספרו על הוראת התנ"ך.

צאצאיו: יעקב, תחיה אשת דב גולובוב (בקבוץ אפיקים), ארנן (בקבוץ גינוסר).

אברהם חולודנקו

בן יעקב ולאמו הינדה. נולד בשנת תרל"א (1871) בכפר סיטנקי, פלך קיוב, להורים אכרים עניים. אמו מתה עליו בשעת לידתו, ובעודנו תינוק בן יומיים הועבר לעיירה איבנקוב לבית דודו.

דודו שכר לו תמיד את המלמדים הטובים בעיירה, וכשהגיע שמעו של הילד הכשרוני לאזני הרב דמתא ר' מרדכי לויצקי, לקחהו אליו ללמדו ש"ס ופוסקים כמה שעות ביום. בשעות הפנאי שלו היה שונה לבדו על למודי התנ"ך ועל הדקדוק וספג לתוכו את הספרות הישנה והחדשה.

בעודנו צעיר נעשה למורה עברי. את עבודתו הציונית התחיל בעיירתו מיד אחרי הקונגרס הציוני הראשון, ויסד בעיירתו זו אגודה ציונית בשם "ציון", שבמשך זמן קצר אספה 150 חבר. החסידים והאדוקים ניסו להביא דבתו רעה לפני "הצדיק" ר' מרדכי דוב מהורוסטופול, אך "הצדיק" הנ''ל נטה, כנראה, בסתר לחבת ציון, והצדיק את המעשה בפני חסידיו.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1192). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1192