Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1243

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קום. למד בסטודיו. הדרמטית הרוסית (אצל טארכאגוב) ונצטרף לתיאטרון היהודי "אונזער ווינקל" שנוסד אז בחארקוב. בזה התחיל בעבודה תיאטרונית רצינית על הבמה היהודית. שיחק גם בנשפים יהודיים וציוניים. אותו זמן משך את צבי פרידלנדר (כיום שחקן ובמאי של "הבימה") לבמה ויחד עם פניה לוביץ (חברת "הבימה'') ערבו נשפים עבריים.

בשנת 1919 עזב את התיאטרון "אונזער ווינקל" ויצא לריגא ומשם עלה לארץ ישראל בשנת 1921. כאן נצטרף אל מרים ברנשטיין-כהן, א. קוטאי, מאיר תאומי ומ. אוכסנברג לאחר שנוסד "התיאטרון העברי", שמרכזו היה בת"א, שיחק את שפירא ב"קשה להיות יהודי" לשלום-עליכם; השדכן ב"אל נקמות" לשלום אש; את מנחם מנדל ב"אין מזל" לשלום עליכם לפי עיבודו של א. אשמן; פאסטר מאנדס ב"רוחות'' לאיבסון; גוטליב ב"יזרעאל'' של הנרי ברנשטיין ועוד. הציג את "הדיבוק" בפעם הראשונה בארץ בשנת 1922 והרבנות הכריזה אז חרם על ההצגה בירושלים. אותה שנה יסד את הסטודיה הדרמטית הראשונה בגמנסיה "הרצליה" בתל אביב והציג את תעלולי סקפן למולייר, ששם השתתף בפעם הראשונה רפאל קלצקין, שחקן "הבימה".

שנה אחרי כן יצא יחד עם חברי "התיאטרון העברי" לברלין למטרת השתלמות. שם נצטרף אליהם מ. גנסין, פינקל, בת-עמי ואחרים ועם יסוד התיאטרון התא"י ("התיאטרון הארצישראלי") שיחק שם את בלשצר במחזה "בלשצר" לז. רושיי. בעיבודו של יהושע השיל ייבין.

ב1925 חזר עם "התא"י" לארץ ישראל וכאן שיחק את הרלי למולייר, את הסוחר ב"המזל" של ברגר ועוד. כעבור שנה נסע בשם "תרבות" לנהל סטודיה דרמטית בקובנה, שם הציג כמה הצגות. (ז. לביוש, כיום חבר ה"אהל", היה מתלמידי הסטודיה בקובנה).

בשנת 1929 נשא לאשה את מרים ברנשטיין-כהן. (בת העסקן הציוני ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן. ראה כרך א', עמוד 192).

בשנת 1934 חזר לארץ ישראל ויסד את "הקומדיה הארצישראלית", הציג ושיחק את האב ב"הילד הזר" לשקורקון; הציג ושיחק את הוצמך ב"המכשפה" לגולדפדן בתרגומו של נ. אלתרמן; הציג מחזה ארצישראלי ראשון "גיטל מחפשת עבודה" ללינדברג.

בשנות המלחמה האחרונה יסד את הרביו ''אף על פי" (יחד עם גולנד וארבטובה) שיצר את הסוג החדש של הצגת רביו מן ההווי הארצישראלי עממי. משנת 1944 חבר בתיאטרון-רביו "לי-לה-לו".

נוסף לפעולתו על הבמה משך בעט סופרים, פירסם מאמרים ורשימות, בעיקר סטירות (בזמן האחרון ב"עגל הזהב" וב"סיכות").

בתו: אביבה .

אליעזר פפר

נולד במושבה החקלאית היהודית יפה-נהר, פלך חרסון, אוקראינה, ח' חשון תרכ"ב (1861), לאביו דוד יהודה (מורה לתלמוד בבאריסלאב, ליד חרסון) ולאמו חיה . למד בחדרים ובישיבות, השתלם בשפה ובספרות רוסית ובהשכלה כללית, עמד לבחינה והוסמך למורה עממי באישור השלטון בשנת 1880.

באותה שנה נתמנה למורה בבית הספר העברי בעיירה גולאיה פריסטאן, פלך טאווריה (קרים) ואח"כ למנהל וב-1896 הוזמן למשרת מנהל כללי של תלמוד התורה בחרסון. היה מראשוני המורים ברוסיה שהנהיגו את שיטת ההוראה "עברית בעברית" והצליח בה.

נשא לאשה את שרה בת נחום סברדלוב (רב ושוחט במושבה היהודית לבובה).

הצלחתו וכשרונו בהוראת השפה העברית נתפרסמו גם מחוץ לחרסון ועד ארץ ישראל הגיע שמו הטוב, וכך הוזמן מטעם הועד האודיסאי של חובבי ציון להורות בבית הספר לבנות שיסד הועד ביפו, ועלה ארצה בתרס"ד עם משפחתו.

יחד עם חבריו להוראה מ. אזרחי, י. יחיאלי, ד"ר ניסן טורוב ואחרים השקיע הרבה מרץ, יזמה וכשרון בסלילת דרך לחינוך עברי משוכלל ובהעלאת בית

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1243). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1243