Volume 3

Page 1273

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ני המרכזי "די וועלט" בגרמנית פרסם בו סיפורים מיצירותיו בלשון זו ותרגומיו מסיפורי ר. א. ברוידס וברדיצ'בסקי ואח"כ המשיך לפרסם מסיפוריו בגרמנית ב"אלמאנאך", ב"הייקלס קאלנדר", בשבועון הנוער הציוני "יידישע הופנונג" (שהוא וחבריו יסדוהו בהסכמתו של הרצל, והרצל כתב את המאמר הראשי לגליונו הראשון), ובעתונים היומיים הציוניים "וינר מורגנצייטונג" ו"די שטימה" שיצאו בוינה בתקופה שבין שתי המלחמות.

היה פעיל בתנועה הציונית כעסקן צנוע ושקדן וכנואם משכנע בנאומים שהצטיינו בצורה ובתוכן כאחד.

נתן עזרה והדרכה ארגונית ויורידית לעשירי הציונים הוינאים בהשקעותיהם בארץ. ביחוד היה פעיל בשטח החינוך והתרבות ועמד במשך שנים רבות בראש ההסתדרות העברית בוינה, נשיא הקוראטוריון של בית-המדרש לרבנים ואחרי מלחמת-העולם הראשונה יו"ר הקוראטוריון של הפדגוגיון העברי (להכשרת מורים עבריים לארצות מרכז-אירופה והבלקנים) מיסודו של ידיד-נעוריו הרב הראשי ד"ר צבי פרץ חיות. במקרים מיוחדים עסק גם בהוראה עברית בפועל ובמשך זמן-מה היה מורהו העברי של נ. ה. טורטשינר (כיום פרופסור וראש הקתדרה לשפה העברית באוניברסיטה הירושלמית). תומך ועוזר לכל מפעל ציוני ותרבותי- ביתו בוינה היה אכסניה לאנשי התרבות העברית ואכסניתו הקבועה של ח. נ. ביאליק (שהיה ידיד-נפשו ומחליף אתו מכתבים בקביעות) בכל זמני שהותו בוינה.

אחרי סבלו נגישות מהמשטר הנאצי בראשית השתלטותו באוסטריה הצליח לצאת משם עם משפחתו ובראשית תרצ"ט עלה ארצה והשתקע בתל-אביב. עבד כמפרק בנק אשראי וכנציגו של דלפינר בניהול בית-החרושת שלו למשי בת"א. התמסר לעזרת המוס. דות שיצר ביאליק כחבר בועד "בית ביאליק", בועד "אהל שם" וכיו"ר חברת "דביר".

בשנים האחרונות פרסם ב"הבוקר" שורת רשימות בשם הכולל "טפות מן הים" ובחתימת "דרדר הפליט" על סבלם של יהודים נפגעי המשטר הנאצי, שכמה מהן נתעלו לרמת חזון, וכולן עומדות לצאת בספר.

נפטר בתל-אביב, ח' אייר תש"ז (28.4.47). בניו: מתתיהו (תיאודור - על שם הרצל), עזריהו.

בהשתדלותם של: הנהלת "אהל שם", "ברית ראשונים", "ארגון עסקנים ציונים ותיקים" ו"בית חרושת "דלפינר-יוחננוף" בתל-אביב, יצאה לאור חוברת לתולדותיו (שנה למותו) בעריכת מ- אג"ף (אונגרפלד), הוצאת נחום דרימר, ת"א, תש"ח (32 עמודים).

שמעון חכם

נולד בעיר בוכארה, אוזבקיסטאן, בשנת תר''ג (1843), לאביו חכם אליהו (שוחט וסופר סת"ם, בא מבגדאד לבוכארא בשליחות, נעתר לראשי העזה ונשאר שם לעזור בהפצת ידיעת היהדות בקרב יהודי בוכארה, שבגלל ריחוקם במשך דורות רבים ממרכזי היהדות פשתה בהם עם-הארצות: כתב 52 ספרי תורה וחי- כ-120 שנה: תוארו "חכם" היה לשם משיפחה לצאצאיו) ולאמו צפורה בת אברהם כהן מפרס (מצד אמה נכדת הרב יוסף ממאן, שנולד בשנת תקל"ג בטיטואן שבמארוקו, עלה ארצה בבחרותו, ובן עשרים הגיע בשליחות כוללות צפת לבוכארה, ובראותו עד כמה ירודים שם היהודים בידיעת התורה ובשמירת המצוות נשאר עמהם והיה להם לרב ולמנהיג, הזמין להם ספרי קודש ממרכזי היהדות האשכנזית שבליטא ורייסין, החזיק ישיבה וחינך הרבה בחורים בני בוכארה לרבנים ומפיצי תורה בעדתם). למד תורה מפי אביו ומחכמים אחרים. נשא לאשר. את אסתר בת משה מלוניוז מבוכארה. עסק במסחר ויסר תלמודתורה לבני עניים- עשרה בניו ובנותיו מתו בילדותם,

רק בן אחד ובת אחת נשארו לו בחיים.

בחודש אלול תר"ן עלה ארצה עם אשתו ובנו והתישב בירושלים. חזר לבוכארה לחסל עסקים ובעודו שם נפטרה אשתו בירושלים ט"ז אב תרנ"א. חזר ארצה וחינך את בנו יחידו פנחס בתורה ובחכמה. משמת בנו זמן מועט אחרי חתונתו, ח' כסלו תרנ"ד, התמסר לתרגם ספרי קודש ללשון פרסית-יהודית המדוברת בפי יהודי בוכארה, הדפיסם בעזרת נדיבים בירושלים ושלחם לבוכארה כדי לזכות את הרבים. בין תרגומיו: התנ"ך מבראשית עד אמצע ספר ישעיה, שיר השירים ומדרש פטירת משה רבנו, לקוטי דינים להרב ר' אברהם אמינוף , תפלות ופיוטים למועדים, הגדה של פסח, תרגום שני למגלת אסתר, ועוד הרבה ספרי דת ופיוט, וכן הוציא כתבי-יד של יצירות משוררי היהודים בבוכארא וספרי דרוש וחכמה וספרי עם שונים, ומספר תרגומיו ופרסומיו הגיע לעשרות. מקום חשוב בין תרגומיו תופס תרגום "אהבת ציון"

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1273). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1273