Volume 3

Page 1282

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כאחד מששת הצעירים שנבחרו על-ידי ראשי חובבי ציון ברוסיה, להצעת הבארון בנימין רוטשילד , ללמוד ולהתמחות בחקלאות בארץ כדי לשמש אח"כ מדריכים להמוני העולים שיבואו להתנחל בארץ, עלה עם חמשת חבריו (ליאון יגלי, משה ווארהפטיג (אמיתי), א. הלפרין, גרשון הורביץ ויצחק אפשטיין) בסוף שנת תרמ"ה. עבד ולמד חקלאות בזכרון יעקב, בראש פנה וביסוד המעלה בהדרכת הגננים הצרפתים והאגרונומים והמדריכים של פקידות הבארון, התמחה בכל ענפי החקלאות והנטיעה ונשלח לעבודת הדרכה בראשון לציון.

כשביקר בבריסק בקיץ תרמ"ט נשא לאשה את נחמה בת יונה צבי פיינשטיין , ילידת בריסק שבאה שמה לביקור מבית הוריה שעברו לגור בצאריצין (היא סטלינגראד), ושניהם באו ארצה והשתכנו בחדר קטן שבבנין הפקידות, פיתחו את משקם ובנו את ביתם. הדריך את אכרי ראשון לציון ואת הפועלים ואף נתן להם שיעורים בתולדות ישראל ובידיעת הארץ. נשלח לבדוק קרקע ולקבוע את סוגי הנטיעות בנקודות-ישוב שנוסדו בגליל (מתולה) ובאזורים אחרים. ניהל מטעם חובבי ציון את בנין המושבה באר טוביה (בתרמ"ט), מטעם מאיר דיזנגוף וד"ר חיים חיסין ב"כ חובבי ציון בארץ את בנין בית הספר לבנות בנוה צדק שביפו, ומטעם זאב גלוסקין את בנין בית העם ברחובות. גם אחרי שחדל לעבוד כפקיד הבארון המשיך להעניק בהתנדבות מידיעותיו בחקלאות ובנטיעה לכל הזקוקים לכך, הן בנטיעות-בעל (גפנים, זיתים, תאנים, שקדים וכו') ובמטעי ההדרים והן בפלחה לסוגיה. עזר בידיעותיו לפיתוח המטעים במשקי עמק יזרעאל, עשה בהם כמדריך מתנדב 4 חדשים; בתל יוסף בחר את האדמה המתאימה לכרמים ; בכפר יחזקאל לימד את הכורמים הצעירים להבחין בסוגי הגפנים; בדגניה א' לימד את הבחורים להרכיב זיתים; בדגניה ב' לימד כיצד להשקות את הגפנים, ובנהלל לימד כיצד לזמור אותן; בעין חרוד לימדם כיצד להגן על הגפנים בפני רוחות הגלבוע, וחזר לדגניה א' ולימדם כיצד להשריש את שרשי הגפנים בעמק הירדן. השתתף אחרי מלחמת-העולם הראשונה בועדה מטעם הקרן הקימת להערכת כל המשקים והמטעים בארץ והיה אחד מארבעת חברי הועד שחתמו על הדין וחשבון, וכן במומחה בועדות ממשלתיות לעניני חקלאות, ותוך כך המשיך לעבד את משקו בעבודה עצמית. השתתף בחיי הצבור במושבה כחבר המועצה המקומית ועוד.

פרסם מאמרים בעניני חקלאות ב"האכר", "החקלאי", "השדה" במשך חצי יובל שנים, ב"ספר השנה", וסדרת זכרונות בשם "הראשונים" ב"בוסתנאי" ב-31 המשכים. ממאמריו ב"השדה" על הפרדסנות המודרנית נדרשה ונשלחה תמצית מתורגמת למכון הבינלאומי לביבליוגרפיה ברומא.

משהגיע לגבורות נערכה לכבודו מסיבה בהשתתפות אנשי צבור וחקלאות מקומיים ואורחים ורשמוהו

בספר הזהב של הקה"ק, והוא פרש מן העבודה ומסר את ניהול המשק ליוצאי חלציו.

נפטר בראשון לציון, ט"ז תמוז תש"ז (4.7.47).

צאצאיו: עשהאל, אפרת אשת צבי בן-כהן.

ד"ר אלימלך (מלך) זגורודסקי

בן מאיר יוסף (תלמיד חכם, מלמד, ממשפחת רבנים מנסביש) והניה בת ר' שלמה (ראש הישיבה במיר), נולד כ"ז כסלו תרכ"ט (1.12.1868) בפיהוסט, פלך מינסק.

בהיותו בן 4 עברו הוריו לעיירה דויד-הורודוק, מחוז מזיר, פלך מינסק. קבל חנוך מסורתי בחדר. בהיותו בן 10 עבר לסטולין, מקום שלמד אחיו הסופר ישראל חיים (יח"ז). הם למדו יחד בבית המדרש של העשיר הורביץ בלי השגחה ובלי מנהל. ע"י כך היתה להם האפשרות לקרוא כמעט בגלוי ספרי מאפו, שולמן, אד"ם הכהן ובשאר ספרי ההשכלה.

החל לתת שעורים בסטולין, עבר למינסק, ויחד עם חבריו צציק, גרינברג ופפוש, יסד אגודת "חובבי ציון", התפרנס משעורים במטימתיקה. אחר כך עבר לאנטופולי, הורה שם חשבון וגרמנית. עבר לקרים ולימד שנים אחדות במושבות הגרמניות, בישובי היהודים, קורמו-קמלדי, דז'נקו וטאגנש. התמחה בעבודת האדמה אצל הגרמנים.

יסד שם בית ספר, שבו הורה עברית בעברית. פרסם את ספר הלמוד: "לשון הקודש" עם ציורים והוראות למורים. ספר הלמוד הזה היה הראשון מסוג זה באותה שעה ברוסיה (ורשה, 1894), ונתקבל בהתלהבות גדולה ובמשך חדשים נמכרו ממנו כאלפים, טופסים.

עבר לגור בסימפירופול, עבד שם עם ד"ר אביגדור יעקובסון. יסד שם ספריה עברית, ערך נשפים ספרותיים, ובכל שבת היו מארגנים אספות ציונים.

בשנת 1905 נשא לאשה את אידה בת אברהם וולוביק מבוברויסק. באותה שנה התאספה בפטרבורג הועידה לשווי זכויות והוא נבחר כשליח מטעם ההס

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1282). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1282