Volume 3

Page 1325

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נריון לפילוסופיה של המרכסיזם בחוגים המרכסיסטיים של "פועלי ציון", ובמשך השנים ארגן סמינריונים רבים על נושא זה במושבות. בשנות 1934/39 הרצה בקביעות בבית העם בת"א על נושאים פילוסופיים שונים. ב-1935 ארגן חוג לפילוסופיה כללית, שהתקיים כשלש שנים, בו הרצה על משנותיהם של הפילוסופים יום, קאנט, פיכטה, שלינג והגל. ב"חברה הפילוסופית" שנוסדה ב-1945 לפי הצעת פרופ' ש. ה. ברגמן הוזמן להרצות על תורות הגל, לוק ולייבניץ. השתדל להקים במה מיוחדת לחקר משנותיהם של אפלטון ואריסטו, אך עדיין לא עלה הדבר בידו.

פרסם כ-180 מאמרים על נושאים מדעיים-עיוניים ב"החנוך", "דבר", "משמר", "עתים", "הפועל הצעיר'', "מאזנים", "כתובים", וכותב מאמרי בקורת ב"החנוך", "עתים", "משמר", ועוד. ב-1934 פרסם ספר בעברית על "יסודות המרכסיזם" וב-1935 על "מזייפי המדע בארץ". ב-1942 יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד תרגומו מרוסית לספר "המושבות הסוציאליסטיות" לטוגאןבאראנובסקי, ב-1943 "בעיות הלניניזם" לסטאלין וב-1945 "המעמדות והמפלגות באמריקה" לפרופ' לאן. בסיוע מוסד ביאליק ואגודת הסופרים הופיע בתש"ח ספרו "קאנט כפשוטו" והכין לדפוס ספר מקיף על "ראשוני החכמים ביון העתיקה" עם שתי נספחות: א) האטומיזם מרימוקריטות ועד ימינו - ימי הפצצה האטומית, ב) בעית היחס בין האינסופי, והסופי.

צאצאיו; אלונה, חובב .

יעקב גוזמן

נולד בטבוריטובקה, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תרל"ד (27.7.1874), לאביו משה מרדכי (ש"ץ בבתי-כנסת במקומות שונים ובסוף בקיוב) ולאמו דסיה-אלי. למד בחדרים ועזר לאביו כנער במקהלתו בקול "אלט" ואז למד קריאת תוים ותורת המוסיקה. משבגר היה לו קול באריטון יפה ופיתח אותו. למד בקונסרבטוריון הממלכתי בפטרסבורג וב-1905 גמר

את לימודיו בתור "אמן חפשי", קיבל מדליה של זהב ותעודה בחתימת הנסיך הגדול קונסטנטין.

כשנתקבל רשיון מיוחד מאת הצאר ניקולאי השני (והאחרון) ב-1907 לפתוח מחדש את בית הכנסת הגדול במוסקבה - אחרי היותי סגור שנים אחדות - הוזמן החזן גוזמן לחגיגת פתיחתו ואח"כ נתמנה לחזן קבוע בו ונתפרסם לשבח כזמר אמן וכקומפוזיטור. הוזמן לשיר באופרה הממלכתית, אך סירב להמיר את עבודת הקודש בעבודת חול. מ-1910 ואילך היה חזן ראשי בבית-הכנסת הכוראלי במוסקבה והיה מבאי-ביתו של הרב הראשי יעקב מזא"ה . פעל גם למען פרסומה והפצתה של המוסיקה היהודית. תרגם לעברית - בסגנון מקראי ובהתאמה לקצב המוסיקה - את הטכסטים ליצירות של קומפוזיטורים מפורסמים, כגון: האריה "אליהו" באורטוריה של מנדלסון, "יהלדה" מהאופרה "המכבים" ו"אזרה" של רובינשטיין, "שירים עבריים" של רימסקי-קורסאקוב, ועוד הרבה אריות ורומנסים. חיבר קומפוזיציות לתפילות ולשירי ביאליק, טשרניחובסקי ועוד.

נשא לאשה את יהודית בת יוסף בן זכריה אווא דנקא מהעיירה רוקיטנה ליד קיוב (בת אחותו של הזמר המפורסם מאיר (מיכאל) יוסיפוביץ מדווידוב , שזנח את יהדותו ומשפחתו, רכש תעודת התנצרות והיה במשך שנים רבות זמר בתיאטרון. המלכותי בפטרבורג, ואחרי שנחלש קולו - פרופיסור למוסיקה ברוסטוב ; תמך בקרוביו ביד נדיבה ולפני מותו חזר בתשובה והובא לקבר ישראל).

לפי החוזה עם יער בית-הכנסת במוסקבה היה לו בכל שנה חופש לשלשה חדשים. בחופשותיו אלה

בא ארצה בשנות תר"ע, תרע"א ותרע"ב. עבר לפני התיבה בהתנדבות בבית-הכנסת "החורבה'' בירושלים ובמושבות. בתרע"א בא להתפלל. בפתחתקוה ורוכבים יצאו לקראתו לקבל את פניו בכבוד על גבול המושבה.

בקיץ תרע"ד הוזמן לשיר בחנוכת בית הכנסת הגדול באנטוורפן והנה פרצה המלחמה ולא יכול לשוב למוסקבה, ומשפחתו נמצאה אז בגרמניה. בקושי רב

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1325). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1325