Volume 3

Page 1329

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בוגרים ולנוער, נספה בידי הנאצים) ואותו (נקרא על שם השל"ה הקדוש ר' ישעיה הורביץ, שהיה מאבות משפחתו). בן שנה נתיתם מאביו ונתחנך בהדרכת אביאמו בתורה ובחסידות, ולדרישת הסבא למד אף שירה ונגינה בכנור כ"אמצעים נחוצים לעבודת הבורא". ספג בבית סבא את האהבה לארץ-ישראל משחר ילדותו ואת הענוה ויתר המדות התרומיות. התרגל מבחרותו בעבודות גופניות לשם הכשרה לחיי עבודה בארץ-ישראל, אם כי היה מוקף חיבה והערצה של המוני החסידים שהשתוקקו לראותו יושב בראשם על כסא אביו.

נשא לאשה את חיה שרה בת ר' נתן הכהן רבינוביץ . האדמו"ר מקרימילוב, ע"י זבירצ'ה, פלך פיטריקוב. נכד בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. ישב שנים אחדות בבית חותנו ועסק בתורה ובחסידות. הוצעה לו משרת רבנות במוקטוב שליד וארשה ונבחר ברוב קולות, אך סירב לקבל את המשרה, כי עיניו ולבו היו לארץישראל.

קבל מאת הממשלה הפולנית את זכות המונופולין למכירת משקאות חריפים, אבל לא נצל אותה לרגל שאיפותיו לעליה לארץ.

הופעתו האקטיבית בתנועה הציונית, גרמה לידי מהפכה נפשית בחוגי החסידים בפולין ביחס לא"י.

באביב תרע"ד עלה ארצה לראותה ולהתענין בדבר השתקעות קבועה בה, אך משנתסבך המצב הבינלאומי לסכנת מלחמת-עולם בעקב רצח יורש-העצר האוסטרי בסאראייבו (28.6.14), מיהר לחזור לפולין לבל ישאר מנותק ממשפחתו.

בימי מלחמת-העולם הראשונה, בתרע"ז, השתתף ביסוד תנועת "המזרחי" בפולין ובועידת היסוד נאם בעברית על חובת היהודים נאמני התורה להעמיד את ציון וא"י במרכז התענינותם, לחסל את עסקיהם בהקדם ולעלות ארצה, להשתתף בבנינה ולהשפיע בכך על קביעת דמות הישוב ברוח המסורת.

בסוף תר"פ, עלה ארצה על אף התנגדות אשתו וחותנו. נתמנה למנהל מחלקת העליה ולשכת העבודה של מרכז המזרחי בירושלים. עזר לחלוצים הדתיים ולבני הארץ הצעירים להתארגן לעבודה ולהתנחלות

חקלאית, ובכלל עזר בעצה, בהדרכה ובעידוד לעולים שפנו אליו. ארגן פלוגה בת 120 פועלים דתיים לבצע בקבלנות מטעם לשכת-העבודה של המזרחי את סלילת כביש ראש פנה - טבחה, ואח"כ קבוצת חמשים פועלים לניקוי בריכות שלמה, ובעבודה זו השתתף גם הוא כאחד הפועלים, ותוך כך עורר ורענן את חבריו בשיחות של ציונות חסידית, זמירות ודברי-תורה. פעל למען ארגון הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ. השתתף ביסוד "הפועל המזרחי" (בחדרו בירושלים נוסד התא הארגוני הראשון שלה) ונבחר למרכז ולועד הפועל שלו. השתתף בארגון קבוצה להתנחלות בכפר אוריה וקבוצה לעבודה בגידול טבק בהר כנען. ביקר במקומות העבודה של הפועלים הדתיים בנקודות שונות בארץ, וכדרך האדמו"רים הכניס בהם התלהבות, אהבת הארץ ואומץ לשאת את חבלי הקליטה ולהתגבר על מכשולים, ומשעלה האדמו"ר הציוני ר' חיים-מאיר-יחיאל שפירא מדרוהוביטש, קרובו של ר' ישעיהו, והתישב בקצה שכונת הבוכארים בירושלים, היה כבן-ביתו ושניהם השפיעו על היהדות החרדית בירושלים ובארץ ברוח הציונות החסידות.

אחרי פטירת הרבי מדרוהוביטש בל' ניסן תרפ"ד יצא ר' ישעיהו לפולין בשליחות תעמולה בין החסידים ולהביא את משפחתו ארצה. בהופעותיו בחצרות האדמו"רים ובחבורות החסידים עשה נפשות רבות לציון ואת הכיסופים לארץ-ישראל שבלבות החסידים עורר להגשמה בפועל. בהשפעתו ובעזרתו נתארגנו שתי חבורות של חסידים להתנחלות בארץ בראשות רבותיהם הצעירים : ר' יחזקאל טויב מיבלונה ור' ישראל אליעזר הופשטיין מקוזניץ (מצאצאי המגיד ר' ישראל מקוזניץ בעל הספרים "אוהב ישראל" ו"עבודת ישראל"). שתי החבורות עלו ארצה, רכשו קרקע בעמק יזרעאל בעזרתו והקימו מושבים: חסידי יאבלונה את "נחלת יעקב" וחסידי קוז'ניץ את "עבודת ישראל", שנתמזגו אח"כ למושב "כפר חסידים" בהשתתפות מתנחלים מהפועל המזרחי, וכן עלתה חבורה אחרת של חסידים, שהניחה את היסוד לכפר-אתא, - עזר לכולם בחומר וברוח להתבססותם ולהשתרשותם בארץ בגוף ובנפש.

נסע כמה פעמים בשליחות הקה"ק לארצות אירופה ולאמריקה בחוגי היהדות החרדית והקסים גם יהודים לא-חרדים.

פרסם מאמרים בעתוני המזרחי והפועל המזרחי ובעתונות הכללית בעניני השעה, רשמי-מסע, הערכות על אישים, בקורת על ספרים וכו', ומתרפ"ז ואילך השתתף בעריכת הירחון החרדי "ההד" בהוצאת מרכזי התעמולה של הקה"ק וקרן היסוד.

מתוך צורך ורצון עז לעזור להתבססותם של יהודים בארץ אף בעניני כלכלה בעיר ובכפר התמסר ללימוד הבעיות הכלכליות של הישוב, כתב מאמרים כלכליים והקדיש זמן לעסקנות בקואופרציה האשראית, ובשנת תרצ''ג נתמנה למנהל בנק "זרובבל" (הבנק המרכזי של מוסדות הקואופרציה האשראית בארץ) ופעל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1329). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1329