Volume 3

Page 1330

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהצלחה למען גידולו והתפתחותו. בו בזמן המשיך לעסוק בתורה, בחסידות ובעניני צבור הפועלים הדתיים ובעניני כלל הצבור ובנין הארץ. וכמו בחוגי החסידים כך גם בחוגי אנשי הבנקים והלקוחות נתחבב על כל יודעיו אף כבנקאי עניו והשתדל לעזור בכל דבר במיטב היכולת והרצון הטוב.

אך הוא עצמו לא היה מרוצה בעמדתו המכובדת, כי לעולם לא הרפה משאיפתו, להיות לאיש-האדמה כיתר החלוצים. בגלל פטירת אשתו (ביום כ"ו טבת תרפ"ז) הוכרח להשאר בעיר ולגדל את ילדיו. אח"כ נשא לאשה את טובה בת הרב ישראל פרידמן , האדמו"ר מבויאן.

סוף-סוף השתחרר בחורף תש"ג ממשרתו בבנק ויצא להתישבות בכפר-פינס. הסתגל במהרה לעבודה בענפי-משק שונים. עבד כיתר האכרים וקבע עתים לתורה, ולפעמים היה נוסע לישיבות בעניני צבור בעיר וממהר לחזור אל עבודתו בכפר, ורבים מחברי הפועל המזרחי היו נוסעים אליו לשבתות, כמו לאדמו"ר, לקבל ממנו השפעה רוחנית.

השמועות הרעות, הרציחות ההמוניות של יהדות פולין ועל השמדת בני משפחתו ואחיו הרבי מפיאסצ'נה בפולין תחת השלטון הנאצי מוטטו את בריאותו. חלה ונפל למשכב. נסע לירושלים לבית החולים ויצא לנוח בבית גיסו הרב חנוך בורנשטיין בשכונת בית וגן, ושם נפטר ביום ה' סיון (ערב שבועות) תש"ה ובו ביום נקבר בהר הזיתים.

צאצאיו: אסתר אשת האדריכל יהושע הוברלנד (ארה"ב), אלימלך, רבקה אשת ישראל יונגסטר, שמואל, יוסף (חבר משק עין-צורית בהרי חברון). בתש"ו הופיעה בהוצאת ההנהלה הארצית לארגון בני-עקיבא בא"י - חוברת "ר' ישעיהו שפירא, פרקי חיים", שחוברה ע"י ש. דניאל.

מוסדות לזכרו:

בית הכנסת בכפר פינס (שיזם לבנותו על שם אחיו האדמו"ר קלונימוס מפיאסצנה שנספה על קדוש השם בידי הנאצים - ולא זכה לסיימו).

בית ישעיהו בתל-אביב.

בית כנסת, ספריה תורנית, ת"ת, בית טבילה ומועדון לנוער הדתי. ע"י סניף הפועל המזרחי בת"א.

בית מדרש של מדריכי בני-עקיבא ובית התנועה בכפר פינס.

בית הפועל המזרחי בכפר עטה.

אברהם יהודה ברז'יז'ינסקי

נולד בבילסק, פלך גרודנה, רוסיה-פולין, בשנת תרמ"ג (1883), לאביו יצחק אריה (סוחר) ולאמו רייזל בת יהודה דב הירשנזון (שו"ב בנאריבקה, מחוז בילסק, אחיו של הרב זבולון הירשנזון ראש ישיבת ביאליסטוק, שלפני כ-70 שנה נשלח ארצה על חשבון הקהלה והיה מורה-הוראה ודיין בחורבת ר' יהודה החסיד בירושלים, גיסם של המלבי"ם ו"המגיד מקלם" וקרובם של הרבנים

ר' ליפה'לה ובנו ר' חיים הרץ היילפרין , רבנים ראשיים בביאליסטוק). בן ארבע נתיתם מאביו. הצטיין בחדרים כעילוי. למד בישיבה בלומז'ה, בטלז (מפי הגאונים ר' שמעון שקופ ור' יוסף ליב בלוך ראשי הישיבה והרב הראשי ר' אליעזר גורדין) ואח"כ בקיבוץ של הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי בוילנה, ובכל המקומות הצטיין כעילוי בחריפות ובבקיאות. פרסם חידושי תורה בירחון התורני "תורה מציון" שיצא בירושלים וקיבל בעניני מאמריו מכתבים מאת גדולי הדור, ביניהם הרב חיים חזקיהו מדיני (מחבר הספרים "שדי חמד" אז רב בקאראסו באזאר, קרים, ואח"כ בחברון).

עוד בישיבת טלז החל לכתוב בעתון "המעיר" של בחורי הישיבה, אח"כ מאמר על "השכלה ומלאכה" ב"הצפירה" (תרנ"ז, גליון 266), שלח סיפור גדול ל"הצפירה", אך העורך נחום סוקולוב חשש לפרסמו מאימת הצנזורה (לשם הסואה קבע את מקום העלילה

ברומניה, אך ניכר שהוא מתכוון לרוסיה), ומאמר ב"המליץ" על מצב בחורי הישיבות. עסק בפעולות חיבת ציון מנערותו (אסף כספים בקערות ערב יוםכיפור בבית הכנסת ובדרכים אחרות לטובת "הועד האודיסאי"), הצטרף לציונות המדינית מראשיתה, השתתף ביסוד האגודה הציונית הראשונה בבילסק והיה מזכירה (ראשה היה משה נחמן סירקין וסגנו שאול יצחק סטופניצקי הי"ד שנרצח בידי הנאצים), ומאז המשיך בפעילות ציונית בלי הפסקה.

בתרס"ג נשא לאשה את רבקה בת ר' משה אריה אלנברג בעל בית הספר "לתורה ולתעודה" בלודז (מיסודו של חיים יעקב קרמר ). החל לעסוק במסחר והצליח. נתמנה לסוכן יחיד להפצת תוצרת הפירמה הגרמנית הלודזאית "קרושע ענדער" לכל ווהלין והגדיל פי-כמה את מחזור ההפצה. יסד פירמה שיתופית לטכסטיל לויט וברז'זינסקי שהיתה לאחת הגדולות בפולין. אח"כ היה מנהל האכספורט של הפירמות הלודזאיות הגדולות "שייבלר וגרוהמן" (גרמנית) ו"המנופקטורה הווידזבית " (יהודית), יוזם יסוד "הסינדיקט לאכספורט קונפקציה", יועצו ומדריכו ומשתתף בניהולו. נחשב למומחה כלכלי בר-סמכא בחוגי הממשלה ואנשי-העסקים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1330). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1330