Volume 3

Page 1362

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעיירה וסבל בגלל הציונות רדיפות חברתיות בסביבה החסידית שבית אביו השתייך אליה. למד ממורים פרטיים את השפה הגרמנית ולימודים כלליים. בן 18 עבר לוינה ואחרי הכנה בלימודים, נבחן וקיבל תעודת בגרות, נכנס לאוניברסיטה וב-1917 הוסמך לד"ר לרפואה והתמחה במיוחד בריפוי שחפת ומחלת ריאות.

ב-1917 נשא לאשה את פסיה ,פיפי) בת מאיר דויד. באותה שנה גויס לצבא האוסטרי כרופא צבאי ואחרי המלחמה עבד בבתי-חולים שונים בוינה.

בשנות לימודיו באוניברסיטה הוינאית היה חבר באגודת הסטודנטים "התחיה", שטיפחה את הדיבור העברי, ואח"כ היה רופא לחבריה ולחברי "החלוץ" בוינה.

ב-1922 עלה לארץ ונתקבל לעבודה בקופת-חולים של הסתדרות העובדים הכללית. עבד כרופא כללי במרפאות קופ"ח בבן-שמן, עתלית, כנרת וכמנהל בית חולים של קופ"ח בטבריה. ב-1929 עבר לתל-אביב ונתמנה למנהל רפואי וחבר מרכז קופת חולים ורופא ראשי למחלות ריאות ושחפת. מאז הוא ממשיך בעבודתו זו והשתתף בפעילות בהרחבת רשת שרותי קופ"ח עם גידול הישוב בארץ עד ליום הזה, כשהוא מספק עזרה רפואית לצבא ישראל ולמאות אלפי תושבים בארץ. ממשיך בפעילות רפואית צבורית, חבר הנהלת קרן נכות של ההסתדרות, חבר במרכז הליגה למלחמה בשחפת, היה פעיל במרכז הרפואי של הועד הלאומי ו"בלשכה לשרותי הבריאות" במשך כל זמן קיומו של הועד הלאומי. פעיל בכל שטחי בריאות הצבור בארץ.

פרסם מאות מאמרים רפואיים בעיתונות העברית, עורך מדור לבריאות העם ב"דבר", ערך את "דפים רפואיים", ערך והוציא את המאספים השנתיים "האם והילד".

צאצאיו: אורי, רחל, שילה.

ד"ר מנחם (אמיל) פוירשטין

נולד ד' אייר תרע"ב (21 באפריל 1912) בקישקורוש שבהונגריה לאביו שרגא (אחיו הצעיר של הסופר והמשורר אביגדור המאירי, ציוני וותיק,מורה ומזכיר הקהילה המקומית) ולאמו אלה לבית פוגלר. למד בחדר ובתלמוד תורה עד גיל הבר מצוה ואחרי כן בגימנסיה היהודית בדברצן ובבודאפשט. הצטרף בגיל צעיר לתנועה הציונית שהייתה אסורה בימים ההם בהונגריה והתחיל להשתתף בבטאוניה השונים עוד על ספסלי הגמנסיה. אחר בחינת הבגרות עבר לברסלו שבגרמניה למד בבית המדרש לרבנים אצל רבי יחיאל מיכאל גוטמן בעיקר ובאוניברסיתה המקומית. בשנת 1931 עבר לברלין, למד שפות רומאניות באוניברסיתה והממשיך בלימודיו העבריים בבית המדרש לרבנים על שם הילדסהיימר. עם עלות היטלר לשלטון עבר ללונדון ולמד באוניברסיטי קולדז', ובז'וס קולדז' שבראשו עמד פרופ א. בוכלר. בשנת 1933 רצה לעלות ארצה, אך עליתו נדחתה בגלל המהומות לכן המשיך בלמודיו

באוניברסיתת באזל בשוויצריה. עלה לארץ במרץ 1935 היה פקיד בסניף תל אביב של בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ ואחרי כן פקיד ראשי בצנזורה לעתונות.

בשנת 1938 נשא לאשה את שפרה בת אשר זליג איטיגין מוילנה.

כתב שירים ומאמרים עוד על ספסלי בית הספר

והיה למשתתף קבוע בשני הבטאונים הציוניים שקיימו בהונגריה, הירחון האמנותי-הספרותי "מולט אש יובו" ("עבר ועתיד") בעריכת מורו ורבו בציונות ובספרות פרופיסור ד"ר יוסף פטאי ו"ז'ידו סמלה" ("משקיף יהודי"). שמש אחר כן כתב הבטאונים הציוניים בברסלו, בברלין, בלונדון ובבאזל. מאמריו נתפרסמו עוד בעתון היומי הציוני "אוי קלט" ("מזרח חדש") בטרנסילבניה ובעתון היומי הבודאפשטי הגדול "אז אויסאג" ("העתון").

אחר עלותו ארצה נתפרסמו שיריו, מאמריו, רשימותיו ותרגומיו על עמודי "דבר" ב"מוסף לספרות" בעריכת דב סדן (שטוק), השתתף בקביעות ב"דבר", ב"הארץ", ב"הזמן" (בעריכת אינדלמן), ב"המשמר", חבר אגודת הסופרים העברים והתאגדות העתונאים החל משנת 1937. השתתף בכתבי עת ובירחונים "מאזנים", "גליונות", "גזית", "במה". חבר מערכת "הצופה". "ידיעות אחרונות", "העולם הזה". שמש יועץ ספרותי של האהל, ניהל קורסים לספרות בשעורי ערב של ההסתדרות ומטעם "בית העם". תרגם רומנים רבים ומחזות "בדרכי החיים" (הוצג באהל), ז'אן (הוצג ב"תיאטרון הקאמרי") ועשה הרבה לטפוח הבמה הזעירה ("לילית" ו"לי-לה-לו").

סופר, עתונאי, מרצה, מתרגם. בלתי מפלגתי.

בנו: בנימין.

ישראל זמורה

נולד בכפר פוצ'ום-באוץ, מחוז בלצי, פלך בסרביה, בכ"ד אייר תרנ"ט (1899) לאביו אהרן ולאמו נחמה לבית וולפנזון.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1362). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1362