Volume 3

Page 1397

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חורבן ויצירה"), כתב רומאן היסטורי גדול בשם "שיבת ציון" מתקופת זרובבל ואילך אשר פרקים ממנו נתפרסמו כבר בעתונות הספרותית.

בתש"ח עשה בשליחות (הברית העברית העולמית, אגודת הסופרים העברים ומרכז פא"ן בארץ) במשך חמשה חדשים בארצות מערב אירופה, במתנות הנידחים בגרמניה, בצרפת, בלגיה, הולנד, שוייץ, אנגליה ודאניה. פעל בחוגי העברים ובחוגי הסופרים היהודים והבינלאומיים. הרצה בפא"ן-קלובים הצרפתיים והשתתף כנציג הפא"ן העברי בא"י בקונגרס ה-20 של פאן בינלאומי בקופנהאגן והעביר החלטה על עדוד לעובדי הרוח במדינת ישראל. עם סיורו זה החל לנהל פעולה למען הגברת העברית החיה בתפוצות הגולה והייצירה הארצישראלית לרחבי הגולה.

בטבת תש"ט ארגן בת"א את "תערוכת הספר העברי" ע"י הברית העברית העולמית.

צאצאיו: רחל, אריה (בוגר ביה"ס החקלאי בפרדסחנה ונוטר).

יעקב אשר לויסון

נולד באופוליה, מחוז שדלץ, פולין א' חשון תרמ"ט (1888), לאביו צבי (מצאצאי הגר''א מוילנא) ולאמו בלהה בת שמואל פייטרוטקה . (אחד מאבות המשפחה הרב טוביה (טבל'ה) רוזנטל , ממריאמפול, עלה ירושלימה לפני כמאה שנה ומנוחתו בהר הזיתים). קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית ומסחרית. היה חבר ועד .מרכז הציונים הצעירים בוארשה.

בתרע''א (1911) נשא לאשה את חנה בת שלמה יצחק רמברג (עסק במסחר ובפעילות ציונית וצבורית).

בתרפ"א עלה ארצה ועסק ביבוא נייר ומתרפ"ח ואילך כסוכן בתי-חרושת לנייר ועצים מסקנדינביה.

פעיל בחיי צבור הסוחרים בתל-אביב. היה במשך 12 שנה חבר ועד לשכת המסחר יפו-ת"א, ממיסדי המועדון המסחרי והתעשיתי בת"א והיה חבר ועד שכונת נוה שאנן.

פרסם מאמרים על נושאים כלליים וכלכליים ב"הארץ", ספר ביאוגראפי-מונוגראפי על א. ז. הופיין,

המנהל הכללי של אפ"ב (ת"א תרצ"ו), חוברת משלים בשם "פסוקים" (תש"ז) וספר לרפורטאז'ה ספרותית "בין העריות" (תש"ט).

יצחק יואל מרגלית

נולד באומאן, אוקראינה, א' אב תרמ"ה (1885) לאביו ישראל יוסף ולאמו חוה בת אברהם (מצאצאי רבי פנחס מקוריץ , מאבות החסידות, והאדמו"רים

המדפיסים לבית שפירא מסלאוויטא). למד בחדרים ובישיבות ונתפרסם כעילוי ורכש לו גם ידיעות כלליות.

עלה ארצה בתרס"ד והתישב בירושלים.

נשא לאשה את מרים בת משה זילברמן מצפת (שנקרא ר' משה מחלק" על שום היותו ממונה מטעם כולל ווהלין לחלוקת כספי התמיכה והתמסר ביחוד להגיש עזרה ליתומים ולאלמנות ולמוסדותתורה וחסד).

נתמנה למנהל בכולל ווהלין בירושלים ומטעם ועד הסיוע כמנהל במושב זקנים וזקנות המאוחד. הרבה לעזור לתלמידי חכמים, קירב אליו את בני המושבות שלמדו בבתי-המדרש למורים בירושלים והתקרב לתנועת הפועלים העברים. היה מעורב בחיים החברתיים בירושלים ורכש לו ידידים גם בין התושבים הלא-יהודים.

בתרס"ח היה בין המשפיעים בעצה ובהדרכה על הגביר ר' דב הכהן הורנשטיין מאוקראינה שבכסף שהקדיש למפעל מועיל ובר-קיימא בירושלים יקים בתים לשיכון לומדי תורה עניים, כך נוסדה שכונת "בתי הורנשטיין ליד זכרון משה.

נפטר בירושלים, כ"ג אדר ב' תש"ח (3.4.48).

צאצאיו : רבקה אשת אליעזר קארפ (באמריקה), דינה אשת ברוך מרכוס (מנהל ברקליס בנק בתלאביב; ראה כרך א' עמוד 522), בלה אשת יונה גרוניס, אהרן, חיה אשת קארל רייך, צפורה אשת בנימין בינשטוק, חוה (מורה בבי"ס של המזרחי).

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1397). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1397