Volume 3

Page 1404

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ואח"כ נתמנה למנהל-חשבונות ראשי בסניף ת"א של המשרד לעבודות צבוריות של ההסתדרות (קודמו של "סולל-בונה"), שעסק אז בבנין השכונות נורדיה, צ'לנוב, בורוכוב, תל-נורדוי ועוד.

ב-1929 נשא לאשה את טובה בת שמעון לוסקי מפונסק, פלך סובלק, פולין, שעבדה בסלילת כביש חיפה-ג'דה.

כשניתן לתל-אביב מעמד של מועצה מקומית (עיריה) נפרדת מיפו ניהל מטעם ההסתדרות את הארגון והתעמולה לקראת הבחירות למועצה הראשונה, נבחר לשלש המועצות הראשונות ברשימת ההסתדרות והיה פעיל כחבר וכיו"ר בועדות עירוניות שונות, ביחוד כיו"ר ועדת הבקרת של העיריה, וכיו"ר ועדת המשטרה של עירית תל-אביב, וכמארגן עניני המשטרה בתלאביב. בו בזמן היה ראש הועד המבקר של מועצת פועלי ת"א ומבקר חשבונות ברוב מוסדות ההסתדרות במשך שנים אחדות.

בשנת 1930 השתלם במדעי המסחר, הוסמך בבית ספר גבוה למדעי מסחר ולבקורת. חשבונות ונתקבל כחבר באגודת רואי-חשבונות מוסמכים באנגליה. ומאז המשיך לעבוד כרואה חשבון מוסמך, מיסד ומנהל מכון להדרכה משרדית ש. ח. ם, ממציא ומפיץ פטנטים שונים שלו ושיטות חדשות להנהלת חשבונות מעתיקה. הצטרף לצבור האזרחי והשתתף ביסוד "האיחוד האזרחי".

חבר ה"הגנה" מראשיתה, חבר המפקדה שע ה"הגנה" בת"א כעשרים שנה (כנציג ההסתדרות ואח''כ כנציג האזרחים), המפקד בפועל של ה"הגנה" בעת מאורעות תרפ"ט בת"א. חבר המרכז הארצי של ה"הגנה" ומנהל מחלקת הכספים שלה מראשית מלחמתהעולם השנית ועד קרוב לסופה. כן פעל בהתנדבות בארגון "כופר הישוב" ובניהול סניפו בת"א במשך שנים אחדות, ניהל את מפעל "מס חירום" בת"א, שהפך במשך הזמן ל"מגבית ההתגייסות",

צאצאיו: רזיאל היה מטובי הלוחמים ב"הגנה". ימים אחדים אחרי ה-29 בנובמבר 1947, כשהערבים ניסו למחות בדם ישראל את החלטת עצרת האומות ליסוד מדינה יהודית, נאסר רזיאל על-ידי הבריטים, מסיתי הערבים ותומכיהם, בהגנו על שכונת התקוה ליד ת"א, ובית-דין צבאי בריטי דן אותו לחמש שנות מאסר ב"אשמת" החזקת נשק. שוחרר ב-15 במאי 1948, ביום הראשון למדינת ישראל. המשיך להשתתף במלחמת המולדת נגד הפולשים המצרים ונפל ליד משלט איבדיס בהגנה על נגבה ביום ג' תמוז תש"ח בגיל 19 שנה, ראה את הערך שלו בכרך זה (לזכרו שינה האב את שם המשפחה מרוזנטל לרזיאל), אסתר .

אליעזר וינשל

לאביו ד"ר בן-ציון זאב וינשל (ראה כרך ב', עמוד 602) ולאמו קארולינה בת אריה לנדאו ממוהילוב. נולד בבאקו (קאוקאז), 28 פברואר 1896.

גמר גימנסיה ריאלית בבאקו (1913), ביקר בבית הספר הגבוה בליאזש (בלגיה), פאוטיה, פריס וציריך, וגמר מהנדס מכני בשנת 1919.

השתתף באופן פעיל בתנועת "החבר" בבלגיה ובצרפת, הלה חבר הקורפורציה "עבריה'' בציריך. נבחר כציר "החבר" בהיידלברג.

עלה לארץ בשנת 1920 (ביקור קודם עם אביו בשנת 1909).

בשנת 1921 נשא לאשה את מירה בת בצלאל יפה (ראה כרך א', עמוד 269).

עבודותיו הראשונות כמהנדס בא"י: בנמל חיפה, בבנין המזח הראשון בשנת 1921, השתתף בבנין

בית החרושת "סליקט" בתל-אביב, ביהח"ר "שמן" בחיפה, עיבד תכניות לפיתוח חוף קיסריה, עבד כמהנדס בחברת "גאולה", השתתף בהכנת הפרצילציה ורכישת הקרקעות של לב-תל-אביב, בני ברק, נוה שאנן בחיפה, תל-בנימין ליד רמת גן (אחד הרחובות בתל-בנימין נקרא על שמו). יש לו זכויות רבות ברכישת הקרקעות של "חניתא" בצפון הארץ בשנות מאורעות הדמים ב-1936. עבד בחברת החשמל כמנהל חברת השקעה "הירקון" המסונפת לחברת החשמל, העמיד לרשותו של פנחס רוטנברג תכניות מפורטות על השקעות עמק הירדן ותעלה המקשרת את עמק הירדן עם הים התיכון.

בשנת 1928 יזם וייסד את לשכת ה"כ"ח" (ה"28") בא"י במטרה להחדיר את ההכרה הממלכתית בחיים הצבוריים. השתתפו בה רבים מראשי הצבור האזרחי.

היה אחד מהמומחים הראשונים בארץ לתיכנון והערכה של פעולות התישבותיות חדשות.

נפטר בתל-אביב, כ' טבת ת"ש (1.1,1940).

בניו: תיאודור, בצלאל .

דבורה דיין

נולדה בכפר פרוחורובקה, פלך פולטאבה (אוקראינה), תשרי תרנ"ב (23.9.1891), לאביה יחיאל זאב זטולובסקי (עסקן ציוני וסופר בעברית וברוסית, ראה את הערך שלו בכרך זה), ולאמה מרים כהן .

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1404). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1404