Volume 3

Page 1437

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המשבר הכלכלי שבא על הישוב עם פרוץ מלחמת איטליה - חבש נתקלו עסקיו בקשיים ועזרה לא מצא. הדאגות והקשיים הגבירו את מחלתו, ואחרי ניתוח מוצלח בבית-החולים "אסותא" חזר לביתו, אך לפתע הרגיש ברע, נפל ולא קם עוד.

נפטר בתל-אביב, כ"ו שבט תרצ"ו והובא לקבורה בבית-העלמין הישן.

צאצאיו : זלמן (מהנדס בפולין), נעמי אשת ד"ר יצחק ליפקין (עו"ד, סופר ועסקן תרבותי בת"א).

צבי הכהן זילברצויג

לאביו יעקב , נולד ביום כ"ז אדר ב' תר"ל (1870), באוזרקוב (פולניה). מצד סבו מתיחס הוא על ר' לוייצחק מברדיצ'יב, האדמו"ר ר' פישלי מסטריקוב, והרב שמחה בונים מפשיסחא. מצד אמו - על המלבי"ם והרב אליהו-חיים מייזיל, רבה הראשי של לודז. קיבל חינוך מסורתי.

בן חמש-עשרה ערך עתון עברי בשם: "הבחור", שהיה מיועד לתלמידי הישיבות. עשה נפשות לתנועת חיבת-ציון.

בהיותו בן 20 התעוררה בו תשוקה עזה לנסוע לארץ-ישראל. פנה אל הסופר משה-לייב לילנבלום וזה השיב לו, שהתנאים אינם מתאימים לנסיעתו. בשנת תרנ"ט התודע להרב משה-אליהו בירנבוים, רבה של בלחטוב, שבגלל מסירותו לרעיון חיבת-ציון הרחיקוהו מכסא הרבנות שלו ובא לגור בלודז.

שימש מזכיר "המזרחי" בלודז 23 שנה עד שעלה לארץ. בתקופה ההיא יצרו זילברצויג וחבריו את "חדר מזרחי" ואת אגודת "שער המזרח" ועל ידה בית תפילה מיוחד לחסידי ציון. נבחר לא אחת לכינוסי "המזרחי" בלידא ובווארשא. בשנת 1913 נבחר ציר לקונגרס הציוני בווינה. ערך אסיפות ציוניות בנשיאותם של הרב קובלסקי מולוצלווק ועד רבנים. עמל לאחד

את "אגודת ישראל" ו"המזרחי". מסר ממיטב מרצו למען ישיבת הרב ריינס בלידא.

בית המסחר שלו לספרים עברים בלודז' שימש בית-ועד לחכמים וסופרים. כל הצמא למלה העברית סר לשם. הוא חיבר מחזות על נושאים דרמטיים שונים, ששימשו למשחקים העברים הצעירים בלודז' בראשית צעדיהם על הבמה. הניח את היסוד להוצאות ספרותיות עממיות ושימש בא-כחה של העתונות העברית בפולין.

עלה לארץ בשנת תרפ"ד. היה מעשרת החברים הראשונים שהתישבו על האדמה בפרדם מונטיפיורי (כיום שכונת מונטיפיורי). נשא בסבל התלאות. מים לא היו במקום. נאלצו להביאם משכונה, כשהשומרים הערבים מתעללים ביהודים המתישבים ושופכים את דליי-המים. בלילות היו השכנים יורים מואדי מוסררה על התושבים המעטים, שעמדו במבחן ולא עזבו מקומם.

מחבר הספרים: "ענפי-צבי", "את אשר שמענו ונדעם", "במעברות-החיים", "הני מלי מעליותא".

נפטר בתל-אביב ט"ז חשון תש"ט (18.11.48).

בניו; זלמן כספי-זילברצויג (עורך השבועון הידוע "דער אמעריקאנער" ויוצר הלקסיקון של התיאטרון היהודי): נתן כספי-זילברצויג , (לפנים מזכיר ועד שכונת מונטיפיורי וכיום פקיד ראשי במחלקת החנוך של עירית ת"א).

ד"ר אהרן בנימיני (בנימינוף)

נולד בגרוזני, קאוקאז, רוסיה, ט' חשון תרמ"ז (1886), לאביו יהושע (סוחר) ולאמו מלכה (ממשפחה מפורסמת בקאוקאז, שבניה הצטיינו בגבורתם בהגנה בנשק על מושבי היהודים מפני התנפלויות המוסלמים; שני אחיה, אחד מהם מרדכי בוגאטירוב, מצולמים יחד עם הרצל כשבאו אליו כמשלחת מטעם יהודי קאוקאז מלומדי מלחמה, המציעים את עזרתם לכיבוש הארץ, ואח"כ ביקרו בארץ לשם סידור העלית וההתישבות של "היהודים ההרריים").

למד בחדרים, בבי"ס עממי וריאלי ברוסית, נבחן והוסמך למורה עממי בעיר טאלפושינסק, קאוקאז, ואח"כ עבד כמזכיר אצל עוה"ד לונין בארמאוויר, קאוקאז.

עוד בגיל בר-מצוה הצטרף לאגודה הציונית המקומית ופעל בה במרץ, על אף הרדיפות מצד הבולשת הצארית והיהודים מתנגדי הציונות. מתוך החלטה לבסס את עתידו בארץ-ישראל נסע לאיסטמבול ולמד שם רפואה באוניברסיטה. שם בא בקשרי ידידות עט העסקנים הציונים ועם הסטודנטים מרוסיה ומארץישראל, שלמדו שם במטרה דומה, לקבל את השכלתם בטורקית, כדי להיות מקובלים על דעת הטורקים השולטים בארץ-ישראל. הללו היו: זאב ז'בוטינסקי, אביגדור יעקבזון, א. א. קבק, קרצ'מר-יזרעאלי, יצחק נופך (מי שהיה אח"כ השופט הממשלתי הראשון בתל-אביב),

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1437). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1437