Volume 3

Page 1452

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה מנהל התעמולה הראשון של קרן-היסוד בארץ ואחד ממנהלי התעמולה הראשונים למען תוצרתהארץ. פעל הרבה לטובת האמנים, בימי המצוקה של מלחמת העולם השניה, וארגן נשפים רבים לספרות ואמנות.

חנה בן-עמי

נולדה בכפר מריוקה, פלך ייקטרינוסלאב (אוקראינה), בשנת תרמ"ח, לאביה משה מהרש"ק (ראה כרך ב', עמוד 679) ולאמה חיה-מלכה.

בסיון תרנ"ח עלתה עם הוריה לארץ,. היא ואמה התישבו בראשון לציון והאב יצא לרוסיה כדי להשיג את הסכום שחסר לו להשלמת הקנייה, של משק חקלאי בגדרה. באותה שנה חזר מרוסיה ובתשרי תרמ"ט עלו לגדרה.

נכנסה לבית-הספר המקומי ולמדה מפי המורים אברהם-בנימין סומם, יוסף ויתקין ויהושע הורביץ. הושפעה מאד מהמורים ומדוגמת הייהם של הבילו"יים. בגמרה את חוק למוריה החלה לעבוד במשק הוריה והתמסרה לחקלאות בכל כוחה ומרצה.

נישאה ליוסף בן-עמי, איש צנוע וחביב על הבריות ושניהם עברו לנהלל במקום שהיו ממניחי יסודותיו של המושב ומבוניו. נשאו בכל יסורי הבנץ וראו ברכה בעמלם.

צאצאיה: נעמי נשואה לאיתן (בבית שערים), רות אשת ד"ר פכט (בשדייד), אחיה (נהלל).

הרב משה שפירא (בן-הרא"ל)

נולד בעיירה טוהאנצ'ה, פלך קיוב, אוקראינה ג' תשרי תרמ"ג (1882), לאביו הרב אליעזר ליפא (גדול בתורה, ניסה את מזלו בעסקי חולין, בניהול ובקבלנות חקלאית, ובסוף הוכרח לפנות לרבנות והיה רבה של קהלת אולישנה, פלך קיוב, במשך 20 שנה, עד יום פטירתו ב' תמוז תרס"ב ; נכד ר' לוי יצחק שפירא תלמידו וקרובו של הגאון ר' אפרים זלמן

מרגלית מברודי, הראשון במשפחה ששמו נשתנה לשפירא בעקב אימוץ על-ידי אחות אביו ובעלה לשם שחרורו מהצבא; לאביו, ר' אריה שור , היה לפי מסורת המשפחה ספר יוחסין עתיק כתוב על גבי קלף ובו כל סדר הדורות של אבותיו עד לאפרים בן יוסף בן יעקב אבינו; האב, ר' אליעזר ליפא, היה מצד אמו מצאצאי שושלת רבנים ומקובלים לבית היילפרין בבוהוסלב, ביניהם מחברי הספרים "ירח איתנים" ו"איתן האזרחי", וכן מצאצאי השל"ה) ולאמו רחל בת צבי דב קליבנסקי (מוקיר רבנן, חובב ציון ותיק, חוכר אחוזה לשם השתלמות בחקלאות כדי לעסוק בה בארץ-ישראל, אך לא נסתייע בידו לעלות; היה חותם בראשי-תיבות צד"ק).

בשנותיו הראשונות חי עם הוריו באחוזה שחכר אבי אמו, אח"כ בטוהאנצ'ה, למד בחדרים אצל טובי המלמדים. הצטיין בגיל רך בבקיאות ובחריפות ובזכרון מפליא בש"ס ופוסקים ובידיעת פסקי ההלכה בדיני "אורח חיים" ובאיסור והיתר ונתפרסם כעילוי. המלמדים לא יכלו לספק את צרכיי בלימוד ומגיל 121/2 למד מפי אביו, שישב כבר אז על כסא הרבנות, והשתלם לבדו בלימודי חול.

מילדותו נמשך לעסקנות. היה אוסף יחד עם חברו כספים לתמיכה בנצרכים צנועים. יסד עם חבריו תלמוד תורה לבני עניים והיו מנהלים את המפעל מהצד הכספי והפדגוגי וגם בוחנים את התלמידים. התמסר מנעוריו לפעולה למען חיבת ציון והציונות. היה הראשון שהנהיג בעיר ובסביבה העמדת קערות בבתי-הכנסת בערב יום כפור לטובת הועד האודיסאי של חובבי ציון וניהל את התעמולה בעיר ובסביבה.

ב-1904 יסד באולישנה אגודת "ציוני ציון" והיה מזכירה ועזר לבחור ציר לקונגרס הציוני, שיצביע נגד הצעת אוגאנדה. לרגל פעילותו החליף מכתבים עם מ. אוסישקין, י' צ'לנוב, פרופ' ע. מנדלשטאם, ה. זלטופולסקי, פרופ' פ. אופנהיימר, מ. בודנהיימר, ז. טיומקין, דוד, וולפזון, נחום סוקולוב, י. ל. גולדברג, מנחם שיינקין, ועוד.

נשא לאשה את אסתר מלכה בת יהודה זינקוב.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1452). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1452