Volume 3

Page 1453

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרס"ט עבר למוקרה-קאליגורקה ויסד שם חוג של ציונים, ובתרע"א בטאלנויה, שבה שלט ה"בונד" קודם לכן שלטון יחיד בצבוריות היהודית. אחרי מהפכת מרס 1917 יסד במוקרא-קאליגורקה אגודה ציונית גדולה ונבחר לציר לועידה הציונית של גליל אומאן. יסד קורסים לעברית בשם "תרבות" ופיקח על ניהולם. השתתף בפעילות הרב א. מרינובסקי ביסוד בית-ספר עברי בן ארבע מחלקות, שאמרו להרחיבו במשך הזמן לגימנסיה בת שמונה מחלקות, - אך הטבח ב-1919, מלחמת האזרחים והשלתלטות המשטר הבולשבי החריבו את הכל. ב-1920 עבר לשפולה בתור פליט ועבד שם בועד לעזרת הפליטים בהנהלת הרב מרינובסקי. אח"כ נלקח לשרות ממשלתי ובגלל הרדיפות נאלץ להמנע מפעילות ציונית גלויה.

בראשית תרצ"ח קיבל רשיון מהשלטון הסובייטי לצאת מרוסיה, ואז עלה ארצה עם אשתו ושני בניו הקטנים (בן ושתי בנות מבוגררים לא נכללו ברשיון היציאה ונשארו ברוסיה).

בארץ לא עלה בידו להסתדר במשרה קבועה, מתרחק מן הכבוד המדומה, ואפילו בתואר "הרב", המגיע לו בצדק לפי ידיעותיו בתורה, אינו רוצה להשתמש ולפרנסתו עובד הוא כמזכיר משפט חברים של מועצת פועלי תל-אביב. אך למרות חלקו הדל בנכסים חמריים בארץ הריהו מרגיש חובה תמידית לעמול ולהשפיע לטובת העם והארץ בכל הדרכים האפשריות. הוא ער לכל המתרחש בחיי העם והישוב, מתריע על פגמים ומציע תיקונים, נואם באספות עם ושלח עשרות תזכירים לסוכנות היהודית, לעירית תל-אביב, למשטרה ולדואר, לקה"ק, למוסדות ולהסתדרויות; פרסם מאמרים בעתונים מכיוונים שונים בענינים הנוגעים לטובת הכלל (עידוד הילודה, הצעות נועזות לתקנת ארבע ערי הקודש שהוזנחו, להחיאת הישוב בנגב ובעבר הירדן, ועוד). התעמק בחקר גבולות הארץ לעתיד לבוא לפי המובטח בכתבי הקודש וחיבר מפה לסימון הגבולות.

צאצאיו: יעקב (בלנינגראד), רחל ופייגה (שתיהן בקיוב), יצחק ז"ל (חלה בהרעלת הדם במחנה אימונים של ה"הגנה" ונפטר בן 19 ביום ט' תמוז תש"ד), ישראל.

אהרן קלאוס

נולד בז'וסלה (ליטא), בח' טבת תרע"ד, לאביו משה יוסף ולאמו איידל בת אהרן אלישע קרייאר (נרצחו בידי הנאצים).

למד ב"חדר" ואח"כ בבית ספר בעיירתו ובפרוגימנסיה עברית באוטיאן. בוגר הגימנסיה העברית בווילקומיר (תרצ"א). היה פעיל בחוגים להפצת הלשון העברית. הצטרף לבית"ר והשתתף בעבודתה התרבותית ובכנוסיה. עם הפילוג בהצה"ר בי1933 עבר לבית"ר א' (כפי שנקרא תחילה האגף שנפרד מבית"ר בליטא), שנעשה אח"כ חלק בלתי-נפרד של ברית הקנאים, ארגון

הנוער של מפלגת המדינה העברית. היה מראשי ארגוןנוער זה בליטא, חבר המפקדה הארצית ומזכירה הכללי. השתתף בעתונות של המדינתיים וערך את הדו-שבועון "דער אידנשאט" שהופיע בקובנה.

ב-1936 עלה לארץ ונכנס לקבוץ המדינתיים בהרצליה. כעבור חדשים אחדים הוזמן לעבור למזכירות מפלגת המדינה העברית בתל-אביב ושימש בה עד מחצית 1939. היה מזכיר המפקדה העליונה של ברית הקנאים.

ב-1939 החל לעבוד במערכת "המשקיף" והנהו עורך-הלילה של העתון. כן הוא משמש כעורך-החדשות של "ידיעות אחרונות".

ערך יחד עם יוסף מלחי ז"ל קובץ של הסתדרות העובדים הלאומית וכן כתבי-עת שונים. השתתף בעריכת "במחנה", בטאון של חיילים לאומיים בבריגדה. היה חבר מועצת עובדי ה.ע.ל. בת"א.

חבר הועד של אגודת העתונאים בתל-אביב, היה שנים אחדות מזכיר המערכת של "ספר השנה" של העתונאים וכן השתתף באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (א' וב').

ב-1939 נשא לאשר, את חוה בת אלכסנדר (סנ דר) לויט.

צאצאיו: חסונה (חסיה-זאבה), עמירם.

אריה ניר (גוברמן)

נולד בעיירה רז'ינה, ליד נהר דנייסטר, פלך בסראביה, רוסיה, בשנת תרנ"א (22.9.1891), לאביו זאב ולאמו ליפשה בת אשר שוחט. למד בחדרים ובן 12 עבר לקישינוב ועבד כשוליה ואח"כ כעוזר בביתמסחר. הצטרף לארגון הנוער של ה"בונד" - "הבונדאי הצעיר" (בתרגום השם מאידית. בהשפעת ש. קפלנסקי, שהיה כבר אז ממנהיגי "פועלי ציון", עבר ב-1907 לתנועה זו והיה מפעיליה).

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1453). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1453