Volume 3

Page 1457

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ליסוד הישוב החדש. היה מהחברים הראשונים שהשתתפו בקנית אדמת פתח תקוה בשנת תרל"ח וערך בשביל החברים הראשונים את כתב ההתקשרות בנוסח דלהלן:

לשם יחוד קוב''ה ושכינתי', הנני נותן כסף השדה שזכיתי לקנות חלק באדמת הקודש, לקיים דברי אלקים חיים ע"י נביאיו כמ"ש שדות בכסף יקנו וכדברי חז"ל כי מצוה גדולה וזכות

נעלה מאד להפקיע קרקע בא"י מידי נכרים,

כן יזכני ה' מעוז צור ישועתי לעבדה ולשמרה ולקיים מצוות התלויות באה''ק כמצווה עלינו בתורת ה'.

זמן רב היה פעיל בביסוס החברה ועריכת תכניותיה ורישומיה וניהול חשבונותיה, ובארכיונו נצטבר חומר רב לתולדות הישוב.

נפטר בירושלים, י' חשון תרע"ז.

צאצאיו: יעקב, משה, מרדכי (ד"ר לפילולוגיה בבלטימור שבארה"ב), אסתר אשת משה זכרין, חנה שרה אשת מנחם מנדיל הכהן, מרים (מירל) אשת לפקוביץ (בשיקאגו), צדוק (צלם בירושלים).

ד"ר יוסף חזנוביץ

נולד בגרודנה, (רוסיה הלבנה), כ"א חשון תר"ה (22.10.1844), לאביו אהרן (איש תורני ומשכיל, יודע שפות, סוחר, ניסה לכתוב שירים עבריים) ולאמו מלכה . נתיתם בילדותו מאמו וגדל בבית הסבא ר' צבי הירש , בעל פונדק בכפר טריסוטי ליד גרודנה. הצטיין בלימודיו בחדר, עד כי הרבי הטיל עליו לעזור בהכנת תלמידים נחשלים. למד מעצמו רוסית ונתקבל בבי"ס ממשלתי ליהודים. כשהמורים אמרו להכריחו לכתוב בשבת עזב את בית-הספר אחרי שמסר על כך מחאה בכתב. המורים התפשרו אתו, נתנו לו תעודה. של חמש מחלקות גימנסיה והוא חזר בו ממחאתו. בשנתו

העשרים יצא לקניגסברג שבפרוסיה המזרחית, התכונן שנה וחצי לבחינת כניסה ונתקבל למחלקה הרפואית באוניברסיטה. הצטיין בלימודיו עד כדי כך, שבהיותו תלמיד המחלקה השלישית כבר נמסרה לו עבודה בביתהחולים תחת השגחת מורה, הפרופ' בורוב, מגדולי המנתחים בזמן ההוא. כדי להתפרנס לפחות בדוחק עד לגמירת לימודיו עבד כעוזר לרופא במחנה שבויים צרפתים בברלין במלחמת פרוסיה - צרפת ב-1871 ובשרות רפואי לעזרה ראשונה ברכבות הצלב האדום ברלין - פאריס ובשנת 1872 גמר את לימודיו ועל סמך חיבורו בדבר השפעת האור על האורגניזם של בעלי-חיים קיבל את התואר דוקטור לרפואה. כדי לקבל רשיון לעסוק ברפואה ברוסיה שהה שנים אחדות בפטרבורג והתכונן לבחינה באוניברסיטה הרוסית. שם קירבוהו הסטודנטים הרוסים והפולנים, ואחד מהם, הפולני מלצ'בסקי, שנתפרסם לאחר זמן כפרופיסור לחימיה, מסר לו את מטתו והוא עצמו שכב על הרצפה. בשנת 1876 נבחן גם בפטרבורג, וחזר לגרודנה ואח"כ עבר לביאליסטוק ושם השתקע.

נשא לאשת את פרניה בת זאב וילבושביץ , ממשפחה נכבדה בגרודנה, אחות המהנדסים גדליהו (ראה כרך ב', עמוד 939), נחום (ראה כרך ב', עמוד 950) ומשה ואחות מניה שוחט (ראה כרך ב', עמוד 846) ואחרי שאשתו אבדה את עצמה לדעת ומאז, כדרך אביו אחרי התאלמנותו, לא נשא אשה אחרת כל ימיו, והקדיש את כל זמנו הפנוי לעבודה צבורית ולאומית.

בביאליסטוק שימש כרופא בבית-החולים של הקהלה, השתתף ביסוד חברת "לינת הצדק" והיה הרוח החיה בה, ובכלל היה נוהג לרפא חולים עניים בחנם, התקרב להמונים. דיבר בלשונם היהודית הפשוטה, התלבש בפשטות והסתפק במועט לצרכי עצמו.

הצטרף בין הראשונים לתנועת חיבת ציון והיה ממיסדי האגודה הראשונה בביאליסטוק ביחד עם המשורר מ. מ. דוליצקי, ברוך פריידנברג, אהרן יעקב שפירא ועוד. - השתתף בועידת קטוביץ בתרמ"ה בתור ציר מביאליסטוק ביחד עם הרב שמואל מוהליבר, ברוך פריידנברג. ובשנת תרמ"ג יצא מביאליסטוק לעלות.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1457). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1457