Volume 3

Page 1464

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המלחמה עבר להאמבוורג והתחיל לכנס עם מרטין בובר ספורי חסידים. המשיך בפעולתו בלייפציג, מינכן, ויסבאדן והומבורג (בעיר זו נתחזקה הידידות בינו ובין ב י א ל י ק, אחרי שנפגשו לראשונה בארץ בתרס"ט, ונמשכה כל הימים), ובמשך הזמן רכזו אוסף עשיר בספרות הארצישראלית מתקופת שלש מאות השנים האחרונות (חלק גדול מספריתו העשירה והיקרה היה למאכולת אש בעת פרעות תרפ"ט בירושלים).

בתרפ"ד חזר ארצה והשתקע בירושלים וממשיך בעבודתו הספרותית.

חבר ועד הלשון, מקיצי נרדמים.

אחרי כתיבתו בספוריו הראשונים בנוסח המקובל בספרות החדישה יצר לעצמו נוסח חדש-ישן כהמשך אורגני לנוסח הספרות הרבנות, ספורי חסידים וספורי עם שנכתבו בלשון הקודש בדורות שעברו, שנתחבב מאד על הקוראים, בעלי טעם. יצירתו מקפלת בתוכה את ההוי היהודי המושרש מדורות רבים בקרקע "פולין" (מזרח גליציה) על למדניו-חסידיו, גביריו, ואביוניו, תמימיו וממולחיו, גבריו ונשיו, וכו'; את השפעת הזמנים שנשתנו על ההוי ההוא; את חיי הישוב החדש (חלוצים, פועלים ועירוניים ביפו ובמושבות) והישוב הישן בירושלים בזוהר קדושתו, באורותיו ובצלליו; את מכסת הלבטים והאושר, התקוות והאכזבות של האדם היהודי כאדם על רקע יהודי; את החיבה והשאיפה בת-הדורות לארץ-ישראל.

יצירותיו פרסמו בעתונים, בכתבי-עת ובספרים, ובעזרת הוצאת שוקן כונסו עד עתה בעשרה כרבים, ואלה הם: "הכנסת כלה", "מאז ומעתה" ("הנדח", "והיה העקוב למישור", "פולין"), "סיפורי אהבים", "סיפור פשוט", "בשובה ונחת", "אורח נטה ללון", "אלו ואלו", "ספר, סופר וסיפור'', "שבועת אמונים", "ימים נוראים", "תמול שלשום" (2 כרכים).

חלקים מיצירותיו תורגמו ל-15 שפות. זכה בפרסי ביאליק ואוסישקין. ב-1936 נתכבד בתואר דוקטורכבוד לספרות עברית מאת בית-המדרש לרבנים מיסודו של שכטר בניו-יורק, והוכתר בשם : ד"ר הונוריס קאוזה.

ספר עליו ועל יצירתו, מאת יוסף שה-לבן , פורסם בהוצאת צ. ליינמן (תל-אביב, תש"ז).

ש"י עגנון (חוברת מונוגרפיה ע"י א. מ. ליפשיץ. נכתבו עליו מאמרי הערכה מרובים (לחובר, ברש ועוד).

צאצאיו ; אסתר, שלום מרדכי, חמדה.

ברכה הירשפלד

נולדה בפולטאבה, אוקראינה, ז' אדר תרמ"א (1881), לאביה חיים יעקב קרישבסקי ולאמה רחל לאה בת גרשון טפלינסקי.

קיבלה נוסף לחינוכה הכללי חינוך עברי ולאומי מפי אחיה מרדכי (שהיה אז מורה עברי בפולטאבה

ואח"כ מראשוני המחנכים וחוקרי הלשון בארץ מרדכי אזרחי-קרישבסקי ).

מילדותה השתוקקה לעלות ארצה, ואחרי שעלו אביה ושני אחיה ד"ר גרשון יצחק וד"ר משה והיו רופאים בירושלים הגיע גם תורה היא לעלות, אך אחיה מרדכי לא יכול לשלחה לבדה לדרך הרחוקה. כשחזר הד"ר הלל יפה ארצה, באוגוסט 1896, מהשתתפותו באספה הכללית של מרכז חובבי ציון באודיסה, נעתר לבקשת אחיה מרדכי ולקח אתו ארצה אותה ואת אחיה הקטן דוד (בן אביה מאשתו השניה).

בירושלים גרה בבית אחיה ובאמצעותו היתה מבאי בית משפחת אליעזר בן-יהודה , השתלמה בדיבור העברי ובידיעת השפה והספרות ואח"כ היתה זמן-מה גננת בבית-הספר לבנות של "אגודת אחים" (הנקרא "ביה"ס של מיס לאנדוי").

בתרס"א נישאה לצבי הירשפלד מראשון לציון, עזרה לבעלה בעבודות המשק וביתה היה מרכז תרבותי במושבה והיתה עוזרת בעצה ובהדרכה לנצרכים.

משהוזמן בעלה בתרע''ג לנהל את משק "רוחמה" בנגב ורוב זמנו ישב שם, נשאה היא לבדה בעול המשק שלהם בראשון לציון, אף כי היתה מטופלת בילדים קטנים. אח"כ משפרצה מלחמת-העולם הראשונה ונסתם מקור הכספים, שבעלי משק רוחמה מרוסיה היו שולחים להוצאות העיבוד ובעלה ראה הכרח למשכן את משקו הפרטי כדי להציל את רוחמה מחורבן גמור, עודדה אותו להמשיך במאבקו והיתה לו לעזר בזמנים הקשים. כשנפטר בעלה בתרע"ח בטיפוס הבהרות ונתמנתה ועדה לניהול משק רוחמה, נתמנתה היא לראש הועדה והיתה מנהלת בפועל את משק רוחמה ואף משק-המשפחה הפרטי בראשון לציון, ואף כי המקום כבר נעזב ותושביו נתחלפו עדייו זוכרים גם אנשי-רוחמה החדשים את שם הזוג הירשפלד לברכה כאבות המשק.

היתה פעילה בעניני הצבור במושבה כחברה בועד בית-הספר בשנות תרפ"א - צ"ט וכחברה במועצה המקומית בשנות תרפ"ב-צ"ו. כן השתתפה בין עשרים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1464). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1464