אחרי פרעות 1905 יצא לאמריקה. עבד במערכות העתונים "יידישעס טאגבלאט" ו"יידישע גאזעטן", היה ספרן בספרית ישיבת ר' יצחק אלחנן וערך בה את רשימת ספרי הפוסקים. פרסם את ספרו (באידית) "בימים אדומים ושחורים" (תמונות וציורים מימי המהפכה והפרעות ברוסיה ב-1905) בהוצאת "אידישער פערלאג" וחוברת "החלוץ" (על "צעירי ציון", שהיה ממיסדיה באמריקה), תרגם ספרים שונים לאידית והשתתף במאמרים באנציקלופדיה העברית '"אוצר ישראל" של י. ז. אייזנשטיין ובלכסיקון האידי. השתתף בפעי לות ציונית כאחד מבוני ההסתדרות הציונית בניו-יורק וסגן יושב-ראשה, יו"ר הסתדרות הציונים בברונקס, ממיסדי מיסדר "בני ציון" וחברת הביטוח "יהודה". יחד עם עמנואל ניומן והפרופסור קאלען יצר ויסד את הסתדרות "צעירי-ציון" בארצות הברית והיה היו"ר הראשון שלה בניו-יורק. השתתף בקונגרס יהודי ארצות הברית ב-1917 כציר יהודי ניו-יורק, ובקונגרסים הציוניים י"ב, י"ג וי"ד כציר הציונים ו"בני ציון" מאמריקה.
בתשרי תרפ"ב עלה ארצה, התישב בירושלים והיה סופר מיוחד של ה"טאג" ואח"כ של ה"פארווערטס" הניו-יורקיים".
ב-1922 נשא לאשה את רחל בת ברוך משה מאלין. פרסם מאמרים לאלפים בעשרות עתונים ומאספים בעברית ובאידית. עובד זה כמה שנים במחלקת התעמולה של הלשכה הראשית של הקהק"ל בירושלים ומאמריו שכתב בשירותה תורגמו ונדפסו בשפות שונות בעתונים היהודיים בארצות אירופה ואמריקה הצפונית והדרומית.
פסוידונימים: זלמן איצ'יס, ז. איציקוביץ, ז. צירל'ס, זלמניו, זלמן, ז. ק-י ועוד.
היה יו"ר בית העם בירושלים ובשנות מלחמתהעולם השנית יו"ר ארגון הורי החיילים בירושלים, והנו חבר בית-הדין של אגודת העתונאים בירושלים.
נרשם כמה פעמים בספר הזהב של הקהק"ל על-ידי ארגונים שונים בארה"ב ובארץ.
צאצאיו: יצחק (גמר את ביה"ס לחקלאות של כדורי, כיום משתלם בנטיעות ופיתוח עצי פרי בפקולטט לחקלאות של ברקלי -- בקליפורניה), רינה (למדה בביה"ס לחקלאות של צ'יזיק, כיום חילת בצבא ישראל).
מרדכי נחמני (גורודינסקי)
נולד בניסביז, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ז כסלו תרכ"ח (1867), לאביו הרב יוסף (ראש הישיבה בעיר) ולאמו רשה בת דב פאטסקובסקי. למד בחדרים, בישיבת אביו ואח"כ בישיבת וולוז'ין מפי הגאון הנצי"ב ור' חיים סולובייצ'יק והיה פעיל בחוג חובבי ציון בישיבה.
כשהציעו לאביו לנסוע ארצה ולקנות נחלה בשותפות עם אכר שיעבד את האדמה ויתן להרב השותף חלק מההכנסה כדמי אריסות, התנגד הבן מרדכלעסק בזה וקיבל עליו לעלות ארצה, להכיר את תנאי החיים והעבודה ולהתרגל לעבוד בעצמו, וכך עלה ארצה בתמוז תר"ן. עבד כפועל חקלאי בעקרון, חלה מהעבודה הקשה ואחרי שהבריא עבר לרחובות בחנוכה תרנ"א, בימי בראשית של המושבה, ועבד זמן-מה אצל אכרים פרטיים ואח"כ התנחל על אדמתו.
בשנת תרנ"א נשא לאשה את לאה בת שרגא-בלה ונחמה קיבלביץ. תוך שקידה בעבודה השתתף גם בפעולות צבוריות והיה חבר ועד המושבה, חבר הועד החקלאי, חבר מועצת אגודת הכורמים וחבר ועדת המשפטים. התקרב לחוגים העממיים שבמושבה ופעל למען שויונם החברתי בניגוד למגמות האינטליגנציה שבקרב כמה ממשכילי האכרים שניסו ליצור משהו כעין מעמד עליון של אנשי-רוח, מעמד עליון על המוני העמלים הפשוטים והתמימים. נלחם למען עבודה עברית ולמען זכותו של הפועל.
שנים אחדות לפני מלחמת-העולם הראשונה, כשהועלתה בישיבת המועצה ההצעה, שבישיבותיה תהיה