Volume 3

Page 1494

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הסתלק משאיפותו להתנחלות על הקרקע. ב-1924 התנחל כמיסד במושב תל-עדשים (לשעבר תל-עדס בערבית) בעמק יזרעאל, ביחד עם קבוצת חברים ממתנדבי הגדוד מארגנטינה וקבוצת יוצאי כפר אוריה.

פעיל במפא"י, בועד המושב, בענף הנטיעות ובקואופרטיב "אלומה".

בתו: חנה.

ד"ר אריה אורן (חבויניק)

לאביו אברהם יצחק ולאמו שרה הני בת אליעזר וולפונסקי (נפטרה בתל-אביב, כ"ז תשרי תרצ"ג).

נולד ברוזינוי, מחוז סלונים, פלך גרודנה, כ"ג ניסן תר"ן (13.4.1890).

קיבל חינוך בחדר, ישיבה, גימנסיה ואוניברסיטה בג'נבה (שוייץ), וקיבל תואר ד"ר לרפואה (אוזן, אף וגרון).

היה פעיל וחבר ועד הסטודנטים בשוייץ.

בשנת 1912 נשא לאשה את אסתר בת הרב מתתיהו מדניצקי (גיסתו של הד"ר חיים בוגרצ'וב) , נפטרה בתלאביב, י"א אדר תש"ג, ובזיווג שני נשא בשנת 1945 את א סתר בת נחום קוריצקי. עלה לארץ בשנת 1922 והתישב בת"א והחל לעבוד במקצועו.

מיוזמי ארגון השכנים (הדיירים בת"א והסביבה) וכיהן כיושב ראש האירגון. מיוזמי השכונות - השכנים א' וב' בצפון תל-אביב. פעמיים נבחר לחבר מועצת עירית תל-אביב, ב-28.2.1928 קודש כאח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב, ובשנת 1944 כיהן כנשיא הלשכה.

כיהן בשנת תש"ג בתור נשיא לשכת "שער-ציון", בני ברית בתל-אביב.

חבר ועד לשכת "רוקח" - בני ברית, תל-אביב.

בניו (מאשתו הראשונה): מתתיהו, אליעזר.

שמואל דוד קרוסרסקי

נולד בצ'רנוביץ, בוקובינה, א' שבט תרל"ג (1873), לאביו מרדכי אליעזר (תלמיד-חכם, סוחר, ממשפחה של חסידים וסוחרים נודעים בבסראביה ובפודוליה) ולאמו איטה ובילדותו חזר עם הוריו לפודוליה. למד בחדרים ומפי מורים פרטיים והתמחה במסחר ובפעילות כלכלית.

נתיתם בגיל צעיר והוטל עליו העול לפרנס את המשפחה.

בתרנ"א נשא לאשה את צפורה בת זאב קויפמן והתישב בעיירה סוקרני בבסראביה.

עסק במסחר אכספורט של תבואות מרוסיה ובתעשית ניקוי שעורים והשבחתן בשביל בתי-חרושת לבירה במוסקבה ובפטרבורג.

היה מראשוני חובבי ציון בעיירה, אח"כ מפעילי הציונות ועזה היתה שאיפתו להפעיל את מרצו הכלכלי הגדול בארץ ולטובתה.

בתרע"ד עלה ארצה עם משפחתו והתישבו בתלאביב.

לשם פרנסת המשפחה פתח קודם כל בית-מסחר סיטונאי למכולת בשוק אל-דיר ביפו. אך לא הסתפק בקטנות באלה. מראשית בואו החל להתבונן בצרכים ובאפשרויות בארץ ונתגלה לו כר נרחב ליזמה ולפעולות יוצרות מקורות מחיה להמונים. במכתבים לידידיו בעלי הון בחו"ל הציע להם תכניות לפיתוח הארץ : יסוד סוכנויות לביטוח, לספנות, ליבוא נפט, שמנים, סוגי דגים מלוחים מאיסטמבול, מוצרי תעשיה, עצי בנין מרוסיה, זרעים לכל מיני גידולי קרקע חקלאיים ותעשיתיים מרוסיה ומארצות אחרות (בכללם זרעים לשעורה לתעשית בירה), יסוד שדה נסיונות לאיקלום הצמחים, וכן סוכנויות ליצוא יינות, פרי הדר, חרובים, שקדים ואתרוגים לארצות הברית ועוד. כן יזם פעולת פיתוח נחוצה ודחופה שאמר להתחיל בה בכוחות עצמו ובצירוף הון שראה אפשרות לשתפו במהרה, ובסוף יולי 1914 שלח את בנו בכורו אלחנן לנהל מו"מ עם הממשלה המרכזית באיסטמבול לקבלת זכיונות לסידור רשת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1494). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1494