Volume 3

Page 1515

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעו"ד זרים בירושלים וקיבל רשות לעסוק כעו"ד בא"י.

עד בואו לארץ עסק במקצועו כעו"ד וכלכלן.

בשנת 1936 נשא לאשה את פליציה בת מנדל קינסטלר.

באותה שנה עלה לארץ, עבד כפועל בבית חרשת לניר, מזכיר כללי של "המשכיר המרכזי" ואח"כ כעו"ד.

בתש"ח עם הכרזת הממשלה הזמנית במדינת ישראל, נתמנה לסגן מנהל כללי של האוצר ומפקח על המטבע הזרה.

כמו כן, הוא מרצה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בת"א.

כותב מאמרים ב"דבר" ו"המשק השתופי" על בעיות כלכליות וביחוד על שאלת התפתחות הקואופרציה בארץ ובעית המשק התפניתי והקיוניונקטורה.

ספרים: "סטטיסטיקה של המחזור הכספי 1931" (פולנית); "קורלציה 1933" (פולנית); "דיספרסיה של המחירים 1935" (פולנית); "שווי משקל כלכלי וקוניונקטורה 1944" (עברית).

ישעיהו קלינוב

נולד בגולובנסק, (רוסיה), טבת תרנ"א (7.12.1890), לאביו יעקב יהודה (סוחר) ולאמו יאכה בת שלמה זבורובסקי. למד בחדרים, בבית-ספר למסחר, באוניברסיטת ז'נבה ואח"כ במכון פסיכונבדלגי בפטרבורג

(פטרוגרד - לנינגרד) כהכנה ללימוד רפואה. בשנות לימודיו כתב בהזדמנות מאמרים בעתונים כלליים ויהודיים ברוסית. בתקופת ה"אביב" הציוני הקצר ברוסיה (בין מהפכות מרס ואוקטובר 1917), כשנוסד בפטרוגראד עתון יומי ציוני באידית ("פעטראגראדער טאגבלאט")

והיה מחסור בעתונאים, הזמינוהו מאיר גרוסמן ויצחק גרינבוים לעבודה קבועה במערכת והצליח. בו בזמן נכנס גם לעתונאות העברית כמודיע טלפוני לעתון היומי העברי "העם" שיצא במוסקבה בעריכת ד"ר מ. גליקסון. במשך חדשים אחדים היה ממלא מקומו של עורך העתון היומי הסוציאליסטי "דיין" ("היום") בפטרוגראד והיו לו מהלכים בין ראשי השלטון המרכזי. כשכבשו הבולשביקים את השלטון במהפכת אוקטובר, נאסר גם הוא כאחד מעמודי "המשטר הישן" ,ואחרי בירורים שוחרר.

ב-1920 נשא לאשה את רחל בת פנחס רפופורט.

המשיך בעבודה עתונאית באידית וב-1922 הגיע למרכז התרבותי היהודי שנוצר אז על-ידי פליטי רוסיה ומהגרי מזרח אירופה בברלין. נתמנה לחבר המערכת האירופית של "מורגן ז'ורנל" הניו-יורקי, כתב בקביעות ב"היינט" הווארשאי, "אידישע שטימע" הקובנאי, "אידישע צייטונג", "טריבונה", "די ועלט". כן כתב בקביעות ב"הארץ", ובתקופת הופעת "דאר היום" בעריכת ז'בוטינסקי השתתף בו ואח"כ שוב ב"הארץ". פרסם מאמרים מדעיים בקיבצי יוו"א. הצטרף לתנועה הרביזיוניסטית בראשיתה ולמערכת השבועון "ראזסווייט", שז'בוטינסקי חידש את הופעתו בברלין. היה עסקן פעיל במפלגה וב-1929 נבחר ברשימתה לקונגרס הציוני ולועד הפועל הציוני.

ב-1931 עזב את האופוזיציה הרביזיוניסטית והצטרף למפלגת "פועלי ציון". ב-1932 ביקר בארץ, ועם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933 נמלט משם לאנגליה ועלה ארצה. נתמנה לחבר מערכת "הארץ" ומזכירה והמשיך בכתיבה גפ בעתוני חוץ, היה בשנות 1934/39 יו"ר התאחדות העתונאים בתל-אביב והשתתף בקונגרסים בינלאומיים של עתונאים.

חיבר את הספר "בין מלחמה למלחמה" (הוצאת "רימון") וחוברות בשאלות ציוניות ועוד.

מ-1939 ואילך היה מנהל לשבת ההסברה של הסוכנות היהודית. יצא בשליחות קרן היסוד לאמריקה ובשליחויות שונות מטעם הסוכנות לצרפת וארצות אחרות. ועם הקמת מדינת ישראל ב-1948 נתמנה לראש המינהל לעתונות, הסברה, שידור וקולנוע במשרד הפנים.

בנותיו : רינה אשת משה בלום, רות (בתקופת התוהו-ובוהו הבריטי ומלחמת ירושלים נאסרה ע"י המשטרה הבריטית בעד נשיאת נשק מגן למרכז המסחרי בירושלים, נשפטה למאסר או לפדיונו בקנס, סירבה לשלם והתנגדה להשתדלות בעדה - ובסוף שוחררה.

זכריה גלוסקא

נולד בנאדיר, תימן, כ"ח אב תרנ"ה (1895), לאביו דוד (מסגר, מראשי העליה הראשונה הגדולה מתימן) ולאמו ציניה בת יחיא מדהלה. למד בחדרים ומפי רב מורה פרטי.

בתרס"ט על- ארצה בשיירת העולים עם הוריי, 3 אחיו ו-4 אחיותיו והתישבו מנוה צדק שביפו והוא

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1515). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1515