Volume 3

Page 1519

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ונוצרה ה"התאחדות" העולמית. באותה שנה השתתפה ביסוד הסתדרות העובדים הכללית ונבחרה לועד הפועל שלה ולועד הלאומי. היתה ציר בקונגרסים הציוניים מה-13 ואילך ונבחרה לועד הפועל הציוני. ממיסדות תנועת הפועלות בארץ, חברה במועצת הפועלת ומזכירתה בשנות 1921/30. מעת איחוד מפלגות הפועלים ב-1930 הנה חברה במרכז מפא''י ובמועצת האיחוד העולמי של פועלי ציון-התאחדות, ומ-1926 ואילך בהנהלה העולמית של ויצ"ו. ביחוד פעלה רבות למען הכשרת החלוצות לעבודות בנין וחקלאות ומקצועות אחרים ולמען החינוך החקלאי לצעירות, היתה מהפעילות ביסוד בית-הספר החקלאי לצעירות בנהלל ובשנת 1930 יסדה את משק הלימוד לפועלות חקלאיות עיינות ליד גם ציונה ומנהלת אותו מאז.

יצאה כמה פעמים בשליחות בעניני "החלוץ'', ויצ"ו ומועצת הפועלות לפולין, צ'כוסלובקיה, לטביה, אוסטריה ורומניה; השתתפה כצירה בועידת הנשים של האינטרנציונל המקצועי (פאריס 1929) ובועידת נשים סוציאליסטיות (וינה 1931). ב-1931 נתמנתה מטעם מחלקת הנשים של משרד העבודה הבינלאומי שליד חבר הלאומים כנציגה יחידה לכל נשי ארץישראל, כיהודיות כערביות.

בשנות 1946/47 ניהלה את מחלקת העליה של ההסתדרות וביקרה בשליחותה במחנות השרידים בגרמניה ושלש פעמים במחנות קפריסין,

פרסמה מאמרים ב"החרות" (ירושלים, תרע"ד), "הפועל הצעיר", "הארץ והעבודה", "קונטרס", "הארץ", "דבר", "קובץ העליה השניה", "דבר הפועלת" ובעתונות הלועזית בגרמניה, בצ'כוסלובקיה ועוד (בחתימת "עדיפה"). השתתפה בעריכת "קובץ עלים" וכתבה בו שני מאמרים.

ספריה : "תנועת הפועלות בארץ-ישראל" (1929, תורגם לאידית ולגרמניה), "החלוצה" (בהוצאת מחלקת הנוער של הקה"ק), "עיינות" (בהוצאת מחלקת הנוער של ההסתדרות הציונית בשנת 1946, בתרגום אנגלי בהוצאת הועד הפועל של ויצ"ו העולמית ב-1948).

יעקב כהן

נולד במאקארוב, פלך קיוב, אוקראינה, ג' תשרי תרמ"ט (1888), לאביו שלמה ולאמו מלכה בת שמחה דובינסקי. קיבל חינוך מסורתי ואח"כ יצא לעבודה והצטרף לתנועת "פועלי ציון".

ב-1905 עלה ארצה ביחד עם חבריו ישראל גלעד וצבי בקר (ממיסדי "השומר") ופבל פלוטל ועוד. עבד בחקלאות וב"בחר" בפתח תקוה ביחד עם מ וילקנסקי וש. צמח. ב-1906 נפגע מהחרם שהכריזו רבים מאברי המושבה על הפועלים העברים (בגלל ניגודים אידיאולוגיים בין האדיקות הדתית של האברים והמהפכנות של הפועלים בעניני דת. וכן בגליל ניגודים כלכליים שבשכר העבודה העברית לעומת העבודה

הערבית הזולה) ויצא מהארץ. ב-1909 חזר ארצה מגליציה ביחד עם חברו הסופר י ח. ברנר (שנסע באניה בשם מושאל "פלדמן"). עבדו יחד בחדרה ובעיןגנים. באותה שנה החלו לבנות את שכונת "אחוזת בית" (כעת "תל-אביב") והוא הצטרף לקבוצת הפועלים הראשונה ליישור החולות ("זאמדניקים", שיתר חבריה היו: צבי שניפר - כיום בנהלל, שמעון מקלר - כיום בירקונה, יעקב יערי-פולסקין ז"ל, בוריס שנקרא "אנארכיסט", האחים רוטשטיין, שמואל קריבושייב, זלמן האגר ומשה גודלברג) . הם נלחמו קשה להחדרת עבודה עברית בבנין הגרעין לעיר

העברית, וביחד עם כל צבור הפועלים עיכבו את הנחת אבן הפינה לבנין הגימנסיה עד שקיבלו הבטחה חגיגית, שבחוזה עם הקבלן יוכנס סעיף בדבר חובת עבודה עברית. ההבטחה נתקיימה והודות לפעולתב זו נוספו פועלים עברים ביישור הקרקע ובנאים יהודים שבאו מירושלים.

השתתף ביסוד הקלוב הראשון של הפועלים העברים ביפו בשנת תר"ע.

ב-1911 שוב יצא מהארץ וחזר אחרי שנתיים. היה ממיסדי "הקבוצה הירוקה" הראשונה שעבדה על אדמת הקרן הקיימת בבן-שמן בהנהלת יצחק וילקנסקי. באותה שנה, 1913, התנחל עם חבריי במושב-העובדים נחלת יהודה ליד ראשון לציון, שנוסד על-ידי הועד האודיסאי של חובבי ציון ונקרא על שם ד"ר יהודה ליב פינסקר , והיה מפעילי המושב. בהשפעתו עמדו לקבל את י. ח. ברנר כחבר המושב, אך הענין נדחה בגלל פרוץ מלחמת-העולם ב-1914.

בימי המלחמה נאסר על-ידי השלטון הטורקי והוגלה לדמשק עם חבריו מנחם טויבר, אריה שוייצר ויעקב מינץ (מת בדרך), ואחרי הכיבוש הבריטי חזר ארצה ברגל ביחד עם אברהם הרצפלד.

ב-1920 נשא לאשה את עטרה בת צבי יהודה רבינוביץ.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1519). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1519