Volume 4

Page 1640

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קוב עם נכדו ישראל קיפניס, וביום המחרת כבר עבד בבציר של אגודת כורמי רחובות בהשגחת יצחק זאב אלטשולר.

בתרס"ז קיבל משרת מורה במושבה בת-שלמה ובגלל התנאים הקשים עזב את המקום באמצע השנה, עבר ליפו ועבד בחנות למכונות-תפירה של דוד גרין ואח"כ בבית-החרושת לגזוז של בן-ציון רוחימוביץ. בבנין בתי "אחוזת בית" (היא תל-אביב בראשיתה) בתור מחסנאי ומשגיח על התמרים של הקבלנים האחים שלוש, בבנין הגימנסיה "הרצליה" ועוד. המשיך בפעילותו ב"פועלי ציון" ונבחר לועד המרכזי.

ב-1908 נשא לאשה את אסתר בת חיים חייקל גורדון מדווינסק, שנודעה בחבורת העולים בשם "אסתר די דווינסקר".

ב1912 גילו השלטונות הטורקיים פרוטוקול של ועידת "פועלי ציון" ביפו והוציאו פקודת מאסר על כל משתתפיה ששמותיהם מפורשים בפרוטוקול, וגם הוא בכללם. אז יצא מן הארץ בפספורט הרוסי החדש, שקיבל על שמו האמתי (שמו המושאל היה חיים שלמה קפלון). חזר לריישא שבגליציה וגם אשתו ובתו באו אליו שמה, ושם היה מורה לעברית וממנהיגי "פועלי ציון", ושם עברו עליו שנות מלחמתהעולם הראשונה והשנים הראשונות שלאחריה. והשלטונות הטורקיים חיפשו אחריו ולא מצאוהו, אך בראשית המלחמה, כשהחמירו מאד בחיפושים אחרי החשודים מבחינה פוליטית, מצאו וגירשו את זלמן דוידזון במקומו.

ב-1923 חזר ארצה עם משפחתו, עבד בכבישים ובבנין תל-אביב, היה חבר "פועלי ציון" ובסוף הצטרף למפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י). עסק כמה שנים בממכר ירקות מתוצרת עברית, וזה קרוב ל-20 שנה הוא עובד בתור כותב בקשות בעירית תל-אביב.

שמר בזכרונו הרבה סיפורים וניגונים מאוצר הפולקלור היהודי, הדריך שירה בצבור להחיאת שירי-עם נשכחים מהעיירה היהודית. בעת התחלת הישוב בצפון תל-אביב, כאשר התחבורה עם הצפון היתה רק בחולות ושממה, היה מכתת את רגליו שמה בלילות שבת להרצות על ספרות ופולקלור במסיבות "עונג שבת" של תושבי הצפון המנותקים מחיי התרבות שבעיר. חבר פעיל בחברת "ידע-עם" לפרסם בכמה מחוברותיה את רשימותיו על "צוואתו של ר' שמשון מאוסטרופולי" (מקדושי ת"ח).

כשהוכרז על המלוה הלאומי עם יסוד מדינת ישראל, השקיע במלוה סך 500 ל"י - כל רכושו במזומנים שאסף לו לעת זקנה.

צאצאיו: דבורה אשת יוסף ניישול (מנהל המוסד החינוכי בבית-אלפא, וגם היא מורה בו), אברהם (בוגר גימנסיה הרצליה, חבר קיבוץ תל-עמל ורפתן ראשי בו), יצחק (פועל, היה ממתנדבי הבריגדה העברית במלחמת העולם, ואח"כ במלחמת המולדת סגן מפקד גדוד "שועלי שמשון"), מאיר (חבר ומיסד קיבוץ אילון, במלחמת המולדת רב-סרן, סגן מפקד חטיבת "גבעתי").

ניסן כהן מלמד

נולד כ"ו אדר תרס"ו (23.3.1906) בעיר שיראז (פרס), לאביו ר' יוסף בן ר' חיים ולאמו אהובה (ג'אן-ג'אן) בת ר' יהודה בצלאל (ממשפחת חכמים ורבנים ידועי שם, אבי זקנו הרב ר' שמואל מלמד הכהן - מלמד דרדקי).

עלה ארצה עם הוריו בשנת תרס"ח וישבו בירושלים, ראשית חנוכו היה מסורתי - ב"חדר תורה" ות"ת. אולם אביו לאחר שעבר מעבודת סתתות לעבוד במחלקה לעבודות כסף וצורפות בבי"ס לאמנות "בצלאל" הושפע מסביבתו זו ובעצת חבריו בעבודה הכניס את בנו לבי"ס העירוני לבנים, ואחר הצהרים למחלקה לציור של בי''ס "בצלאל". המשיך את למודו בסמינר בירושלים ובשעורי ערב לחזנות שהתקים בהנהלת הקומפוזיטור ש. רוזובסקי בקונסרבטוריון בירושלים. ואחר כך בביה"ס התיכוני למסחר בתלאביב. קבל תעודת הוראה, ומאז עוסק בהוראה בבתי"ס שונים.

בשנת תר"ץ הוזמן ע"י הרב הראשי ב. צ. עוזיאל להיות מורה בשעורי-ערב "פרחי-כהנה" (עד תש''ה) להוראות חזנות ומקצועות היהדות. מנהל המקהלה וחזן בביהכ"נ "אהל מועד" (עד סוף תרצ"ה). משנת תרצ"ו מורה בבי"ס העירוני עליה א', ומשנת תש"ה מורה בשעורי-ערב לנערים עובדים של עת"א ומראשית תש"ח מנהל ביה"ס העירוני עליה א'.

קולו, הערב ונטיתו לשירה ולחזנות עוד מקטנותו, גרמו לו להיות חזן קבוע וקורא בתורה בבתי-כנסת שונים בירושלים מיד בהכנסו למצוות. ומאז מכהן הוא באצטלא זו ונחשב לאחד הבקיאים בנוסחאות השונות של טעמי המקרא הספרדיים והמזרחיים ובחזנות.

ידיעותיו בתוים ובמוסיקה האירופית נתנו לו דחיפה לפתח ולטפח את החזנות הספרדית והעלה על הניר את הנעימות של פזמונים ושירים עממיים מזרחיים ופרקי חזנות ספרדיים רבים, וכן את טעמי-המקרא. במסגרת תכניות אלו מופיע משנת 1943 ברדיו ירו

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1640). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1640