Volume 4

Page 1667

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נבחר לגזבר הנהלת הסוכנות היהודית ועלה לירושלים. בתפקיד זה הוטלה עליו המעמסה הכבדה לנהל את עניני הכספים עם גידול הצרכים בעזרה לעליה, לקליטה, לבנין, פיתוח וקימום עם פתיחת שערי הארץ לעליה חפשית בעקב יסוד מדינת ישראל. גם שיכון העולים תובע מאמצים כבירים ולשם כך יזם ויסד, בשיתוף עם גורמים לאומיים וצבוריים, את החברה הלאומית לשיכון ובנין "עמידר". הועמד בראשה ומשקיע מרץ רב בניהול, בתעמולה ובגיוס הון להרחבת פעולותיה להקמת רבבות יחידות-דיור בזמן קצר ודוחק בגלל הצרכים הדחופים. כן עושה הוא רבות וגדולות למען משיכת הון ויזמה יהודיים למפעלי כלכלה ופיתוח בענפים שונים. בסוף שנת תש"ט התפטר מתפקידיו כגזבר הסוכנות וכמנהל "עמידר" וחזר לתפקידיו באמריקה.

בזמנים שקטים יותר, באופן יחסי, המשיך גם בעבודה ספרותית-מדעית. כתב את הספרים : ,)1930)"A Century of Judaism in New York" "Towards a Solution" )1940(, "Mourner's .(1940)Devotions"

צאצאיו: אברהם, אביבה .

טוביה גדליה כץ

נולד ביפו בשנת תרל"ז (1877), לאביו ר' מיכל ליב כץ (ראה את הערך על שמו בכרך זה) ולאמו פראדל (פאני) בת הדיין ר' יהודה ליב וייסנשטרן (קרובתו של דוד מאיר גוטמן, מיסדי פתח תקוה). למד תורה מפי מלמדים פרטיים ובן 13 שלח אותו אביו ללמוד בישיבת חוסט (הונגריה - קארפאטו-רוס), בה למד גם אביו בשעתו אצל הרב מהר"ם שיק ואח"כ הוא אצל הרב משה גרינוואלד (נסיעתו לחו"ל היתה ביחד עם ר' יהושע שטאמפר , שנסע אז בשליחות כולל אונגארן), ובישיבה ההיא ספג הרבה תורה ויראת שמים, כמו רובם המכריע של הרב הנ"ל.

בעונת הבציר היו בחורי ישיבה בהונגריה הולכים לעבוד בעשית יין כשר, שהיה נמכר ליהודי שומרי מצוה גם בארצות אחרות, והואיל ולפי הדין צריכים לעסוק בו רק יהודים נאמנים על שמירת המצוות, מחשש "נסך", היו בחורי-ישיבה בעלי כח גופני (ואף הוא היה כזה) המתאימים ביותר לעבודה זו, ובשכרם היו רוכשים הלבשה ומשלימים את הוצאות המחיה, וכך התמחה בתעשית היין.

אחרי גמרו את לימודיו בישיבה עסק שנים אחדות במסחר בהונגריה, שווייץ וגרמניה והיה מנהל ביתהמסחר ליינות של יונסבאכר בווירצבורג, ובכל שנה היה נוסע מטעם הפירמה לאיטליה בלוית עובדים יהודים כשרים והיו מכינים יין כשר, שהפירמה היתה מוכרת אח"כ ליהודים חרדים בכל גרמניה.

חזר ארצה ונשא לאשה את דבורה בת שפיגל.

הוצעו לו תנאים טובים לחזור לגרמניה, אך . סירב כי בירושלים יותר נוח לקיים את מצוות היהדות

(אף בי בחו"ל נזהר מאד בשמירתן). אולם גם בארץ נתקל בקשיים רבים בסידורו החמרי בגלל קיצוניותו הדתית. ביקב ראשון לציון סירב לקבל עבודה, כי שם עבדו יהודים "מגולחי זקן ומחללי שבת", לפי דעתו, שהיין שהם עושים נעשה "נסך" ממגעם... למד עשית סבון כשר משמני זית וצמחים, וזמן רב לפני יסוד בתי-החרושת "עתיד" ו"שמן" ייצר סבון שהתחרה בטיבו בסבון השכמי שהיה מפורסם לשבח בימים ההם. שנים אחדות הצליח בעסק, עד שהחלו מביאים סבון כשר מחו''ל במחירים שלא יכול להתחרות בהם גם בהנהלה הציונית סירב לקבל משרה מטעמי מצפון דתי. הוא לא יכול להשלים עם האוירה הבלתי-דתית ששררה. בציונות ואמר שהכסף המתקבל משם "יש לו ריח של אפיקורסות" ואינו יכול ליהנות ממנו.

בסוף הוכרח לפנות להוראה וכעשרים שנה היה מנהל התלמוד-תורה "שארית ישראל" של אגודת ישראל בפתח-תקוה, והנהיג בו את שפת-ההוראה בעברית. דירתו נשארה קבועה בירושלים ולשבתות היה

נוסע הביתה. מתוך מסירותו ליעוד שנטל עליו, לתת חינוך דתי אמתי במושבה שלאביו ולמשפחת אמו היה חלק רב ביסודה, הסתפק במשכורת פעוטה ואף את טלטולי הדרכים בכל שבוע לירושלים וחזרה נטל עליו ונשאם באהבה.

בתש"ה התפטר ממשרה זו ולימד תלמוד בישיבת "אלומה" בירושלים. הצטיין בה בכשרון פדגוגי טבעי, ידע להסביר יפה את הסוגיות ולרתק את תשומת-לב התלמידים.

נפטר בירושלים, י"ב אב תש"ז.

צאצאיו: זלמן, יהודית, חיים, שושנה אשת מאיר מנדלסון, אסתר, מיכאל .

ד"ר רזה (רנה) יונוביץ-גולדברג

נולדה באודיסה (רוסיה), בשנת תרנ"ד (1894), לאביה איתמר גולדברג (בעל תעשיה) ולאמה בת-שבע בת מרדכי סובול.

גמרה גימנסיה ומחלקה לרפואה באוניברסיטת אודיסה ופעלה במסירות כרופאה בבתי-החולים במוס

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1667). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1667