Volume 4

Page 1677

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בקבוצות גדולות יותר ולימד אותם הלכות הגנה ושימוש בנשק.

ב1932 חזר לארץ ,עבד זמן-מה בירושלים. אח"כ נשלח מטעם ההגנה להצטרף לארגון השומרים וסידר את השמירה בדרום יפו (אזור חולון). יצא בשליחות ההגנה לרכישת נשק במערב-אירופה וסידר את הקניות והבאת המטען בעקיפת הפיקוח הבריטי הקפדני. בפרוץ מהומות 1936 נתמנה למפקד ההגנה במנחמיה ובביתניה בעמק הירדן. ושוב נשלח לאירופה לרכישת נשק וקנה בצפון-צרפת ובבלגיה בכסף גרמני, כי בך היה רצוי יותר להגנה מבחינה כספית. עבר את הגבול לגרמניה בדרכי סתר ונאסר על-ידי הגסטאפו (בנובמבר 1936) כחשוד בפעולות חשאיות נגד גרמניה. בינתים נחשד גם בקשרים עם דוד פראנקפורטר שהמית בשוייץ את הסוכן הנאצי ויל הלם גוסטלוף . נחקר קשה על-ידי הגיסטאפו ולא גילה את המהות האמתית של שליחותו. אחרי 15 חדשי מאסר-חקירה הצליחו המשתדלים בעדו להשיג את הבאתו לדין, ואחרי שיצא זכאי נשלח לשמונה חדשים למחנה הריכוז בדאכאו ומשם הועבר למחנה בוכנוואלד. שם ישב עוד חמשה חדשים ועבד עבודתפרך וקרא בספרות מדינית וצבאית, עד ששוחרר במאמצי השתדלות נסתרים ביזמת אליהו גולומב ובאביב 1939 חזר לארץ.

נשא לאשה את יהודית-אורמגארד לבית שיינש טאט.

חזר לשרותו בהגנה כשלישו של מפקד המחוז בגליל, וכשנמצאו שלשה ערבים הרוגים במקום שבו נרצח יהודי אחד לפני שלשה ימים, נאסר ביחד עם שבעה חבריו באוגוסט 1939 על-ידי השלטון הבריטי, שהאשים אותם ברצח. בינתים פרצה מלחמתהעולם השניה והוצע להם שיתנדבו לחיל-החפרים הבריטי בצרפת כדי לפדות את נפשם ממשפט מות, אך הם סירבו לשחד את המשפט ובסוף יצאו זכאים בדין ושוחררו.

אחרי שחרורו עבר לתל-אביב ונתמנה למנהל פעולת גיוס המתנדבים מטעם המוסדות לחיל החפרים. אח"כ יצר לפי הסכם המוסדות והשלטון הבריטי את שרות הידיעות של ההגנה למלחמה בגיס החמישי ולאיסוף ידיעות בכלל לעזרת הצבא הבריטי במלחמתו בנאצים ובבעלי-בריתם שבמזרח הקרוב. וכשהתקדם צבא רומל ב-1942 במדבר המערבי יהיה חשש שיגיע גם לארצנו, נתמנה מטעם ההגנה למפקד חיפה, במטרה להפכה ל"טוברוק" שתעמוד בפני האויב מצד היבשה ותשאר בסיס ימי לבעלי הברית אחרי שיסוגו, ופעולה זו תוכנה והוכנה בהסכמת הבריטים ובקשרים ידידותיים עמהם, והתמיד בתפקיד זה עד סוף 1943.

אחרי שחרור פאריס מהכיבוש הגרמני נשלח שמה באמצע 1944 כנציג הסוכנות היהודית ופעל בצרפת ובפורטוגאל בעזרת להצלת שארית הפליטה ופדיון ילדי ישראל מהמגזרים שנתנו להם מקלט מפ

ני ההשמדה וקשר קשרים עם אנשי ספנות בדבר הבאת עולים ומעפילים ארצה, וכן פעל בעניני ההגנה.

בספטמבר 1945 חזר ארצה, ונתמנה לקצין המיבצעים של תנועת המרי בפלמ"ח, שביצעה פעולות חבלה ופיצוץ נרחבות נגד השלטון הבריטי, שהכביד את משטר הדיכוי כלפי העליה וההעפלה, ובשרות זה הפעיל דרכי עבודה שהיו נהוגות אצל ה"מקי" בצרפת.

כשאסר השלטון הבריטי את ראשי הסוכנות וההגנה (29.6.46) היה גם הוא ברשימה, אך הצליח להסוות את עצמו ולהנצל. מאז חדלו פעולות המרי של פלמ"ח, כי המוסדות, שראשיהם שוחררו ממחנה המעצר, התנגדו להמשכת הפעולות. רק תנועות המחתרת הלוחמת, אצ"ל ולח"י, המשיכו בהן, בניגוד להוראות המוסדות, ואז התרכז הש"י (שרות הידיעות של ההגנה), בעיקר בפעולות נגד ה"פורשים", ושאלתיאל נתמנה לראש הש"י והתמיד בתפקיד זה עד פברואר 1948, כשנשלח לפקד על כוחות ה"הגנה" בירושלים הנצורה. בו בזמן פעלו בירושלים גם כוחות עצמאיים של אצ"ל ולח"י, שלפי טבע הענינים לא קיבלו את מרותו והיחסים שבינו וביניהם לא היו טובים ביותר. אף-על-פי-כן היה שיתוף-פעולה בכמה מקרים ועלה בידי הכוחות היהודיים לכבוש חלק גדול של ירושלים הערבית, אך מטעמי זהירות וחששות לסיבוכים בינלאומיים ובגלל חוסר תיאום מלא במגמות ובפעולות בין שלשת הכוחות היהודיים לא הושלמה המלאכה עד תומה : הרובע היהודי בעיר העתיקה נפל ובירושלים נשאר כח ערבי בעיר העתיקה ומצפון לה.

עם הקמת צבא ההגנה לישראל של המדינה העצמאית נקבע מעמדו של שאלתיאל בדרגת אלוף וביום 4.8.48 שוחרר מהפיקוד על ירושלים ונתמנה למפקח כללי של הצבא.

ביום 2.6.49 נסע יחד עם יצחק גרינבוים לאמריקה הדרומית - למגבית המאוחדת.

ישראל אהרן שיוו

נולד בדומברוביץ, פלך ווהלין, רוסיה (בין שתי מלחמות-העולם - פולין), כ"ג אייר תרס"ו (1906), לאביו יהודה (משכיל תורני) ולאמו אלקה בת ישראל אהרן מילמן . למד ב"חדר מתוקן", בישיבה, בבית-ספר עממי והמשיך להשתלם בהשכלה באופן פרטי. בעודו נער הצטרף לאגודת "פרחי ציון" ובן 15 פרסם ב"העולם" רשימה על תפקידי הנוער. גדל בזרם תנועת החלוצים ובסבלם של המתגעגעים לעליה בעת נעילת שערי הארץ אחרי מהומות מאי 1921 והיה מקיים קשר נפשי עם חלוצי העבודה בארץ על-ידי קריאה בגליונות "קונטרס".

בן 18 עלה לארץ על אף התנגדות משפחתו ליציאתו ועל אף שידולי קרוביו באמריקה שיבוא אליהם. ב-14

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1677). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1677