Volume 4

Page 1702

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בהם בכל הזדמנות בשיחות פרטיות ובהשתדלויות לרתום אחרים עמה למעשי חסד ונצרכים, בהתאם לחינוך שקיבלה מאביה, שלפיו הצדק והחסד ביחסים שבין אדם לחברו הם עיקרי יסוד ביהדות.

נישאה לשמריהו בן הרב אהרן שאול זליג מאירוב מדינאבורג (דוונסק) שהיה בשעתו רבו של הרב א. י. הכהן קוק.

חייה היו שרשרת ארוכה של מעשים טובים. בשנות רעב אספה וחילקה מזון לעניים. גידלה הרבה יתומות ויתומים ופעלה למענם כמו אם עד שהכניסתם לחופה. תמיד היו ידה לבה פתוחים לעזרה ולסעד לכושלים.

לעת זקנה עלתה לארץ אל צאצאיה בשנת תרע"ד. זמן מועט אחרי בואה גדל מאד הצורך בישוב לעזרה לכושלים ולנצרכים בגלל מצוקות המלחמה. ואם כי יכלתה היתה מועטת, השתדלה להשפיע כבל האפשר למען הקלת הסבל והמצוקה.

נפטרה בתל-אביב, כ"ו אב תרפ"ב.

צאצאיה: יהודה ליב (ראה כרך א', עמוד 138), שרה עזריהו (כרך ג', עמוד 1191), יאכנע ז"ל, שאול ז"ל.

נכדיה: שאול אביגור (מאירוב) סגן שר הבטחון, צפורה אשת משה שרת (שרתוק).

אברהם אברונין

נולד בלוייב, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), ט"ו תמוז תרכ"ט (1869), לאביו יעקב בן שלום אברונין ולאמו נחמה בת יוסף באביצקי (מצאצאי הרב ליבוש אפשטיין מלוייב, רבה של העיר, לצאצאיו משתייך ציר ישראל בארה"ב אליהו אילת-אפשטיין) .

למד בחדרים ובישיבה והצטרף בבחרותו לתנועת חיבת ציון ואח"כ לציונות, השתלם בספרות ובהוראה עברית ומשנת תרנ"ח ואילך היה מורה עברי במינסק.

התמסר לחקירת הלשון העברית ומשנת תרנ"ט ואילך פרסם מאמרים בענין זה ב"הפסגה", ואח"כ ב"המליץ". 1702

היה ציר מינובה בועידת מינסק (תרס"ב) מטעם המזרחי.

כשהחליט לעלות ארצה עלתה רעיתו לפניו עם שלושת ילדיהם בתרס"ט ולאחר שנה עלה גם הוא ונתקבל למורד, ובעבודתו זו המשיך עשרות שנים בבתי-ספר עממיים בתל-אביב עד שלעת זקנה יצא לפנסיה. עסק בעבודה בלשנית-ספרותית. מאז בואו ארצה החל לפרסם בעתונים מאמרים בחקירת הלשון העברית. חיבר ביחד עם א. ז. רבינוביץ פירוש לספר איוב (יצא בשנת תרע"ו). אחרי מלחמת-העולם הראשונה חיבר ביחד עם המורה אליעזר פפר חמש חוברות "נתיבות הדקדוק", ששימשו חומר-עזר לתלמידים. השתתף לעתים קרובות ברבעון "לשוננו" של ועד הלשון העברית. פרסם בו הרבה מחקרים ור- שימות בקורת: על ספר "הרקמה", על כרכי מלון הלשון העברית לאליעזר בן-יהודה, על לשונו של ביאליק (בפרוזה, בתרגומים ובשירה), על הלשון בשירי יל"ג, בינה בשירי הגניזה, מדרש מלים, ועוד. מעורכי המדור "לשוננו לעם" ב"הארץ", משתתף בעריכת חוברות "לשוננו לעם" המופיעות בהוצאת ועד הלשון. פרסם במשך כמה שנים ב"דבר" מכתבים בחתימת אבי"א (ראשי-תיבות: אברהם בן יעקב אברונין), מפנקסו של מגיה: ב"כתובים", ב"דבר" וב"דאר-היום". השתתף ב"החינוך" משנת תרע''ב (עד היום) בחתימת שמו וכן "אבו מנחם".

בשנת תרע"ח הדפיס בצפת, שירים לילדים למזכרת בנו מנחם ז"ל ובשנת תש"ח נדפסו במהדורה שניה מוגדלת בשם 10 שירים לבתי ספר וגני ילדים עם תוי נגינה של הקומפוזיטור גבריאל גראד . ערך לדפוס והוסיף מבוא והערות לספרו של

רבי יהודה אלחריזי הענק (שהופיע בהוצאת "מחברות לספרות", תש"ח). הדפיס חוברת בהוצאה מיוחדת "מלונות עברית כיצד"? (תדפיס מן "החנוך", תש"ז), הערות על מלון עברי לי. גור.

מקפיד לגבי כל נקודה ודגש, אם קל ואם חזק, מתריע על כל נתז-לשון ההולך לאיבוד. נוטר כרמה של העברית. לוחם על כל קוץ יבש של יוד ועל כל תג עסיסי של נוי.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1702). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1702