Volume 4

Page 1723

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם בואו ארצה הצטרף לאגודת הצעירים הראשונה בירושלים בשם "מכבי" והרבה שנים עמד בראשה.

בשנת 1925 השתתף ביסוד לשכה ראשונה של בונים חפשים בארץ בשם "ירושלים, מספר 262". משנת 1929 חבר ה"הגנה".

בראשית 1930 התחילו להציג בפעם הראשונה בארץ ובאולם "ציון" סרטים מדברים.

משנת 1939 חבר באגודת הרוטרי בירושלים.

צאצאיו : אלכסנדר (עו"ד), רפאל (סרן בצה"ל), רחל , אשת משה בן-סירה (לאביו המהנדס העירוני בת"א יעקב בן-סירה - שיפמן).

מנחם מנדל מרמורוש

נולד במילי (רומניה, מקודם אוסטריה) כ''ב אדר תרס"ג (21.3.1903) לאביו שמחה (בעל בית חרושת) ולאמו קלרה בת משה יוסף הרנס .

קיבל חינוך מסורתי בחדר. חינוך חילוני בבית ספר עממי, תיכוני ובמכון גבוה בוינה.

עלה ארצה -1925.

באחד הערבים בשנת 1925 נכנס לקלוב הציונים בשדרות רוטשילד שבו היו ותיקי הישוב מתאספים בערבים לשיחות ולמשחק שחמט. במשחקו הראשון הפתיע את ד"ר שמריהו לוין בנצחון מהיר. שמו נתפרסם מהר מאוד. רבים השחקנים שניסו להתמודד עמו ולא יכלו לו. מאז ועד היום הזה הוא נושא את התואר - אמן שחמט.

אך לא רק במשחק הראה את כוחו. הוא נתגלה כחלוץ הארגון והחינוך השחמטאי בארץ. מיד לאחר הצלחותיו הראשונות הוא נגש לערוך משחקים בכל מושבות הארץ. ביחוד גדל כוחו במשחק הסימולטני. בדרך זו הוא גם מאלף בבת אחת עשרות שחקנים צעירים.

בירושלים ארגן בשנת 1927 את ההתחרות הראשונה בארץ והוא זוכה ראשון בארץ לתואר אלוף שחמט. מיסד שם את קלוב "חלוצי המזרח".

בשנת 1928 הוזמן לבקר ברבת עמון אצל האמיר

עבדאללה הידוע כשחקן שח נלהב, ואין צריך לומר שהחכמה היהודית ניצחה את הערמומיות המזרחית.

הפעולה החלוצית השלישית (לאחר המשחקים הסימולטניים וההתחרות הירושלמית) בשדה המשחק היא ארגון הקלובים. הראשון הוקם על ידו בקפה "שלג לבנון" בתל-אביב (1929). אחר כך בא הקלוב "עקיבא רובינשטיין" (1930) ובאותה שנה הוא מארגן את התחרות הכל-ארצית הראשונה.

גם הקשר השחמטאי דרך העתונות הוא מעשי ידיו. מדור ראשון לשחמט הונהג עלי ידו ב"דבר" (1930). אחר כך הונהג גם ב"הארץ" ובשבועונים "כלנוע", "החיים הללו" ועוד.

ב-1931 נשא לאשה את חיה בת מרים פלוס .

הודות למרצו זכתה הארץ לביקור אלופים עולמיים כעקיבא רובינשטיין, מוזס ופלור . עם רובינשטיין הוא משחק משחק חי במגרש הפועל בת"א (1931). בימי "יריד המזרח" ב-1934 מארגן ביקור האלוף העולמי ס. פלור ולאור חשמל בנוכחות 8000 צופים באצטדיון נערך שחמט-חי עם סוסים חיים. ב-1932 הוא מארגן תחרות לאליפות א"י ומוציא לאור ירחון "השחמט".

ב-1935 הוא יוצא כשליח העתונות העברית לאולימפידת השחמט בורשה. מסייר בפולין ורומניה ועורך משחקים סימולטניים. ב-1939 הוא מארגן את קלוב השחמט "עמנואל

לסקר" בתל-אביב, המהוה עד היום מרכז המשחקים בארץ.

ב-1945 הוא מפרסם ספר ראשון בעברית "שחמט" (הוצאת ברלוי). לספר זה נכנסו כל המונחים אשר חודשו על ידו ועל ידי הועדה המיוחדת שמונתה לשם כך בהשתתפות: ביאליק, שמעונוביץ, בוגדנובסקי, סימיטיצקי ומרמרוש .

לרגלי מלאת עשרים שנה לפעילותו נערך נשף יובל חגיגי ע"י ועד יובל מורכב מ-22 סופרים, אמנים ואישים.

חבר בהגנה (מ-1929), במשמר האזרחי.

התעסקותו הקבועה היא פקידות בחברת החשמל.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1723). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1723