Volume 4

Page 1756

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והוז (ראה עמוד 166). והקשר הזה, הפרסום שניתן בעולם הרחב הביא להשקטת הרוחות. העביר ממצרים נשק, תיבות איתות וכו' לארץ.

עמד על המשמר וריגל את המשרד הערבי ואת ועד ההגנה הערבי הפלשתינאי בראשותו של ד''ר שהבנדר ואת הועד הסורי הפלשתינאי. את תוצאות חקירותיו היה שולח לקולונל קיש. נלחם נגד תעמולתם במצרים ומצא תמיד את הדרכים לשתף בעבודה זו את הרב חיים נחום וראש העדה יוסף ארסלאן קיטאוי פשה שלא רצו להתערב בשאלות שאינן נוגעות ליהודי מצרים...

מחליפת המכתבים בינו ובין קיש והסוכנות רואים על מעשיו הגדולים של תדהר בימים ההם. במשך שנה פרסם מאמרי התקפה בעתונות הא''י נגד ממשלת א"י וגילה את פרצופיהם של ראשיה. כל המאמרים נדפסו בספר "בין הפטיש והסדן" (1932). הספר נפוץ וחלק ממנו הוחרם... המאמרים נדפסו אז גם ב"דבר" וגם ב"דאר היום" של הריויזיוניסטים. התפרנס במצרים בעבודתו בחברת האחריות ביהודה" ואת העבודות הצבוריות עשה כרגיל לא על מנת לקבל פרס. עמד בקשרים עם פרופ. הוגו ברגמן והעביר לבית הספרים הלאומי ספרים בערבית שאסף מידידים וכך יצר את המחלקה לספרות הערבית החדשה בספריה הלאומית.

עמד לעזרתו של דיזנגוף בשנת 1931 בהקמת המוזיאון של תל-אביב (ראה עמודים 186, 187), אסף תמונות ותרומות והשיג בתל-אביב מספר חברים תומכים.

הזהיר את ויצמן במרץ 1931 בשעת בקורו במצרים מלהפגש עם כמה ערבים ידועים לשם משא ומתן בעניני "השלום'', שאינם "מנהיגי שלום" ורחוקים מלהיות בעלי השפעה ,אלא להיפך - "מלאכי המות היו" (ראה עמוד 191). הגיש עזרה רבה לקלוריסקי שעמד בראש "הלשכה המאוחדת לשאלה הערבית" שע"י הועד הלאומי והסוכנות אסף במצרים תמונות וחומר בקשר לעודת החקירה לכותל המערבי. פרסם את נאומו של דוד ילין בועדת הכותל בעתון המצרי הערבי "אל-מוקטם", אחת שהעתונות הערבית שם לא הסכימה לפרסם את דברי ההגנה של היהודים (ראה עמוד 179). שלח למחלקה המדינית של הסוכנות חומר רב ותמונות ליצירת ארכיון לשאלות המזרח.

בסוף 1931 חזר לארץ ופתח שוב את משרד החקירות הפרטי שלו, הוציא שתי חוברות "החיים" ו"לכל" בעניני דיומא.

יחד עם שלמה בן ישראל הוציא 28 חוברות "הבלש" במטרה לחנך את הנוער בעניני הגנה, גלוי פושעים וכו'. עמד בקשרים עם סופרים בכדי לתת לחוברות צביון לאומי וכו'.

בשנת 1932 כשהחלו התנקשויות ביהודים בארץ ויד נעלמה החלה שוב לרקום פרעות בישראל (זורקי הפצצות בנהלל, ביג'ור וכו') נסע לחיפה והגיש עזרה לחוקרים יהודים בגלוי קבוצת המתנקשים. מסר דין וחשבון על הכנופיה שמרכזה היה בחיפה ושבראשה עמד שיך עז אל-דין אל-קסם. העתקה מהרפורט נמסרה גם לממשלה שגם לה היו ידועים פרטים על הטרוריסטים הפעילים האלה לאחר שהמשיכו להתנקש בבלפוריה, כפר חסידים,

תל-יוסף וכו'. הם המשיכו בעבודה עד סוף 1937 והממשלה לא הכחידה אותם עוד בשעת גלויה.

בשנת 1932 גלה את רוצחי הרוכל המנוח יוסף יהודה לוי מירושלים שנהרג בבית לחם.

בפרוץ המאורעות ב-19 לאפריל 1936 העביר לתלאביב בטקסי פרטי את היהודים שנשארו ביפו בבתי ערבים. סיכן את עצמו בשעת היריות וההתקפות והציל עשרות נפשות. שלח לנציב העליון מכתב הצעות לפעול נגד הפורעים שחלק רב מהם הוגשמו, אבל באחור זמן כרגיל. לקח חלק פעיל בגלוי רוצחו של המהנדס צואנגר,

בשנת 1940 היה ממארגני "מכון ז'בוטינסקי" ורכש 2 ארונות ברזל ו-60 כרכי אלבומים גדולים לשם רכוז החומר לתולדותיו של ז'בוטינסקי, לכבוד יובל ה-60 שלו.

יסד את הועדה למען תלמוד תורה .שערי תורה" בנוה שלום, המפעל החנוכי הראשון ביפו (נוסד על ידי אביו) שהמשיך את קיומו, כי ראה בהתפתחות המפעל בעין מבצר לישוב הישן בגבול יפו. עם סגירת המוסד היו רבים עוזבים את נוה שלום ועוברים לתל-אביב, וכל הגבול היה עובר לשכנים.

נתן יד לעו"ד ד"ר אברהם וינשל ביסוד "בני חורין" במטרה להקים מכל המוסדות של הישוב והיהדות בחוץ לארץ ממשלה יהודית זמנית בגולה.

יסד את ה"קרן לבית השומר העברי" בא"י בנשיאותם של יהושע חנקין ואברהם שפירא, במטרה להקים "בית לשומר העברי". היה פעיל בחברה "ידע עם".

הצטרף "להתאחדות בני הישוב", יזם והקים מועדון על כל רהיטיו בתל-אביב. רכש מספר רב של חברים, דאג לתקציבו. יסד את "ספרית ראשונים" שהוציאה 16 חוברות על אישי הישוב הישן בעריכתו של יעקב חורגין.

הוציא את תולדותיו בשנת תרצ"ח, בספר בשם "במדים ובלא מדים" (25 שנה לעבודתו הצבורית).

בשנת 1944 יזם וארגן את "חדש אהרן אהרונסון" במלאת 25 שנה לפטירתו. הצליח להקים את כל הישוב על רגליו. נערכו אזכרות בכל הארץ, מאמרים נכתבו בכל העתונות. בהשפעתו המליצו דוד בן-גוריון וברל כצנלסון להוציא בול לזכרון אהרן אהרונסון ע"י הקהק"ל. הוצאו גלויות וכו'. וכן אסף בעצמו את התקציב של 600 לא''י לכסוי הוצאות ופרסם דו"ח מפורט למופת, שבו לא היה זכר להוצאות "שונות" והעתונות העריכה את הדו"ח הזה ואת המפעל.

כשנחטף הקצין ליזרוביץ ואשתו, סדר "הגרלת מכונית" ואסף סכום כסף לטובת הילדים.

בתרצ"ח הצליח להוציא את זכרונותיו של גבור פתחתקוה, ראש השומרים אברהם שפירא - בשני כרכים (בלוית תמונות רבות ע"י י. אידלשטיין) השיג בעצמו את התקציב הדרוש.

הוציא לאור חוברת "מאה שערים" של מנחם ברגר, "ילדי העוני" של יעקב רמון, שני כרכים לכתבי יעקב חורגין, "מרקו ברוך" מאת ד"ר יעקב וינשל . חוברות: בנימין יהלום חיים שמרלינג, יוסף ריבלין , עם נחלת יצחק מראשיתה. עזר לאורי אבנרי להוציא את עתונו "במאבק" ולמחתרת (ההגנה) בצפת את עתונה "קול צפת".

בימי המלחמה העולמית השניה נתמנה לחוקר הצבא,

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1756). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1756