Volume 4

Page 1770

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אהרן שריון

נולד בירושלים. כ"ה בסיון תרנ"ו (1896), לאביו יצחק (כרך ב', עמוד 715), ולאמו הינדה פיינה בת חיים רפאל ויטנברג .

קבל חינוך מסורתי בחדרים, בישיבה "קטנה" של הרב משה קצנלבוגן . אח"כ בסניף ישיבת "עץ חיים' בחצר שטרויס .

סיים את בית ספר למל ואת בית הספר למסחר שעל יד בית המדרש למורים העברי.

בשנת תרע"ח נשא לאשה את חנה בת יוסף ליפשיץ (כרך אי, עמוד 379).

סיטונאי ייבואן בענף הנייר.

חבר הועד הפועל של התאחדות בעלי בתים בירושלים. חבר הנהלת בנק "מזרחי".

צאצאיו : הדסה אשת מנחם מרגליות, עדינה, אמציה .

הרב ברוך מרכוס

נולד בריטאבה, ליטא, סוף אלול תר"ל (1870), לאביו ר' מאיר פאלק (רב הקהלה, תלמידו של ר' גרשום תנחום הידוע) ולאמו חיינה בת דב הכהן. למד תורה מפי אביו ובישיבות קלם וסלובודקה והוסמך לרבנות על-ידי גדולי הדור.

ב-תרנ"א נשא לאשה את אסתר בת נתן מאייר'ס ומיד אחרי החתונה עלו שניהם לארץ. שהה כמה חדשים ביפו ובימים נוראים של ראשית שנת תרנ"ב מצא בקושי מנין של אשכנזים לתפילה.

משעלה לירושלים התמסר לארגונה ולניהולה של ישיבת "אור חדש", שנוסדה בתרומתו ובתמיכתו הקבועה של הנדיב שמואל שטראוס מקארלסרוהה ובהשתתפותו של הבארון רוטשילד מפראנקפורט ענ"מ, וכן תמכו בה בקביעות עשירי היהודים מגרמניה. זו היתה ישיבה מיוחדת להשתלמותם של טובי העילויים מישיבות ירושלים וכמה מלומדיה (ביניהם הרב צבי פסח פראנק ראב"ד בירושלים) נודעו אח"כ כגדולי התורה. בין המרצים בה היה הרב יוסף חיים זוננפלד שהשתתף גם בניהולה.

אחרי 14 שנות פעולה בישיבה זו - וכשנתרופף מעמדה החמרי אחרי פטירת שני הנדיבים הראשיים הנ"ל ששקדו על הבטחת קיומה - נענה לבקשת משלחת שבאה להזמינו להיות לרב לקהלה הקטנה שהחלה מתגבשת בעיירה הפעוטה חיפה. זה היה אז קרבן גדול מצדו למען ישוב ארץ-ישראל, שכן לא קל היה ליהודי שתורתו אומנותו יומם ולילה לעזוב את עיר הקודש המלאה תלמידי חכמים וחבורה של גדולי תורה ולצאת לעיירה , שתושביה היהודים המעטים טרודים כל הימים במאמצים למען הפרנסה וכמעט שאין עם מי לשוחח בדברי תורה. אבל גם יהודי חיפה יהודים הם וזקוקים למנהיג רוחני, וצריך לארגן ולנהל שרותים דתיים לפי ההלכה, כדי להכשיר את המקום להתישבותם של המונים חובבי תורה ושומרי מצוה. ואכן זכה הרב לראות בגידול קהלתו הקטנה לכרך גדול בישראל ולחלק את המעמסה, בתור רב ראשי, עם רבני בית-הדין של הקהלה ועם רבני שכונות שנתרבו והלכו, וכן להשפיע על יסודם וניהולם של מוסדות תורה וחסד. בעניני פוליטיקה לא התערב ואת כל כוחו וזמנו הקדיש לשרות הצבור, שמשימותיו גדלו והלכו עם גידול הישוב היהודי בעיר, ובשעות הפנאי הגה בתורה והעלה מהגיונותיו על הכתב (הספר "אמרי ברוך" - חידושי הלכות, תשובות ודרו שים - יצא בחיפה בתר"ץ, ועוד עמו חידושי תורה בכתב-יד). השתתף כדרישת משרתו הרמה בפעולות לחיזוק הישוב ומעמד היהודים, בעזרה לכושלים, וביחוד התמסר ליסודו ולחיזוקן של ועד הישיבות בארץ ישראל, וכחבר מועצת הרבנות הראשית לארץ-ישראל. רב חלקו בניהול עניני הדת והרבנות בארץ.

צאצאיו : גולדה, שמואל, יחזקאל, אהובה, צפורה.

ד"ר חיים יסקי

נולד בקישינוב, פלך בסראביה (רוסיה), בראשית שנת תרנ"ז (28.11.1896) לאביו ישראל (סוחר תבואות) ולאמו צלה בת מרדכי באיוקאנסקי. למד באודיסה בגימנסיה ובביה"ס לרפואה שבאוניברסיטה (בשנות 1914--19 ). היה חבר אגודת הסטודנטים הציונים "החבר" וממיסדי "מכבי" ברוסיה, השתתף

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1770). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1770