Volume 4

Page 1776

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אברייסקה", וכן מו"ל של ירחון ספרותי-יהודי מצוייר בשפה הרומנית "אדם", - בשותפות עם א. גרינברג . כל אותו זמן הוסיף להיות אחד המכוונים של תנועת הנוער הציוני, בעבודה חינוכית, הסברתית, וכו'. בשנת 1933 נתמנה מזכיר כללי, אח"כ סגן-מנהל של הקהק"ל ברומניה ומנהל הקהק"ל בבוקרשט. בתפקיד זה, שהיה מלווה פעולה עתונאית-ספרותית ענפה ברומנית על נושאים יהודיים וציוניים, המשיך עד להעפלתו ארצה בשנת 1939.

בארץ, בצאתו ממעצר ששה חדשים בעתלית, החל בפעולתו הציבורית כעורך הדו-שבועון "העובד הציוני" וכאחד ממייסדי התאחדות עולי רומניה ומזכירה הכללי. ב-1942 נקרא להנהלת הפעולה ההסברתית של הלשכה הראשית של הקהק"ל. ערך בין השאר את "קרננו". תוך כדי כך המשיך בפעולתו הציבורית כאחד ממנהיגי "העובד הציוני" וכחבר מועצת ההסתדרות. ב-1947 נבחר כחבר הועד הפועל של הסתדרות העובדים .היה בין מייסדי "המפלגה הפרוגרסיבית" ביחד עם "עליה חדשה" והסתדרות הציונים הכלליים ונבחר לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

בשנת 1948 הוציא בתל-אביב, ספר בשם "אויפן אייגענעם וועג" - להסברת יסודות הציונות הכללית הפרוגרסיבית ותנועת העבודה שלה בשביל הנוער בתפוצות (בהוצאת העובד הציוני).

בשנת 1934 נשא לאשה את לאה בת נחמן רכבך .

צאצאיו: נעמי, אליעזר, אלחנן.

יחיה (לוי) דהבני

נולד בצנעה (תימן), בשנת תרל"ד (1874), לאביו יחיה (צורף, נפטר בתימן), ולאמו רומה בת שלום מחפוד.

חינוך מסורתי קבל בחדר בתימן.

בגיל 10 עלה עם אמו ושאר ילדיה לארץ ישראל (תרמ"ד). חודש ימים ניטלטלו על גמל עד הגיעם לחודיידה. נמל קטן בחוף ים סוף. עלו על ספינה והגיעו ליפו. מיפו רכבו על חמורים לירושלים.

היה בן 10 והתחיל לעבוד כדי לעזור בפרנסת הבית. היה מגיש טיט לבנאים. בין היתר סייע בבנין בית החולים "שערי צדק".

נשא לאשה את נעמי (נעמה) בת יחיה דהבאני.

בגיל 18 לאחר שחסך לו קצת כסף מהעבודה השחורה. רכש לו חמורים והיה מרכיב אנשים ומוביל אותם מירושלים דרך שכם לחמי טבריה, להילולא דר' מאיר בעל הנס ולמירון. הדרך ארכה חמשה ימים. היו לנים בכפרים ערביים ולא היתה כל סכנה צפויה להם בימי שלטון עבדול חמיד .

בעבור שלוש שנים חסך לו שוב מעט כסף וקנה זוג סוסים עם "חנטור" (מרכבה). מעתה הפך להיות עגלון כדבעי. היה מוביל נוסעים מירושלים ליפו וחזרה. הדרך ארכה 8 שעות. במרכבה היה מקום לארבע אנשים.

את כל ותיקי הישוב ובוניו היה מוביל ב"חנטור''. ביניהם גם את הברון רוטשילד . אבל כתר עבודתו היא מימי שהותו של ד''ר הרצל בארץ.

בירושלים היה מוביל בקביעות את אליעזר בן יהודה . כאשר הגיע ד''ר הרצל לירושלים, לן במלון קמיניץ. ביום ראשון בבוקר הוזמן אליו על ידי אליעזר בן יהודה. הוביל את המנהיג לרחוב ממילא בו עמדו האהלים שהוקמו לכבוד הקיסר האוסטרי.

משם יצא עם ד''ר הרצל לסיור בעיר. סעד עם המנהיג במלון קמיניץ. למחרת הוביל אותו לעיר העתיקה, ד"ר הרצל ביקר בחורבה של ר' יהודה החסיד. משם עברו לכותל המערבי והצטלמו. התמונה הזו ועוד תמונה

שניה. בהן הוא מצולם יחד עם המנהיג שמורות אצלו והן נתפרסמו בעתונות העברית כשהובאו עצמות המנהיג.

ד"ר הרצל פנה אליו מספר פעמים בתרגומו של אליעזר בן-יהודה. הצביע על מקום הר-הבית ואמר ; "זה מקום מקדשנו". אחל לדהבני שיזכה לראות במדינה היהודית.

לאחר הביקור בירושלים, הובילו בסיור במושבות. בעת הפרידה נתן לו למזכרת שעון עם ציור סוס דוהר ועשרה נפוליונים זהב. כשהובאו עצמות הרצל, קבל הזמנה להלויה בירושלים.

בעגלונות עבד עד 1931. עבר לגור ליפו. כעת גר בכרם התימנים. בעל חנות ירקות.

צאצאיו : רוחמה (במשטרה), גדעון (קצב), ציון (במחלקה הפלילית במשטרת תל-אביב), נעמי (בע.ת.א.)

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1776). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1776