Volume 4

Page 1785

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בה בשעה שדבורה אחותה היתה מתנהגת ביהדות כבת ישראל כשרה בבית ב"מזכרת משה" והיתה ידידה נאמנה לבתים המשכילים שמה, בא שנוי בבואה של חמדה, שהיתה מלאת חיים ולא קבלה עליה את דרכי החיים הצנועים בירושלים ומוסדות הדת.

הרבה מהמהפכה שחלה בבן-יהודה ביחס זה יש לזקוף על חשבונה של חמדה. עם בואה הלך ורב הקרע בינו ובין הישוב הישן.

בזמן קצר רכשה לה ידיעה מושלמת בעברית והחלה פועלת ויוצרת בעברית בעבודה ספרותית, עתונאית ומדעית. השתתפה בעבודת בן-יהודה בהוצאת עתוניו ובאיסוף חומר בשביל המלון, וזמן-מה ערכה את העתון בעצמה, כדי לשחרר את כל זמנו של בן-יהודה לעריכת המלון. כן כתבה הרבה סיפורים ארצישראלים בצורת "ספור קצר"; פרסמה רומן מחיי ארץ-ישראל החדשה בתקופת ראשית ההתישבות, ספורים מחיי הארץ בשמות "תחת השקד", "לולו", "חטאת אפרים", ""חות בני רכב", ומאות ספורים למבוגרים ולילדים ומאמרים בעתונים שבעריכתה ובעתונים אחרים. הספורים הם מחיי הארץ. מחיי ארצות אחרות שבקרה בהם במסעיה, ספורי מלחמה ועוד. המאמרים - בשאלות השעה, על אישים, בקורת יצירות ספרותיות, רשמי מסע והתבוננויות בארצות-חוץ, שיחות עם אנשי-שם יהודים ולאיהודים שנפגשה עמהם לרגל מסעיה הרבים בענין המלון. כן פרסמה חלק מכתביה אלה גם באנגלית ובגרמנית, ובמסעיה אף הרצתה בארצות-חוץ בעברית ובצרפתית ועשתה בכך תעמולה לתחית עם ישראל בארצו.

במלחמת-העולם הראשונה יצאה עם בעלה לאמריקה, כי המשטר הצבאי התורכי, שרדף כל גילוי של תחיה עברית, לא היה מוכן "לעכל" את בית בן-יהודה, המגלם את התחיה בכל עצם הוויתו. בארצות הברית השתתפה ב"העולם" ובעתונים יהודיים וכלליים בשפה האנגלית, ואף בעתון יהודי-רוסי, שיצא בפטרוגרד, פרסמה מכתבים מארץ-ישראל. כן השתתפה בחלק חשוב וניכר בחבורו והוצאתו של הספר :Jerusalem its redemp tion and future השתתפה כעתונאית בועידה הציונית בלונדון בשנת 1920.

במשך כשלשים שנה השתתפה עם בן-יהודה בכל עבודותיו בעתונים "הצבי", "האור", "השקפה", בהוצאת המלון, נשאה עמו בכל הסבל של החלוציות שבהחיאת השפה העברית ובשכלולה המדעי והמעשי, בתנאים הקשים בימים ההם, לעומת אדישות עוינת מבפנים ויחסי איבה מבחוץ. גם לאחר פטירת בעלה המשיכה לעסוק בהשלמת המלון ובהוצאתו וכתבה ספורים לרוב. נוסף על הספר הקטן "הלוחם המאושר" (חיי אליעזר בן-יהודה) שפרסמה, כתבה טרילוגיה גדולה על מחייה הלשון העברית. חלקה הראשון, "בן-יהודה, חייו ומפעלו", יצא ב-1940: החלק השני, "נושא הדגל" (חיי איתמר בן-אב"י), יצא ב-1944, וכבר הכינה לדפוס את החלק השלישי, "כחו של גורל" (על חיי דבורה

אחותה, האם העברית הראשונה בזמננו). כן הכינה לדפוס מאה ספורים קצרים מחיי החלוצים בארצנו, ו"ספר האגדה", דברי ימי "מלון הלשון העברית הישנה והחדשה".

בכתב יד הכינה לדפוס ספר בשם "המלחמה עם השטן" (דברי ימי המלון של בן-יהודה, מהתחלתו עד השלמתו).

צאצאיה: דבורה ז"ל, עדה ראם, אהוד (העוזר העיקרי שלה בהוצאת המלון), דולה, זלפה ,

אריה-ליב ניידרמן

נולד בבוטשון (רומניה), בשנת תר"ו (1946), לאביו יצחק צבי .

קיבל חינוך יהודי בחדרים והתמחה ליד אביו במסחר בראילה.

נשא לאשה את שרה בת חיים גרינברג . עסק במסחר ואח"כ בקבלנות ממשלתית להספקת בשר לצבא והצליח בעסקיו, אך העדיף להיות אכר פשוט בארץ-ישראל מאשר סוחר עשיר בגלות, הצטרף למתארגנים להתנחלות בארץ ועוד ברומניה שילם את מחיר נחלתו בזכרון יעקב.

בתרמ"ב עלה לארץ עם חלוצי זכרון יעקב. נשא את חלקו בסבלם של הראשונים, וגם בבוא ימי הטובה נשאר נאמן למשאת נפשו, עסק בהתנדבות בצרכי הצבור, היה גבאי של הכנסת אורחים ועזר לרבים בסתר ובהצנע-לכת. השכים והעריב בכל יום לביתהכנסת וזמנו היה קודש משעה 4 לפנות בוקר לתורה ולתפילה.

נפטר בזכרון יעקב, ד' אדר תרס"ט.

צאצאיו: ישראל יהודה ז"ל (המשיך לעבוד במשק אביו ונודע במושבה ומחוצה לה כעסקן רב-פעלים באגודת הכורמים וביתר עניני הצבור), דבורה (אהובה) אשת אפרים רוזנפלד, מרים אשת זלמן סמסונוב ז"ל, טובה אשת בנימין אלבגלי ז"ל.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1785). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1785