ב-1944 שוחרר מהצבא ובידו נשאר רכוש בסך שלש לירות ושש-מאות מיל, ואז הגיע זמנו לבוא אל המנוחה ואל הנחלה כחייל משוחרר. הקה"ק נתנה לו חלקת קרקע בכפר אביחיל, מושב חבריו משוחררי הגדוד העברי האמריקאי, והסוכנות הקציבה לו הלואה בסך 300 לירות לבנין בית ולנטיעת גינת עצי פרי ועצי הדר, ומאז עובד הוא במשקו הקטן ועוסק בשעות הפנאי בהוראה וביצירה מוסיקלית. עורך מזמן לזמן קונצרטים מיצירותיו ולפעמים באות הן לביצוע גם ברדיו ב"קול ירושלים" (הפלשתינאי ואח"כ הישראלי) וב"קול ישראל".
מיצירותיו: קונצרט לכנור ותזמורת, סימפוניה מס' 1 ("שבת-מלכה), סימפוניה מס' 2, אגדה לתזמורת כלי-קשת, קוינטט לפסנתר, שני כנורות, ויולה וצ'לו, סונטה לכנור ופסנתר. מוסיקה לטקסט מן התנ"ך: שירת דבורה (שופטים, ה') למקהלה, 2 סוליסטים ותזמורת (אורטוריה), אשירה נא לידידי (ישעיהו פרק ה') - בריטון סולו בלווי תזמורת, נחמו נחמו עמי (ישעיהו פרק מ') ברטון סולו בלווי תזמורת, התעוררי, התעוררי ירו שלים , (ישעיהו- נ"א-נ"ב) - בריטון סולו בלווי תזמורת, שירים לנוער ולעם, אגדות לכנור ופסנתר, שירים.
חיה עטיל סחרוב
לאביה ר' שמואל צבי גרשטיין (בן ר' עקיבא, בן ר' אברהם, בן רבקה, בת דבורה, בת הרב זאב וואלף, בן הרב יואל בוכאווער חתן הרב שמואל בן הרב יוסף טוב ליפמן הלר - בעל "תוספות יום-טוב") ולאמה טובה חנה בת ר' ירוחם פישל.
נולדה באנטופול, פלך גרודנה, בשנת ת"ר (1840). קבלה חנוך מסרתי. נישאה להרב יחזקאל סחרוב (ראה כרך א', עמוד 302), עזרה לבעלה בעסקי מסחר יערות ותבואות, בכדי שבעלה יוכל להשתחרר מעסקיו ויקדיש את זמנו ללימוד התורה.
בחנוכה תרס"ב עלתה לארץ עם בעלה ובנה יצחק. עזרה לחיה צפורה פינס (ראה כרך שני, עמוד 763) בעבודה צבורית בירושלים.
נפטרה בירושלים, כ"ט שבט תרע"ט.
צאצאיה: שרה רבקה אשת דוד גרשטיין, מרים ציטיל אשת הרב אברהם יהודה מרגולית, אהרן דב, עקיבא ירוחם, אליהו, גיטל אשת שלמה גרשטיין, ברכה אשת שמעון גרינמן, יצחק מרדכי (ראה כרך א', עמוד 308), ישראל.
רפאל יצחק שטרנין
נולד בנאורארדעק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ח (1848), לאביו ר' ישראל שמואל (נכד הגאון ר' שמואל אמדורר מראקוב) ולאמו לשה. אחרי שנות לימוד בישיבות נשא לאשה את מרים דבורה בת צבי פרלמן ( נפטרה ב"זכרון יעקב" יום כפור תרס"ג). ניהל במשך כמה שנים את בית-החרושת לספירט ובירה ושמרים של הגביר חנן רייצין מבוברויסק. אח"כ היה במוסקבה מנהל פנקסים אצל קרובו אייזיק צייטלין (סוחר מהדרגה הראשונה). במוסקבה היה מבאי-ביתו של ר' שרגא פייבל יעקבזון (כרך ב', עמוד 836), בו היו מתאספים הסטודנטים מ. אוסישקין, צ'לנוב ומזאה ואחרים לשם שיחות ופעולות בעניני חיבת ציון. באותו בית נוסד ארגון להתנחלות בארץ, אליו הצטרף גם הוא. וכשהצטרף מזא"ה, שנסע ארצה בתר"ן בשליחות הארגון. בו קנה בשבילו את אדמת מחנים, עלה ר' רפאל יצחק ארצה עם שמואל ישראל בנו והתאכסנו זמנית בחיפה, מוכנים לעלות על אדמת מחנים. אך קניה זו בשביל יהודי רוסיה נתבטלה, כי הקניה עוד לא היתה קניה, רק התקשרות על תנאי, ואליהו שייד הזדרז וקנה את הקרקע הנ"ל קניה ממש בשביל פקידות הבארון רוטשילד להרחבת שטחי המתנחלים בראש פנה. באותו זמן עסק יהושע חנקין