איש חולדה" מאת אפרים תלמי, הוצאת חברים, תש"ג. (מהדורה שניה, תש"ה).
דבר ראש הממשלה למגיני חולדה הקריה כ"ח באב תש"ט, 25 באוגוסט 1949 לאזכרת הגנת חולדה מטעם ארגון חברי ההגנה בישראל.
חברים יקרים! צר לי מאוד מאוד על אי יכלתי להיות אתכם היום להתיחד עם המאורע ועם זכר המגינים, לא מאורע בודד - ולא מגין יחיד. אפרים צ'יזיק הוא לא אחד מגבורינו שמסרו נפשם על הגנת ישוב - הוא נצר ממשפחה גדולה ויוצרת . שרוב בניה לשמחתנו עוד חיים אתנו ונקווה יאריכו ימים, אשר חייה נארגו במסכת היצירה והגבורה והתפארת של ארץ ישראל העובדת: בסג'רה, כנרת, מלחמיה, תל חי, חולדה, אלה הן קצת מציוני הכבוד וההוד של חיי משפחה מבורכת זו, והתמונה תהיה פגומה אם לא נוסיף גם מפעלי מחקר ומדע ומפעלי חינוך והכשרה של בני משפחה מופלאה זו. וחולדה תיזכר לנו לא רק מימי ההגנה שלפני 20 שנה, חולדה היא פרשה רבת ענין ועלילה בתולדות המפעל הציוני במשך 40 שנה, החל מחוות קרן הקיימת - וגמור במפעל "נחשון" וממערכות לטרון, והגמור, אני בטוח, אינו סיום - אלא המשך וחוליה בשלשלת מעשים מבורכים שעוד יבואו. כבוד ויקר לחולדה המבורכת! כבוד ויקר למשפחת צ'יזיק! בברכת חברים דוד בן-גוריון
ד"ר צבי ויסלבסקי
נולד בגראייבה, פולין, חשון תר"ן (29.10.1889), לאביו חיים דב (סוחר) ולאמו חנה בתיה בת יהודה ויסלבסקי. למד בחדרים, בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין, בישיבת טלז, בישיבת "רב צעיר" (ר' חיים טשרנוביץ) באודיסה, בבית-המדרש ללימודי היהדות ("האקדמיה למדעי המזרח") של הבארון גינצבורג בפטרבורג ובאוניברסיטאות גרמניה והוסמך לד"ר לפילוסופיה.
נשא לאשה את דבורה בת שאול רוזנברג. הקדיש את עבודתו להרחבת אופקי המחשבה של הקורא העברי במאמרים, מסות וספרים שכתב (וממשיך לכתוב) בעברית נאה, חיה ומבורכת בעושר ביטוי, בגמישות, בדייקנות וביופי אמנותי, המכשירות אותה להביע את הגות האדם המשכיל בן דורנו בכל העמקות והרחבות. תורם מסגולותיו אלה גם לעבודותיו בתרגום ובעריכה. פרסם בחתימת שמו ובכינויים חר"ד, א. פולני ו-Imperativus מאמרים ומסות בבקורת ובפובליציסטיקה ב"השלוח", "התקופה", "כנסת", "מאזנים" ו"בצרון". היה מעורכי "העולם", "עתידנו", ו"עין הקורא" בברלין. היה ציר לקונגרס הציוני הי"ב. עלה לארץ ב-1934. עורך ספרי מחשבה ושירה של מוסד ביאליק מ-1936 ואילך, ערך את "מאזנים" בשנות תש"ו-תש"ז ואת הכרך האחרון של "כנסת". חבר ועד אגודת הסופרים בא"י מ-1935 כיום, יו"ר סניף ירושלים. תרגם מדברי ההוגים ג. זימל, הרמן כהן, שופנהויאר, דוד קויגן. תרגומו לספר "הקאפיטאל" של קארל מארכס (כרך א', הוצ' "ספרית הפועלים") זכה בפרס טשרניחובסקי של עת"א (תש"ז) על תרגומי מופת של ספרי מדע; וכן צוין לשבח בתרגומו ל"הגיונות" של שופנהויאר (הוצאת שוקן). כתב מסה על שמריהו לוין, שחוץ מערכה הספרותי כשלעצמו יש בזכרונות שבה משום הצבת מזכרת לחיי היהודים ברוסיה.
זכה בפרס (תש"ד) עבור תרגום ספרו של פרויד (פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום). ספריו: יחידים ברשות הרבים (מסות על אישים; הוצאת ספרים מטעם אגודת הסופרים בא"י וההסת' העברית באמריקה, ניו-יורק תש"ג), עירובי רשויות (על אישים ותורות; הוצ' יבנה, ת"א תש"ה), חבלי תרבות (מחקר סוציולוגי בשאלות אומה ולשון ; הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים תש"ו; זכה בפרס רופין מטעם קהלת חיפה).
ד"ר עמנואל אולסבנגר
נולד בגראיבו (פולין), בשנת תרמ"ח (13.4.1888) לאביו שמואל אריה , סוחר ומשכיל (בן ר' יצחק זאב, מחובבי ציון הראשונים, רב בפטרסבורג, היום - לנינגרד) ולאמו ליבה בת שמעון וירשבולובסקי (אחותה היתה הסופרת מרים מרקל-מוזסזון) קיבל חינוך מסורתי אצל ר' אברהם מרדכי פיורקא ור'יהודה ליב ציטרון . גמר את הגימנסיה הרוסית בסובלקי. השכלה גבוהה קיבל באוניברסיטת קניגסברג (גרמניה וסיים באוניברסיטת ברן (הלווציה), בה הוסמך בתור ד"ר לפילוסופיה (1916).
ב-1913 נשא לאשה את חוה בת רפאל זליקמן. היה ממיסדי "החבר". בשנות 1918--20 שימש בברן כמזכיר הסניף היהודי של החברה ההולטית לידע-עם