לצבא הרוסי ונשלח לשרות בטאמבוב. שם הספיק לארגן קבוצת פוע"צ ואחרי זמן מועט שוחרר מהשרות בגלל קוצר-ראות. עבר למוסקבה ועד פרוץ המהפכה עבד בתור חימאי בביח"ר לסבון וגליצרין, מראשית המהפכה היה חבר מועצת הפועלים הראשונה במוסקבה. באפריל 1917 השתתף בועידה הכל-רוסית של פוע"צ במוסקבה ואח"כ, עד אוגוסט 1918, נסע בעניני המפלגה ברוסיה ובאוקראינה, השתתף בועידת המפלגה בקיוב ובגמר נסיעותיו התישב בחארקוב, נבחר למועצת העיר ועבד בעניני המפלגה באוקראינה. בסוף 1918 עבר למוסקבה, ערך את עתון המפלגה ברוסית ("ידיעות הפרולטרים היהודים"), השתתף ב-1921 בועידתה ונבחר למזכיר המרכז. אחרי פילוג פוע"צ בועידה העולמית בוינה לימין ולשמאל נסע לועידת היסוד של פוע"צ שמאל בדאנציג (ב-1922), נכנס לועד המארגן ויחד עם ריבוצקי הוציא בברלין את "דער קאמפף".
ב-1919 נשא לאשה את לידיה בת הרץ לוין. בסוף 1922 עלה מברלין לארץ, בשנות 1923/25 עבד כפועל בנין בתל-אביב, היה חבר מרכז פוע"צ שמאל, חבר אספת הנבחרים ומועצת עירית ת"א, בשנות 1926/28 היה חבר מזכירות הברית העולמית של פוע"צ שמאל וב-1928/39 במזכירות מרכז פוע"צ והחוגים המארכסיסטיים. השתתף בועידה העולמית של פוע"צ (פאריס, מאי 1926), ב-1928 נשלח מטעם המפלגה למוסקבה לקונגרס הפורופאינטרן, אך לא הוכר כציר משום שהמנדט ניתן לו מטעם "מחלקה מקצועית של מרכז המפלגה" ולא מטעם איגוד מקצועי, אך השתמש בשהותו ברוסיה להשתתפות במו"מ בין המפלגה שברוסיה לבין מרכז ו. ק. פ. אולם המו"מ לא הביא כל תועלת, כי ברוסיה נסגרה המפלגה. ב-1929 השתתף בהכנת העדויות היהודיות שתובאנה בפני ועדת-שאו (הועדה לחקירת רקע מהומות תרפ"ט): ב-1930/31 השתתף בחיבורי תזכירי הועד הלאומי לחבר הלאומים. ב-1930 השתתף בקונגרס הליגה למען א"י העובדת בברלין. בשנות 1931/37 עבד בחברת "מסחר ותעשיה" ובעתונה, משתתף בקביעות ב"המשק השיתופי" מ-1934 ואילך, ומ-1937 ואילך במחלקת הח קירות הסטטיסטיות של ברית הפיקוח לקואופרציה חקלאית. ב-1936 ביקר בפולין ואח"כ באנגליה שם השתתף בישיבות מרכז מפלגת פועלים בלתי-תלויה, בהן דנו בשאלת ארץ-ישראל, ופרסם באנגלית את החוברת "פלשתינה לאן ?". בדרך הביתה השתתף בבריסל בקונגרס של הסוציאליסטים השמאליים נגד המלחמה והפאשיזם. אחרי הצטרפות מפלגת פוע"צ והחוגים המארכסיסטיים לאינטרנציונל של הסוציאליסטים המהפכניים השתתף בועידת היסוד של אינטרנציונל זה (פאריס 1938). סמוך לאותו זמן השתתף בכינוס הראשון של הקונגרס היהודי העולמי בג'נבה.
זה שנים רבות הנו חבר מועצת ההסתדרות ומעת איחוד מפלגתו עם "לאחדות העבודה" ואח"כ גם עם "השומר הצעיר" ל"מפלגת פועלים מאוחדת" (מפ"ם) הנו חבר המועצה והמרכז שלה וחבר מערכת "על המשמר" ; מרצה בצבור על ענינים כלכליים, מדיניים ומפלגתיים.
חוץ מבעתונים הנ"ל כתב ב"במפנה", "דרך הפועל'' ועתוני פוע"צ אחרים בארץ, "דבר", "משק שיתופי", "שורות", "השיתוף" וכו'.
פרסם את החוברות "בעיות יסוד של העבודה הפלשתינאית" (רוסית, 1920), "ב. בורוכוב ותורתו" (עברית, 1924), "מעמד הפועלים ותנועת הפועלים בפלשתינה" (רוסית, 1924), "אמת ושקר על אודות א"י" (אידית, 1926), "המאורעות בא"י" (אידית, 1936), "פלשתינה לאן ?" (אנגלית, 1936), "במערכת היאבקותנו" (עברית, 1940), "כח הקליטה של א"י" (אידית, צרפתית, ספרדית - הוצאת "החלוץ", 1948).
ספריו: "שעורים בכלכלה מדינית" (1940), "המשק הערבי" (בשותפות עם גלפט , 1944).
שמואל שטרנברג
- לאביו דוד (מראשוני המושבה זכרון יעקב) ולאמוסימה פייגה בת ר' קלמן זנביל (ממקורבי וחסידי הריזינר ז"ל). בסדיגורא (ראה הערך שלה בספר זה).