Volume 4

Page 1878

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קבל חינוך מסורתי בחדר. בביתו לימדו אותו עברית ורוסית.

בעבודה צבורית ציונית עוד החל בנעוריו כשהיה בבריסק. היה מקהל צעירים בני 13-14 ומספר להם על הרצל. על ארץ-ישראל, על הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב . היה משמש לצעירים מדריך

בבחירת ספרים בספריה העירונית. כן התרכזו סביבו צעירים רבים והוא אירגנם באגודת "בני ציון".

להוריו היה אומר: עליכם לדעת את ענין חנוך הבנים, לא למענכם בלבד - אלא, למען התנועה הציונית והסוציאליסטית שהעמיס עליו הפועל עברי על עצמו.

בימי הנדודים ברוסיה אירגן בכל מקום את פעולת הסיוע לפליטים. באותה תקופה נפגש עם אליהו מונציק (מרגלית) , שהגיע אז מהארץ ושניהם השתתפו באירגון "צעירי ציון" (ראה את הערך שלו בכרך זה).

אחר תום המלחמה נשאר עד 1922 בסרטוב. נבחן בבחינות הבגרות כאכסטרן והיה תלמיד האוניברסיטה במכון לכלכלה. חזר לבריסק ועד 1924 עבד במפעלי העזרה היהודיים בעיר. "ג'וינט", "ארט", "אזע" ו"יקא". כל אלה אמנם היו בהנהלתם של אנשי ה"בונד", על כל פנים רחוקים היו מציונות, אך הוא ידע לשלב את עבודתו למען ארץ ישראל בעבודות שהגולה היתה זקוקה להם. כן למשל פעל הרבה למען בתי ספר מקצועיים בבריסק מתוך אמונה שבעלי המלאכה אשר יצאו מהם יביאו תועלת לבנין הארץ.

בשנת 1918 נשא לאשה את רוזה בת יצחק שסט קובסקי.

השתתף בועידה הראשונה של צעירי ציון בדרוסקניג כציר מבריסק.

בשנת 1924 נתארגנה ביזמתו בבריסק קבוצה של עשרה חברים לשם עליה לארץ. הקשיים היו רבים מאוד. הוא הצליח לעלות בסוף השנה.

החל לעבוד כפועל ב"סיליקט" (היה אומר שהוא ממשיך בדרך אביו, כי אביו היה בעל בית חרושת ללבנים). בימי חסר עבודה לא רצה להינות מזכות

היותו חבר בועד הפועלים ונרשם בתור ככל מחוסרי העבודה.

בשנת 1925 נתמנה למזכיר קפא"י. ומשנת 1926 היה מנהל משרדי הועד הפועל של ההסתדרות, מימי היותם מצומצמים בחמשה חדרים שכורים ברחוב יהודה הלוי ועד למכונה המשרדית העצומה של רחוב אלנבי 115.

בימי ועידת ההסתדרות השלישית נטל על עצמו להוציא ביולטין מורחב של קפא"י. והיה הדבר חידוש רב בדרך עבודת ההסתדרות. היה אחד מאבות ארכיון העבודה. בלי עבודתו לא יכול היה בעתיד ההיסטוריון למצוא ידיו ורגליו. דאג לרישום כל מאורעות בית ההסתדרות על כל מחלקותיו.

יזם את שכונת הפועלים א' בתל-אביב שבנינה נסתיים ב-1929. אך עיקר אהבתו מסר לחינוך הנוער העובד, ושני מוסדות חינוך הסתדרותיים הוקמו וקוימו הודות לו. האחד הוא בית החינוך בצפון תל-אביב. מההורים הראשונים ששלחו את ילדיהם ל"נסיונות פדגוגיים" אלה. עמד הרבה שנים בראש ועד ההורים ונבחר מטעמם ל"מרכז לחינוך". היה תובע שיתוף פעולה מההורים וידע גם לתבוע מהמורים. ראה בתנועת הנוער לא סתירה לבית הספר כי אם השלמה ודרש מהמורים לעבוד בה. המוסד השני הוא בית הספר המקצועי ע"ש פיין. את כל מרצו השקיע בהקמתו, דאג לתקציבו, להבאת מורים, להשגת מכונות. חלם על הרחבתו לערי הארץ האחרות וביחוד רצה לראות סניף בירושלים, אך לא זכה לראות בחייו (בבריסק אמר למנהל "ארט", מ. פלדשטין , "הלא בא"י הנבנית צריך יהיה לייצר הכל").

במלאת לו 50 שנה הוקמה "קרן לובטקין" לתמיכה בסתר בתלמידים נזקקים.

היה חבר מפא"י (אחרי האיחוד עם "אחדות עבודה). אהוב על כל עובדי ההסתדרות על מזגו הטוב, ישרו ומתינותו בנוהג עם האנשים.

נפטר בתל-אביב, י"ג באדר תש"ט (49 .3 .2)

צאצאיו: בנימין (חייל בצ.ה.ל.), שרה אשת משה לוינשטיין.

לוי בן-אמתי

(שמו ליפא ברעוודא, כתיב סלבי של משפחת בראודא )

נולד בלאחוביץ (רוסיה הלבנה) בערב שבועות תרס"א לאביו מרדכי-אלתר (צייר, צלם ובעל ביתמסחר ספרים) ולאמו נחמה בת זאב דרצ'ינסקי (ממשפחת קלמן-זאב ויסוצקי מראשוני חובבי-ציון, נדיב ובעל מטע-התה) שעלו ארצה בתרצ"ו והשתקעו בתלאביב.

קבל חינוך ב"חדר מתוקן" - ומפי מורים פרטיים. חינוך כללי - בבית-ספר עממי רוסי, בעיירתו ובביתספר תיכוני רוסי בנסביזש (לעיר זו גלו הוריו בשנות מלחמת העולם הראשונה).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1878). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1878