Volume 4

Page 1908

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המחלקה הוטרינרית. מכאן תאוריו האוטנטיים על הקצבים. כיום ספרן בספריה העירונית "שער ציון".

בשנת 1932 נשא לאשה את רבקה בת פנחס בן סירה שיפמן (הסופר והפדגוג העברי, ראה כרך א', עמוד 499). התקין לדפוס את ספרו הראשון. היה חבר ההגנה. עסק קצת בספורט והקדיש את רוב זמנו הפנוי ללמוד הארץ והכשרתו לספרות. בשנת 1933 פרסם את ספרו הראשון "לחם וחזון" שנתקבל יפה. ביאליק, קבק ואשר ברש ראו בספר התחלה של פרוזה טובה וציינו לשבח את הופעתו. ומאז המשיך לפרסם את ספוריו במיטב הבמות של הספרות העברית.

המשורר יעקב כהן קירב אותו ביותר כעורך ופרסם רבים מספוריו בכרכי "כנסת" וב"התקופה".

דבריו נתפרסמו: ב"התקופה", רוב כרכי ה"כנסת", "מאזנים", הירחון והדו-שבועון, "גליונות", "גזית", "טורים", "הדואר", "במעלה", בקבצים שונים, "דבר", "דבר השבוע", בעתונות הילדים ועוד. כן נתרגמו מספריו ומספוריו ללשונות שונות. קבל פרס ספרותי בעד מבחר הספור הא"י לשנת 1944. ערך יחד עם יצחק עוגן את הדפדפת לספרות עברית (הוצאת צ. ליימן בשנת תש"ב).

ספריו: "לחם וחזון", רומן (הוצאת "שטיבל", 1933); "כנפי כסף", אגדות, (הוצאת "שטיבל", 1936); "אוד מוצל", רומן (הוצאת "שטיבל", 1937); "בסנורים", ספורים (הוצאת "סלע", 1939); "מראות בכחול", ספורים בלוית ציורים בידי המחבר (הוצאת "סלע", 1941); "בעלי יצרים", ספורים (הוצאת טברסקי, 1946); "פסק-דין", ספורים (הוצאת טברסקי, 1949) וכן חוברות אגדות וספורים.

פעיל במוסדות אגודת הסופרים העברים. חבר הועד המרכזי משנת 1940. חבר פא"ן קלוב העברי. יו"ר החברה למפעלי ספרות. חבר מערכת "ים". ערך בעילום-שם דברי ספרות וחוברות. פרסם רשימות בקורת בחתימת יוסף צפוני , וכן רשימות על ציירים. מקורב לציירים ומוצא ענין רב בבעיותיהם. נתן בטוי לכך גם בכמה מספוריו.

צאצאיו: עמוס, עפרה .

הרב יעקב קלמס נולד בזאסלי (פלך וילנה), ר"ח מ

נחם אב תר"מ (1880), לאביו דוד (בן הרב שמואל יצחק ) ולאמו פייגא בת ר' משה בן-ציון הכהן שטערנפעלד.

למד בישיבות ווילנה וקובנה. קיבל סמיכות מהגאונים הרב ליב רובין (הרב מוילקומיר), הרב יצחק מוילקומיר ומבעל ערוך השולחן הרב דנאוהרדק.

בקונת תרנ"ט נשא לאשה את חסה בת הרב מזעטיל, ר' זלמן יואל קפלינסקי (נפטרה בירושלים, ח' אייר ת"ש) ובזיווג שני נשא בשנת תש"א את אסתר בת גדליהו דוד זיידין מלמברג.

בחו"ל שימש ברבנות. היה רב בפושלט (פלך קובנה), סלאק (פלך קובנה), בוגורודסק (פלך מוסקבה),

ולבסוף רב ראשי במוסקבה משנת תרפ"ג עד תרצ"ד. בכסלו תרצ"ד עלה לארץ.

נשיא בועד לעזרת רבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות הגולה.

חבר הרבנות הראשית בא"י.

בשנת תרצ"א קנה עם חבריו מ"ועד הרבנים מהגרי רוסיה", מגרש של עשרים וחמשה דונם ליד שכונת "תלפיות" בירושלים, בכדי לבנות בה שכונה.

ייסד את שכונת הרבנים ברוממה.

צאצאיו: חנה אשת הרב המהנדס נפתלי הרץ וויגדורוביץ (במוסקבה), דוד משה (בעל ביח"ר לקרח בת"א), נפתלי הרץ (במוסקבה), רבקה אשת שלום רטנר (חיפה), דינה אשת נתן קלצקין (חיפה).

הבילויי אבגוסטובסקי

לא שם ולא שארית לו בישראל, ולכן ידוע עליו מעט מאד.

נולד במוסקבה, גדל והיה לפנקסן וביקש את גאולת היהודים בשחרור רוסיה על-ידי הסוציאליזם. הפרעות ביהודי דרום רוסיה מוטטו את אמונתו בגאולה זו, ואחרי תהיות מצא את דרכו לתנועת ביל"ו.

עלה לארץ בתרמ"ב, עבד עם חבריו כפועל-הכשרה במקוה ישראל והתגורר עמהם ב"קומונה" בבית שבפרדס אנטון איוב ביפו, והתענה בכל אשר התענו.

כאן אירע מקרה, בו נזדמן לו לגלות את גברתנותו ואת אופיו הרתחני.

במוצאי א' דפסח תרמ"ג עלה עם חבריו ירושלימה, להכתיר את הרי"מ פינס לראש לבילויים, והתאכסנו במלח קמיניץ. בשבתם לשתות טה בשבת אחרי הצהרים, פרצה מאחד החדרים צריחת אשה: "הצילו! הוא אומר להרגני!"

אבגוסטובסקי קפץ ופרץ ראשון אל החדר ויתר המסובים בעקבותיו. והנה אשה שוכבת בחוורון אימה וגבר מחזיק אקדוח שלוף לעומתה. בהכנסם שינתה האשה את טעמה וצעקה: "הצילו! הורגים את בעלי !" והבעל הרעים אליהם: "צאו, אני שויי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1908). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1908