Volume 4

Page 1912

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמשון מלצר

נולד בטלוסטה שבגליציה המזרחית, בכ"ח בשבט תרס"ט, לאביו שמואל-שבתי ("נאמן" ביערות, מחסידי טשורטקוב), ולאמו שרה-ביילא בת שלמה גינזברג , בן-זקונים ותשיעי לאחיו ואחיותיו. ימי מלחמת-העולם הראשונה, מות אחיו משה בחזית, ושנה לאחר-מכן

מות אמו, הטביעו חותם עמוק בנפש הילד (ראה בפואימות "לילך" ו"אחי החייל"). עיקר גידולו היה בבית אחותו הגדולה מלכה (ראה השיר "איגרת") ובעלה דוב ברל גליק (מניצולי המחנות, הגיע לארץ וחי בקרית-מוצקין), שעורר בו את יצר הקריאה ואת הכמיהה לארץ-ישראל.

למד בחדרים (את ה"זמן" הראשון ב"חדר" תיאר בפואימה האוטוביוגרפית "אלף") אצל כמה מלמדים ומלמדי-גמרא, וכשנה היה תלמיד-יחיד של "המחותן", אבי גיסו, ר' ישראל גליק , תלמיד-חכם ומשכיל בעל נפש יקרה, שהתיישב ישיבת-ארעי בטלוסטה ב"דרכו" מבודזאנוב לארץ-ישראל, ולא זכה להגיע אליה.

מקטנותו הצטיין בתבונת-כפים והשתוקק ללמוד בביה"ס "בצלאל" שבירושלים, שלח לשם עבודות בציור ונתקבל לתלמיד (ראה בפתיחה לשיר "שלג"). כהכנה לארץ-ישראל התחיל ללמוד "עברית" מפי מורה "חפשי" ונחשד באפיקורסות, אך הרב דמתא ר' שמואל אבא חודורובר בדק ספריו והכשירם, אף הוא השפיע על המשפחה, שישלחו את הנער למקום תורה ודעת.

בן שש-עשרה יצא ללבוב וחמש שנים למד בסמינר עברי-פולני למורים וגמר למוריו בהצטיינות בתרצ"א. בסמינר הכיר את שארתו מאריאסיה (מרים) בת ר' חנוך שכטר , מעסקני "המזרחי" בגליציה ובתרצ"ב נשאה לאשה יחד עבדו שנה כמורים בביה"ס העברי של "תרבות" בהורודנקה והשתדלו בדבר עליתם לארץ ישראל. כחברי תנועת "גורדוניה" היו מועמדים לעליה להשלמת הקבוצה בחולדה, אך נזדרזו ועלו ברשיון מסוג בעלי-מלאכה ונשתקעו בת"א, בתשרי תרצ"ד.

עבד זמן-מה כצבע, ואחר-כך כמורה בבית-הספר

התיכון למסחר ובהוראה פרטית. בשנת תרצ"ז הוזמן לעבוד במערכת "דבר". תחילת עבודתו כרפורטר, אח"כ ערך את המדור "דבר לעולה" ובמשך כמה שנים היה עורך מדור הכרוניקה. בשנת תש"ו הוזמן ל"עם עובד" וערך את הספריות "לנער" ו"לילד". לאחר שנה חזר ל"דבר" כעורך-מסגנן, ומסוף תש"חעורך "דבר לילדים".

שיריו הראשונים פורסמו ביידיש בכמה במות ("דאס פרייע ווארט", לבוב; "שטעגען", סטניסלבוב ; "אויפגאנג", לבוב) ובעתון היומי "דער מארגעך", לבוב (בחתימה ש. גינזברג) , שיריו העבריים הראשונים (מלבד אלה שנדפסו בחוברות "בדרך" שהוציאו תלמידי הסמינר) פורסמו בירחון "הסולל" בלבוב, בעריכת יעקב נתנאלי-רותמן . שירו הראשון בארץ פורסם בקובץ "אורחה" בתרצ"ד; ובתרצ"ה פירסם את שירו "אמא" במוסף הספרותי של "דבר", בעריכתו של דב שטוק , שעודדו וקירבו באהבה, ומאז נדפסו כמעט כל שיריו ב"דבר" ורק מועטים מהם במאספים ("כנסת", "מאסף סופרי ארץ-ישראל" ועוד). מדברי הפרוזה שלו זכורה לקורא שורת רשימות-הביקורת בשם "מכתבים פרטיים", שפורסמה ב"דבר-הצהרים" בחתימה שמשון, על ספרים וסופרים ויחסי-סופרים.

ספריו: "בשבעה מיתרים" (הוצ' "דבר", תרצ"ט); "מאיר הכלי-זמר נעשה קומיסר" (הוצ, "גזית", ת"ש) ; "לילך", חוברת בהוצאת חובבים (בכמה עשרות טפסים); "עשרה שערים", שירות ובלדות (הוצ' מוסד ביאליק על-ידי "דבר", תש"ג); "אלף" (הוצאת "עם עובד", סדרת "שחרות", תש"ה); נדפס והולך: "ספר השירות והבלדות", הוצ' "עם עובד".

נתן מכוחו לתרגום: בשירה - בייחוד ממשוררי יידיש: ליסין, לויק ואחרים ; תרגם את הפואימה הגדולה "בית אבא" ("מיין היים") ליחיאל להרר (הוצאת "עם עובד", סדרת "שחרות", תש"ו) ואת רוב השירים שבקובץ "זמר עם" (הוצ, מ. ניומן, תש"ו). בפרוזה תרגם "שבעה מעשות" לנ. גרוס (הוצ, "גזית"), "משני עברי הויסלה", מבחר נובילות לי. י. זינגר (הוצ, "המאסף"): "הנער העקשני" (פסטר), "כללי החיים" ו"פדגוגיה מבדחת" ליאנוש קורצ'אק; "יהודי מפולין" לנ. סטרן וכמה ספרי-ילדים, וכן כמה ספרים בלא ציון שם המתרגם.

עסק בעריכה בשביל כמה הוצאות-ספרים: מוסד ביאליק, "עם עובד", "דביר" (בין השאר - מהדורה מוגהת ומתוקנת של ספר "שבחי הבעש"ט" לד"ר ש"א הורודצקי) . בשנת תש"ז הוזמן על-ידי "דביר" לתרגם ולערוך מהדורה שלמה של כל כתבי י. ל. פרץ (עד סוף תש"ח הופיעו ארבעה כרכים ובתש"י עומדים להופיע עוד שני כרכים). על תרגום שני הספרים "מפי העם" ו"חסידות" קיבל את פרס-טשרניחובסקי לשנת תש"ח.

משורר החסידות והבלדה העממית.

צאצאיו: אביב, יהודה, שמואל, מלכה.

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1912). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1912