Volume 4

Page 1982

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רית. אח"כ בייסוד "השומר הצעיר" ו"החלוץ".

כשהוקמה מדינת פולין גוייס לצבא הפולני ושרת בו שנתיים.

היה חבר ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בפולין וחבר מרכז "החלוץ".

עלה ארצה בשנת 1923. עם קבוצת "השומר הצעיר".

שנה אחת עבד בפרדסו של סמסונוב בחדרה, אח"כ בייבוש ביצות סחנה בעמק בית שאן. עבר את כל הנידודים של קיבוץ "השומר הצעיר" ב' מנהלל ועד למקום הקבע שלו "משמר העמק".

בשנת 1929 נשא לאשה את ברטה בת מרדכי אברמוביץ.

השתתף בייסוד ה"קבוץ הארצי השומר הצעיר" בשנת 1927 ובהקמת מפלגת "השומר הצעיר".

היה חבר ועדת הבקורת המרכזית של ההסתדרות.

השתתף בכל הקונגרסים הציוניים החל מקונגרס הט"ו בבזל (1927). היה ציר בועידות ההסתדרות החל מהועידה השלישית. ציר לקונגרס העולמי של א"י העובדת (ברלין 1930). ציר בועידת ההסתדרות החקלאית.

עד היום היה שש פעמים בשליחויות בארצות אירופה מטעם תנועתו ומטעם "החלוץ". בקר בפולין, ליטא, בולגריה, רומניה, אוסטריה.

פרסם מאמרים בכל עתונות "השומר הצעיר" בפולין ובארץ. ב"דבר", בקבצים "בין מלחמה ושלום", "דור לדור", בספר "תנועת הפועלים והמלחמה" (הוצ. ספרית הפועלים השומר הצעיר, 1944).

כיום הוא חבר הכנסת הראשונה, חבר הועד הפועל הציוני, הדירקטוריון של קק"ל, הועד הפועל של ההסתדרות, מזכירות ומרכז מפ"ם, מזכירות ועד הפועל של הקבוץ הארצי השומר הצעיר ובהנהגה העליונה של "השומר הצעיר". בכנסת הוא אחד מהפולמוסנים החריפים ביותר מטעם מפ"ם.

בנותיו: רות (חברה בקבוץ משמר העמק), יהודית, חנה.

זאב (וולודיה) בן-חיים (רילוב)

נולד באננייב (פלו חרסון, אוקראינה), בשנת תרע"ב (9.5.1912), לאביו חיים (סוציאל-דימוקרט מהפכני, ישב במאסר באודיסה. עלה ארצה ב-1935, השתקע בנהלל אצל בתו רבקה מקלר ועובד כרצען עד היום והוא בן 75), ולאמו רחל בת זאב (וולוויל) גולד שטיין (משפחת למדנים ומשכילים).

בשנת 1915 עברה המשפחה לקישינוב, במקום שהאב ניהל מפעל תעשייתי מלחמתי שבזכותו שוחרר משרות בצבא הרוסי.

זאב למד בבית ספר עממי ואח"כ בטכניון בקישינוב. אחר גמר לימודיו עזר לאביו בבית חרושת לעורות.

בשנת 1931 נכנס ל"החלוץ" ומיד אחר זה (1932) עלה ארצה.

נכנס לנהלל. הצטרף להסתדרות העובדים ולהגנה. קבל עבודה ב"סולל בונה" ככופף ברזל.

ב-1934 נשא לאשה את רחל בת יוסף סגל.

עם התחלת פרעות 1936 התגייס כגפיר והיה מפקד פלוגה בעין חרוד. בסביבות נחל קישון דבקה בו קדחת קשה ומאז היה מקבל התקפות צמרמורת קשות לעתים קבועות.

עם פרוץ מלחמת העולם התגייס לצבא הבריטי על פי צו המוסדות הלאומיים. עם התגלות התקפותיו בקדחת, רצו לשחררו מהשרות, אך הוא סרב בתוקף. בימי שכבו בבית החולים בשעת התקפה כזו הגיעה אליו הידיעה שהיחידה היהודית (בריגדה) עומדת לעזוב את הארץ. ברח מבית החולים הצבאי ויצא מן הארץ יחד עם היחידה. עבר את כל שלבי הקרבות של הבריגדה. קבל אות הצטיינות, עלה לדרגת קורפורל ואח"כ סרג'נט. מכיוון ששלט בשפות אנגלית, עברית, רוסית נתמנה למקשר בין הצבא הבריטי והסובייטי בוינה. פעל במרץ להצלת שארית הפליטה היהודית.

הועבר לשרות האינטליג'נס הבריטי ובתפקיד זה הביא תועלת לישוב.

בשנת 1946 חזר ארצה ושב לעבודתו ב"סולל בונה" בתל-אביב.

עם הקמת הביצורים באזור הנגב נקרא לשם כאיש הגנה וחייל מנוסה. הגיע לדרגת סרן ועבד במטה בנגב.

הוצא לו תפקיד מדריך לגדודי מח"ל ונח"ל, אך הוא סרב ברצותו לשרת בחזית. בקש להעבירו לירושלים והצטרף למגיני תלפיות. נתמנה למפקד רמתרחל.

בשעת סיור בעמדות נפגע מכדור צלף ערבי ביום א' חשון תש"ט (1.11.1948). לבקשת המשפחה נקבר בנחלת יצחק.

בנו: איתן (תלמיד בית חינוך הצפון ת"א).

אחיו: ניסן (עובד בחברת החשמל).

אחותו: דינה אשת שלמה נמיר (אחי מרדכי נמיר, ציר ישראל במוסקבה).

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1982). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1982