Volume 4

Page 1991

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עיריית תל-אביב בעד קובץ השירים "ראו אדמה" (1941).

אור ליום א' סוכות, ט"ו בתשרי תש"ד נפטר בירושלים והובא לקברות בתל-אביב.

העיריה הקימה מצבה על קברו. יהודי בוינס-איירס מקימים "בית טשרניחובסקי" בהרצליה. אבן הפנה נורתה ביום מותו בשנת תש"י.

שיריו יצאו בקבצים רבים. שניים הראשונים. "חזיונות ומנגינות". בהוצאת "השלוח" יצא ב-תרע"א הקובץ הגדול הראשון. בהוצאת "ועד היובל" כלולים בעשרת כרכים כל השירים שנכתבו עד שנת 1929. המחזה הגדול "בר כוכבא" בשני כרכים ספורים וכן תרגומיו הגדולים. בשנת תרצ"ז יצאו כל שיריו בכרך אחד בהוצאת שוקן. בו נכללו כל השירים שנכתבו עד שנת 1936, וגם מספר תרגומים קטנים. השירים שחיבר אחר כך יצאו בקובץ "ראי אדמה" (ת"ש). אחרי מותו הופיעו שיריו האחרונים בקובץ "כוכבי שמים מספרים" על שם שירו האחרון שיצא מתחת ידו.

בשנת תש"י הופיע שוב בהוצאת שוקן קובץ אחד הכולל את כל השירים יחד.

רבים משיריו תורגמו לגרמנית, רוסית, אנגלית, איטלקית, צרפתית ועוד.

אין מספר למאמרים שנכתבו עליו. הופיעה חוברת מיוחדת של "השילוח" (כרך ל"ה). חוברת טשרניחובסקי של "מאזנים". וספר גדול מאת פרופ' יוסף קלויזנר. ב"הזמן" שהופיע בשנת תש"ד נדפסו אחרי מותו רשימות לתולדותיו. הרשימות שנתפרסמו במשך חדשים מספר יופיעו בספר מיוחד. מחברם בן ציון כץ. המחלקה לנוער של ההסתדרות הציונית הוציאה לאור את ספרו של המשורר ליכטנבוים על טשרניחובסקי.

אשת המשורר: מילאניה.

בתו: איזולדה אשת המהנדס וילנסקי בחיפה (גמרה לימודיה באוניברסיטת פריס, פקולטה לבקטריולוגיה).

ש. שלום (שלום שפירא)

נולד בי"א טבת תרס"ה, בפרצ'יב (פולין), לאביו האדמו"ר המצייר ר' אברהם יעקב שפירא מדרוהוביץ ולאמו הרבנית אסתר גולדה בת האדמו"ר מפרצ'יב. (ראה את הערך שלו ושל אביו בכרך זה).

נתחנך על ברכי החסידות והקבלה בחצרות האדמו"רים, הורי אביו ואמו.

בתרע"ד עבר עם משפחת אביו לגור מינה ושם למד תורה וגפ"ת מפי "העילוי" הרב כץ מצ'רנוביץ ולימודי חול מפי פרופסור בדימוס . הכל בבית, לא בחדר ולא בבית ספר. החל לכתוב שירים בגרמנית, אך נדר נדר לעבור לעברית וקיים נדרו עם עלייתו לארץ ישראל, עם כל משפחת סבו, האדמו"ר מדרוהוביץ בשנת תרפ"ב.

שאף לחיי עבודה, לפי מסורת המשפחה, למד סי

תות וחימיה. אך מטעמי בריאות עבר ללימודים עיוניים וגמר את הסמינר "המזרחי" בשנת תרפ"ה. עלה עם החסידים על אדמתם בכפר חסידים. ("עלית חסידים") חלה שם בקדחת ועבר בשנת תרפ"ז להוראה בראש פנה שבגליל ("יומן בגליל"). השתתף בהגנה

אזרחית במאורעות תרפ"ט. נסע להשתלמות באוניברסיטה שבארלנגן (בפילוסופיה) וביקר בכרכי אירופה. נשא שם לאשה את הכנרית אורה (קלרה) פריד , מפיורדא שליד נירנברג. שב לארץ ישראל בשנת תרצ"א ושימש בהוראה בעיר העתיקה בירושלים ואחר כך בחדרה. עזב את ההוראה בשנת תרצ"ט והתמסר ליצירה ספרותית בלבד. יושב בקביעות ברחובות.

את שיריו הראשונים פירסם ב"האוהלה" של ר' בנימין ובמוסף הראשון של "דבר" וכן ב"הדים" של אשר ברש , שקידם כניסתו לספרות העברית ברשימת הערכה חמה. קובץ שיריו הראשון "בלב העולם" יצא בשנת תרפ"ז וקובץ שיריו השני "מי" הוצא על ידי ביאליק בהוצאת "מוריה". (ראה אגרות ביאליק). כבר בשני קובצי השירים הקטנים האלה הותוותה דרך שירתו, והיא - ראית הפלא שבמציאות בחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". שירה זו הגיעה לידי בגרות ושלימות בספרים "פלא גמע", "ספר השירים והסוניטות", "און בן פלא" ו"פנים אל פנים", שזכה בפרס ביאליק תש"א. ומתוך ראיה זו של הפלא בחיים לא התכחש גם למאורעות הזמן ושר עליהם באספקלריה של נצח ישראל בספרי שיריו המתרוננים והמקוננים "עולם בלהבות" ו"אילן בכות", שנצטרפו אחר כך לכרך הכינוס של כל שיריו ("שירים", הוצאת "יבנה" תש"ט) שזבה בפרס ברנר תש"ט. ליד שירתו עדר גם בשדה הפרוזה העברית, אם בתגובה ערה למאורעות החיים והספרות, ואם בזכרונות, סיפורים ומחזות שיש להם קשר ישר לשירתו. כינוס דברי הפרוזה שלו, בשם "אדמה ושמי שמים" יצא לאור בהוצאת "עם עובד", במלאות כ"ה ליצירתו. מחזה של ש. שלום שימש יסוד לליברטו של האופרה העברית הראשונה "דן השומר", שחובר על ידי מכס ברוד למוסיקה של מרק לברי . לשירים רבים חוברו מנגינות

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1991). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1991