Volume 4

Page 1996

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הפעולה התרבותית והחינוכית. נבחר ליו"ר הדירקטוריון לחינוך ולתרבות של שארית הפליטה, שהורכב מנציגי הסוכנות, הג'וינט ושארית הפליטה. בהדרכתו של הדירקטוריון פעלו אח"כ מורי הארץ אשר נשלחו ע"י הסוכנות לפעולה חינוכית בקרב הילדים והבוגרים של שארית הפליטה.

משנוסדה מדינת ישראל התרכז בעיקר בפעולות חינוך ותרבות במחנות ובישובים של העולים החדשים ומשמש בתפקיד מנהל המחלקה להנחלת הלשון ולקליטה תרבותית של העליה שבמשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל. מרצה לעם על בעיות לשון ותרבות ואף פרסם מאמרים על בעיות אלה בעתונות "דבר", "הגה", "פרוזדור" ובהיותו במחנות העקורים פרסם מאמרים בעתונות של שארית הפליטה.

בנו: אביתר (סגן בצבא ההגנה לישראל).

חסיה שפירא

נולדה בפולין ב-תרפ"א (22.4.1921), לאביה נתן ולאמה פנינה בת ישראל לרנר .

למדה בבית ספר עממי בעיר מולדתה.

מנעוריה חברה בבית"ר, מפקדת קן בית"ר בטורצ'ין (ווהלין).

עלתה ארצה בשנת 1941 והצטרפה למחתרת לח''י.

עבדה כטיליפוניסטית במערכת "הבקר".

נאסרה ב-10 במרץ 1944 כשבידה אקדח בכניסה לחדרה בשדרות רוטשילד. הועמדה בפני בית דין צבאי. הופיעה בלי סניגור ונאמה נאום האשמה נגד השלטון הבריטי.

נידונה לארבע שנות מאסר.

לאחר שחרורה חזרה לעבודת המחתרת ועבדה במחלקת הגיוס.

בועידת לח"י במרס 1949 שחל בו פילוג הצטרפה למפלגת "הלוחמים" בראשותו של נתן פרידמן-ילין ועבדה זמן מה במשרדי המפלגה.

עובדת כפקידה בלשכת המסחר בתל-אביב.

כנוייה במחתרת היו: ציונה, אלינוער,

חיים לרנר

נולד בקישינוב, בסראביה, רוסיה, כ"ב תשרי תרס''ו (8.10.1905), לאביו אליהו (ציוני ותיק, עלה עם משפחתו ב-1925, וכיום פקיד במשרד האספקה והקיצוב).

ולאמו ינטה לאה בת יחיאל ברוך וחיה פלדיסמן (שביתם היה המועדון הראשון לציוני קישינוב בראשית ימי הציונות).

בשנות לימודיו במחלקות העליונות של הגימנסיה בקישינוב השתתף ביסוד אגודת המתלמדים הלאומיים "התלמיד" והיה חבר נשיאותה. אח"כ נוסדה ביזמתו הסתדרות-הנוער הציונית "התחיה" והוא היה יו"ר הועד המקומי ואחרי כמה שנים גם יו"ר המרכז לכל בסראביה, יצג את הסתדרותו בועידת הנוער הציוני בבוקארשט בסוף 1922 ובירך אותה בעברית - מה שהיה חידוש גמור באותה מסגרת ובאותו מקום. ניהל את פעולות "התחיה" למען הקרנות ולמען האוניברסיטה העברית, וכן לאיסוף ולשליחת ספרים בעלי ערר לספריה הלאומית, ועמד בראש הועדה למען האוניברסיטה מיסודו של מרכז קרן היסוד בקישינוב.

אחרי גמרו את הגימנסיה ב-1922 עבד בתור רפורטר בעתון היומי הקישינובי "אונזער צייט" וב-1923 ערך את השבועון "הנוער" (לבעיות הנוער הציוני) בקישינוב. ב-1923 יצא לפראג והתחיל ללמוד חקלאות בפוליטכניקום ומדעי הטבע באוניברסיטה. ב-1924 עבר להולנד, כדי להשתלם תוך הלימודים גם בעבודה חקלאית למעשה בתור הכשרה לעליה. חלה בגלל האקלים והוכרח לחזור לקישינוב. המשיך בעבודה ב"התחיה" ובמפלגת "צעירי ציון". שימש מזכיר הועדה לארגון הקהלת הדימוקרטית הראשונה בקישינוב. עבד כפקיד בחברת "היאס" וכשהתאחדו ב-1927 חברות הסיוע ב"היצם" נתמנה למנהל משרדה הקישינובי, הועבר בסוף 1932 לסגן-מנהל בבוקארשט וב-1935 למנהל בצ'רנוביץ.

ב-1929 נשא לאשה את חיה בת אברהם שלמה בורשטיין .

במקומות עבודתו המשרדית המשיך בעבודה הציונית והצבורית. בבוקארשט נבחר לועד המרכזי של

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 1996). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1996