Volume 4

Page 2019

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1913 נשא לאשה את יהודית בת ישראל צירולניק.

ב-1919 השתתף ביסוד אגודת המהנדסים בארץ. אחרי צאתו משרות הרכבות התחיל עוסק בהנדסה ובקבלנות בנין וממשיך בכך עד היום .מראשוני המהנדסים שקבעו את תכניות החשמל בארץ בשביל פנחס רוטנברג. היה במשך שנים שותף לפירמה "אלבינה, דוניה וקטינקא,

קבלנים ומהנדסים". בנה בירושלים את בנין אימק"א, הדואר המרכזי, מלון פלס וכו' : הרבה מפעלי מים וכו' בנקודות ישוב שונות; מבצרי משטרה, מחנות צבא, שדות תעופה וכו' לממשלת המנדט ולצבא הבריטי. מגואלי שכונת בת גלים בחיפה וממיסדיה. מראשי הבונים החפשים בארץ. היה שופט במשפט השלום העברי ובבתי-הדין העירוניים בחיפה ובירושלים וחבר ועד הדר הכרמל במשך שנים רבות. פרסם מאמרים בעתונות מקצועית בארץ ובחו"ל.

מראשוניו ומיסדיו של ארגון ה"הגנה" והגיע לדרגות פיקוד גבוהות. במלחמת המולדת שרת בדרגת סרן בשרות ההנדסה של צבא ישראל והנו חבר בועד ארגון ותיקי ההגנה בירושלים.

צאצאיו: שמואל (מהנדס), גליליה אשת הסרן גרשון פלוטקין, נצה אשת סגן ראשון נחמן רן-קליין.

שבתי קרדונסקי

נולד בעיירה "ולגודולובה" פלך בלטה, אוקראינה, י' סיון תרנ"ט (יוני 1898) לאביו שמעון בר' יחיאל (משכיל וציוני מקוראי "הצפירה" דוברי עברית ממשפחת חסידים נלהבים, סוחר, יחד עם זה כחו רב בחשבון וב"צפנת פענח" תפיסה טובה בלמודי קדש וחולין גם יחד, מבין ראשוני המארגנים והמיסדים את ה"חדר המתוקן", ממיסדי טרוסטים ושותפיות בעירה ובערוב ימיו סוכן פירמות ידועות בקליש, לודז, ורשה וקישינוב. נפטר באודיסה ט' סיון תרפ"ב), ולאמו פיגא בת הרב הגאון ירוחם הכהן, אבד"ק מדובוסאר.

הסב מצד האב רבי יחיאל ב"ר מאיר מ"חסידי טאלני" נצר לשושלת ה"רביים", ירא שמים ומלומדי תורה וזהר כל ימי חייו. סבו מצד אמו הרב ירוחם בן רבי שבתי

הכהן מוצאו מהש"ך, היה למדן מופלג בעל המחבר ספר "כהן צדק" הגהות על הש"ס לתרץ כל הקושיות של הגאון רעק"א ז"ל שנשאר בצ"ע הוא גם מחבר ספר שאלות ותשובות "התשבי" ספר גדול עפ"י סדר ד' חלקי השלחן ערוך בעניני ברור הלכות - יצא לאור בארצות הברית. כן חיבר באור נחמד ספר "בריש גלי" על סדר הגדה של פסח. אמו היתה מושפעת מאד מהאצילות הרבה של בית הוריה - שפע אהבה מסרה לבניה, מתה באודיסה (בת 49) בשנת 1924 בשל מאסר בניה עבור הציונות. וציון זה על מצבת קברה באודיסה נשאר חקוק עד היום.

סגולות ההורים והסבים והשפעתם עמדו כדי להטיל עליו מהשראת הלב, החום והרגש של האם הטובה ומן השכליות ורגש ההשכלה והלאומיות של האב.

למד ב"חדר מתוקן", בן שנתים - 100 מלים עבריות שגורות בפיו. בן שמונה למד תלמוד, בן עשר למד כבר שיעור עצמאי בתלמוד בעוד שבזמן הבר-מצוה חשבוהו לעילוי ושיהיה רב בישראל פנה ללמודי השכלה אקסטרניים, גמר תורת הנהלת ספרים ובגיל 15 עמד ברשות עצמו ועבד ולמד גם יחד. בשנת 1915 עבר יחד עם הוריו לאודיסה, ויחד עם אביו היו ממתפללי בית כנסת "יבנה" שם הושפע מאד מגדולי הסופרים מנדילה מו"ס, ביאליק, טשרניחובסקי, ד"ר, קלויזנר, דינבורג ועוד. משנת 1916 נכנס ל"צעירי ציון" בתקופת הח"ח חיים קוזירובסקי, ישראל סקבירסקי, המורה יעקב רבינוביץ (בארץ נקרא העו"ד יעקב בן מאיר הידוע) דוד בורובו , כיום בארץ העו"ד בר-רב האי חבר הכנסת) נחום ורלינסקי, יוסף פישר, ברוך וינשטין, אריה אלטמן ועוד . משנת 1918 בועד "החלוץ". בשנת 1920 נאסר יחד עם ד"ר יוסף ספיר לאחר הלשנה על בקורי השנים בשדות ההשקאה של "החלוץ" באודיסה בשליחות האיחוד של שני פלגי וחלקי החלוץ של צ"צ ושל צ"ס ; ישבו באשמה זו בג.פ.או. ובבית סהר המרכזי באודיסה - חדשים וחצי עד שהחוקר בטל את האשמה וויתר על משפט פומבי שצריך היה לשמש כהפגנה ציונית גדולה לגבי החלוץ.

בשנות 1920 - 1923 תפש משרות גבוהות אצל הסוביטים היה מנהל קפה ממלכתית לקבלת מסי עשור מהאכרים במחלקה הפיננסית למחוז אודיסה וביריזובקה. פוטר בשל השתיכותו לתנועה לציונית, בעזבו את משרתו זו התמסר לעבודת המפלגה של צ"צ ונתמנה כאינסטרוקטור ומארגן מוסדות קואופרטיביים לאשראי לבעלי מלאכה יהודיים בעירות מחוז אודיסה. שטח צבוריותה של המפלגה בין ההמונים היהודיים הצטמצמה אז במוסדות מסוג של "התאחדות בעלי מלאכה", וע"י כך היתה אפשרות לעבוד בשטח הציוני בין העמלנים, ביתו - בית ועד לציוני אודיסה בזמן המחתרת ביחוד לצ"צ ול"או.ס.מ." חבר פעיל בועד המקומי של צ"צ והחלוץ ב"כ ב"תרבות". בשנת 1924 חיפושים בבית, לבסוף נאסר בבלטה בצורה דרמטית. הוזמן טלגרפית לועידה של האינסטרוקטורים של אגודות אשראי לבעלי מלאכה כאילו תתקים בבלטה ושם נאסר בג. פ. או הועבר ב"אטפ" לבית הסהר באודיסה, ישב שם כחדשים, השתתף באבסטרוקציה הגדולה בבית סהר בזמן שאסרו ציונים המונים והושיבו אותם בלי

APA citation

Tidhar, D. (1950). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 4, p. 2019). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/2019