חקירה ודרישה, בקשר לאסון מותה הפתאומי של אמו קבל רשות ממרכז צעירי ציון לקבל את העליה לארץ ישראל כתחליף ליציאה לגלות סיביר.
ביום 2.1.1925 הגיע ארצה יחד עם קבוצת צ"צ וצ"ס כ-120 במספר (באו בשני תאריכים).
כנוי במחתרת בחו"ל, ובזמן הראשון בארץ: שבתי "בן-שמעון". בשנת 1932 נשא לאשה את ציונה בת ר' צבי רבינוביץ, סוחר ידוע מיפו (ראה כרך א', עמוד 146). אשתו מורה בבי"ס לבנות מזרחי תלפיות משנה הראשונה של הווסדו - 1925 עד היום.
בבואו ארצה נכנס ישר למפלגת "הפועל הצעיר". היה מפעילי המפלגה. מני אז נמנה על ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, בזמן איחוד המפלגות לא הסכים לו מטעמים פרינציפיוניים ונשאר מחוצה לה עד הבחירות להסתדרות. היה בין מארגני הועידה של הבלתי מפלגתיים שהחלט להצטרף למפלגת מפא"י, בארץ פעיל מאד בשטחים כלכליים-פיננסיים ועבודה תרבותית ספרותית.
ב-1928/29 המזכיר והרוח החיה - הנושא בעול של הועד למען האופירה הא"י מיסודה של ידידו מאודיסה המנצח מ. גולינקין. יחד עם חברי הועד הצבורי שהיה מרכב מה"ה מ. דיזנגוף, ח. נ. ביאליק, י. ל. גולדברג, דוד סמילנסקי וד''ר קוסילוב-סמילנסקי, ד"ר דוכן מירושלים. ד"ר ש. רוזנבאום (הקונסול הליטאי) ורעיתו, עזר בהרבה למר גולינקין בהשגת האמצעים לחדוש האופירה. בשנת 1935 רשם את חוג האופירה הא"י כגוף יורידי וצרף הרבה עסקנים לועד מר א. רושצ'וק, ב''צ ידידיה, ד"ר אמירא, ד"ר גרינברג (רופא שנים) ועוד.
בשנת 1929 יסד ביחד עם המורה בבל ועוד חוג חובבי אמנות וספרות ושתף כחות תרבותיים טובים ביניהם נמנו ד"ר בן יהודה, המורה דוד מערבי, והלחמי. החוגים שנתקימו היו לספרות, לציור, למקהלה, לקונצרטינה, למשחק דרמטי ועוד. המטרה העקרית בטפול ובפתוח כשרונות של חובבים. עסקן ופעיל הרבה שנים במליאת ועד הארצי של קרן היסוד וקק"ל, חבר במועצת בנק לקרדיט גומלין, חבר מועצת קפת מלוה וחסכון של העובדים בת"א, חבר במרכז ברית פקוח של הקואופרציה האשראית בא"י. לאחר שנמצאו קבוצת עסקנים בשנת 1938/39 שהתחילו במפעל תרבותי חדש בארץ בייסוד גן-החיות בת"א, נתן גם הוא את ידו בפעילות ובעזרה צבורית לפתח ולשכלל את גן החיות בת"א שכבש לו מקום חשוב בארץ, מקום למוד, שמחה ושעשועים לילדי הארץ, בהנהלת החברה שהוא משתתף ופעיל בה, משתתפים : הפרופ. הנריך לוה, בכור שיטרית (שר המשטרה כיום), יוסף קופרמן (מושל המחוז), ד"ר א. לויט, שלמה יפה, ברוד גופר (מנהל הגן), האדריכלים יצחק רייך ול. לוסטיג, א. שטהן (מבקר הממשלה) נוסף לב"כ העיריה.
הוא אחד מותיקי הפקידים בעירית ת"א, מזכיר כללי ומנהל של "קופת התגמולים" לפקידי העיריה משנת 1925, ואחד מהפעילים של המוסד. בין מניחי היסוד של ה.צרכניה" ו"מגורים" מוסד לשכון עובדי העיריה, עוזר הרבה בעצה והדרכה לכל הפונים אליו.
עזר בהקמת קופות תגמולים במוסדות שונים. פרסם מזמן לזמן מאמרים בה"ארץ", הערכות מוסיקליות (ליאו ליוב ועוד). כותב לעתים קרובות ב"שערים" בטאון של העובדים בעיריה, וב"שורות" על נושאים מקצועיים, בטוח, פנסיה, בעיות שכון וכספים. מותיקי ההגנה 1932 - 1947.חבר מסור לתנועת העבודה, יחד עם זאת אינו מזניח את צבוריותו ועזרתו להמונים הרחבים במוסדות אזרחיים שונים, חביב על כל החוגים, בית מסורתי ונותן חנוך תורני לילדיו. , צאצאיו: שמעון-צבי, טליה, עוזיאל (עוזי).
יעקב לנדאו
נולד בוינה בשבת תרנ"ב (1892) לאביו משה הירש. קבל חינוך תיכוני ואוניברסיטאי בוינה.
בגיל 12 ראה את הרצל ודמותו נחרתה בלבו. השתתף בייסוד תנועת הנוער "כחול לבן". לאחר מות הרצל דבק הצעיר בנאמנות לציונות המדינית ועמד בכתובים עם יורשו של הרצל מכס נורדוי. את מאמרו הראשון פרסם ב"די וולט" על נושא התפקיד של הנוער על סמך חוות דעתו של נורדוי. בקונגרס הציוני בפראג הציע הצעות מעשיות על תפקידי הנוער. אך הצעותיו נדחו.
את עולמו קנה לו ברעיונו להקים סוכנות ידיעות יהודית עצמאית. אך לא רק את הרעיון הגה. הוא העלהו והוא הגשימו. הדבר היה בימי מלחמת העולם הראשונה כשבאופק נראו סכויים ראשונים להגשמת המטרות המדיניות של הציונות והיה צורך להפיץ את הרעיון הציוני ובכלל לספק ידיעות על העם היהודי, חייו, צרותיו, שאיפותיו ממקורות יהודיים עצמאיים.
ב-6 לפברואר 1917 ייסד בהאג את יס"א (סוכנות טלגרפית יהודית). הוא עורר למען הדבר את התענינותם של כמה מחבריו יהלומנים מאנטורפן. הם השקיעו מהונם בסוכנות שמטרתה הוגדרה כך : להפיץ חדשות שנושאות אופי יהודי.
המשרד הראשון הוקם בהאג שבהולנד ומשם נתפשטו הסניפים בכל רחבי תבל.
את המאמרים הראשונים לסוכנות סיפקו נורדוי וזנגביל. נושאם : מטרות המלחמה של עם ישראל,