Volume 5

Page 2077

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-15.5.1919. לפי הגירסא הרשמית הוא תעה בערפל ונפל לתעלת למנש בקרבת החוף הצרפתי. שרידיו לא נמצאו אף פעם,

בירושתו הבוטאנית והספרותית העשירה טפלו אחיו אלכסנדר ז"ל ואחותו רבקה באמצעות "קרן אהרן אהרנסון בארצות הברית". בזכרון יעקב שמור בהקפדה רבה המעשב לאחר שסודר ומוין בשניה על ידי מומחים.

כתביו על הצמחים שאסף במסעותיו נתפרסמו בספר "צמח עבר הירדן" שיצא בתרגום עברי לאחר שיצא בצרפתית בקובץ החברה הבוטאנית בג'נבה (שנת 1930). להוצאה העברית צורף קטע מיומנו של אהרן, ורשימה ביוגרפית כתובה בידי אחיו אלכסנדר (הספר השני יופיע בקרוב בתרגום עברי-מצרפתית).

על שמו של אהרן נקראת המושבה כפר אהרן ליד נס ציונה. כן נקרא על שמו המכון לחקר החקלאות על יד האוניברסיטה העברית. מקומו של המכון ברחובות, והוא נקרא כך הודות לתביעתו הנמרצת של השופט יוליאן מק בארצות הברית, אחד ממוקירי שמו של אהרון. ברמת גן נקרא ככר אהרן על שמו.

במלואת 25 שנה למותו, בחודש אייר תש"ד, נערך מטעם "התאחדות בני הישוב" (ביזמתו ובהנהלתו של דוד תדהר) חודש "אהרן אהרנסון". זכרו הועלה והוערך בעתונות, באסיפות ובהרצאות בכל רחבי הארץ. בבית הכנסת בזכרון יעקב נערכה אזכרה ישובית כללית. הקק"ל הוציאה בול לזכרו, וכן הופיעה חוברת מיוחדת לזכרו.

בבית הקברות בזכרון יעקב מול קברה של שרה עומד לקום גלעד לזכרו.

בארי (ברל) כצנלסון

נולד בבוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, כ"ט טבת תרמ"ז (1887) לאביו משה (סוחר, תורני ומשכיל, עסקן חינוכי) ולאמו טייבה בת רבי יעקב נימיץ.

למד בחדרים ונתחנך ע"י אביו, שהכניסו תחילה לידיעת התורה וספרות עברית ורק אח"כ נתנו ללמוד גם רוסית. בן 12 נתיתם מאביו, המשיך להשתלם בהשכלה כללית ברוסית ובקריאה בספרות עברית ואידית, ועמד בהצלחה בבחינות של מחלקות גימנסיה ברוסית. היה זמן מורה במשפחה כפרית.

בעודו נער השתרשה בו זיקה טבעית כמעט לארץישראל ולשפה העברית (אם כי חיבב גם את האידית), ומגיל צעיר מאד נסחף במערבולת התסיסות הרעיוניות של הנוער היהודי, שחיפש דרכים שונות, ואף משונות, "לחבוש את שבר בת עמו", לבקש תיקון למצב הבלתינורמלי, החולני, של היהודים ברוסיה ושל האומה הרוסית כולה, הנאנקת תחת עול הצאריזם... דרכו הראשונה הוליכתו אל "פועלי-ציון". אך לא אטם את אזניו משמוע את האמת של אחרים. כדרך טובי "העילויים" הפוליטיים בנוער היהודי במקומות ההם ובימים ההם נתברך בכושר דיאלקטי רב וידע להסביר ולהתווכח ביסודיות, בעמקות ובהרחבת היריעה. התיחס ברצינות מרובה להכרזות חוצבות להבות של דרשנים ומנהיגים, וכשראה תהום פעורה בין הדיבורים ובין המעשים, היה

מגיע לידי פקפוקים ותהיות, ומתוך בקשת האמת וטובת הכלל היה מסוגל לעבור לאגודה או למפלגה אחרת, בלי כל דביקות עקשנית במפלגה מסוימת ובתכניתה המוכרזת אך ורק משום שבמקרה הצליחה לרכשו לעצמה, ב1905 הצטרף לס"ס (סיוניסטים סוציאליסטים, קרי: ציונים סוציאליסטים), ציונותם התבטאה בהשתתפות פעילה במהפכה הרוסית, כדי להבטיח זכויות אזרח וקיום אנושי לעמלים יהודים ברוסיה וחופש לאומי ליהודים אישם בעולם, - ואת הודעתו על קבלת רעיונם כתב להם ב...עברית (בכלל היה כותב לעצמו עוד מכבר בעברית תמציות של ספרים סוציולוגים וכל מיני הגיונות על בעיות השעה - דברים שאין להם כל זיקה לציונות וללאומיות יהודית - ולא מתוך הכרה אידיאליסטית של "מוהיקאנים אחרונים" לשפה העברית, אלא מתוך נטיה טבעית של אדם לשפתו שלו), ובאותה הודעה הביע גם

את זיקתו החיובית לארץ-ישראל ואת התקוה שזיקה זו, המרחפת בערפלי העתיד, לא תפריעהו מפעולה למעין ההווה והעתיד הריאלי הקרוב.

אולם קשריו עם מפלגה זו לא עלו יפה ולא התקימו אלא כחצי שנה, וגם במשך זמן קצר זה לא שבעה נחת ממנו. בשעת ויכוח רעיוני גדול (והרי הפעילות העיקרית של מפלגות יהודיות התמצתה אז בויכוחים רעיוניים גדולים) הכשיל אותה במשגה גדול : במקום להגן אל האמונה הטריטוריאליסטית של המפלגה הגן על ההשקפות הארצישראליות של עצמו, וצריך היה להביא אחד המנהיגים הגדולים כדי לתקן את הרושם שקלקל...

בגלל הרגשת החושה לפעילות דחה את נסיעתו ללמוד באוניברסיטה בחו"ל, ובעת הפרעות היה פעיל בהגנה העצמית היהודית ובהובלת נשק להגנה היהודית נגד פורעים בעיירה סמילה. אח"בכ עבר לקבוצת "ווזרוז'דניה" ("התחיה", שחבריה היו מתאספים לשם שיחות על הצורך באוטונומיה פרסונלית ליהודים בגולה, שתנוהל על-ידי "סיים" - בית-נבחרים - יהודי דימוקרטי בעל סמכות מחוקקת). נדד לאודיסה ולוילנה, תוך חיפוש הדרך הנכונה לטובת העם, השתתף בתנועת הפו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2077). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2077