Volume 5

Page 2079

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והשתתף ביסוד "לגיון העבודה" לקליטת חלוצים ועולים חדשים לעבודה בקבלנות בחקלאות בכל המקומות שידרשו, כדי להתאמן בעבודה קיבוצית מאורגנת ובהכרת הארץ, והשתתף בניהול הלגיון הזה ביחד עם ישראל ואליעזר שוחט, ישראל בצר ועוד.

ב-1913 גר עם אחיו ואחיותיו בעין גנים והושפע מאד מפגישותיו התדירות עם א. ד. גורדון, י. ח. ברנר ויעקב רבינוביץ . השתתף בועידה השניה של פועלי יהודה בבן שמן ולקח חלק פעיל בדיונים ובהחלטות. נבחר לחבר המרכז החקלאי של פועלי יהודה ונדד ממקום למקום בעניני תפקידו מקודם ברגל, ואח"כ, עם גידול היקף העבודה, ברכיבה על חמור. טיפל מטעם המרכז החקלאי בארגון גרעין חקלאי מתאים בשביל המושב נחלת יהודה. כתב מזמן לזמן בעתוני "פועלי ציון" בארץ ובגולה ויזם את הוצאת הספרים "אדמה" של הפועלים החקלאים. ב-1914 ערך בהתנדבות בשעות הערב ואחרי ימי עבודה ב"בחר" מיפקד של פועלי יהודה מטעם ההסתדרות החקלאית.

בשנות מלחמת העולם א' עמל ביחד עם יתר עסקני צבור הפועלים בשמירה על הקיום של צבורם והישוב בזמנים הקשים, ובין השאר עסק בפעולה מאורגנת לאספקת צרכי מחייה (ביחד עם מאיר רוטנברג ועוד ), עד כמה שאפשר היה להשיגם. והפעולה היתה גרעין ל"המשביר".

אחרי כניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ התנדב לגדוד העברי הארצישראלי ("הראשון ליהודה", כפי שנקרא אז בחזון השליה) ושרת בו עד שנת 1920. בגדוד פעל גם בארגון החיים הצבוריים של החיילים ולמען הקמת האיחוד בציבור הפועלים, שבתוצאת מגמה זו לחיסול הפילוג לשתי מפלגות ("פועלי ציון" ו"הפועל הצעיר") נוסדה מפלגה נוספת בשם "אחדות העבודה", שהוא היה מראשיה ומפעיליה. יצג את מפלגתו בועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל ואח"כ באספת הנבחרים ובועד הלאומי. היה ציר בועידה העולמית של ההסתדרות הציונית (לונדון, 1920), שהניחה את היסוד למפעל הבנין בארץ לפי התנאים החדשים שב"הצהרת בלפור", ובקונגרסים הציוניים י"ב-כ''א (חוץ מי"ד) ומראשי אגף העבודה שבהם נבחר תמיד לועד הפועל הציוני, ואחרי מהומות אב תרפ''ט היה ב-1930 חבר הועדה המדינית של ההסתדרות הציונית בלונדון, וכן נבחר בקונגרסים לחבר הדירקטוריון של הקהק"ל. בסוף 1920 השתתף ביסוד ההסתדרות העובדים הכללית ונבחר תמיד מחדש לועד הפועל שלה, וביסוד ההסתדרות החקלאית של הההסתדרות הכללית והיה כמה שנים חבר המרכז החקלאי. ב-1921 השתתף במשלחת הראשונה של הסתדרות העובדים לארצות הברית, ביחד עם יוסף ברץ, ומניה שוחט , ויצא כמה פעמים בשליחות התנועה לחו"ל הן ליצוג בועידות ובמפעלים של צבור הפועלים היהודי והציוני והן בקשרים עם המוסדות הבינלאומיים של צבור הפועלים, פעל בשנות 1924-25 כמזכיר הועד המנהל של המשביר, השתתף ביסוד חברת "ניר" ובניהולה, וכן בכל המפעלים המרכזיים של ההסתדרות, פעל למען איחוד "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" ב"מפלגת פועלי ארץ

ישראל" (מפא"י) והיה חבר תמידי במרכז המפלגה. השתתף בפעילות בועידת היסוד של הבחרות הסוציאליסטית (גבעת השלושה, 1927) והיה ממעצבי דמותה האידיאולוגית. שרת את הרעיון והמעיש גם בעטו כעורך וכסופר פובליציסטי משובח ובעל כח שכנוע. יסד את הירחון "האדמה", את ה"קונטרס" של אחדות העבודה (1923) והיה עורכו הראשון. ב-1925 יסד את העתון היומי "דבר" של ההסתדרות והיה עורכו הראשי כל ימיו. ריכז סביב העתון כוחות מעולים ופיתח אותו למכשיר פעיל ויעיל לכל ערכי מעמד הפועלים, הישוב, המפעל הציוני והספרות והתרבות. היה הרוח החיה בפעולות ועדת התרבות של ההסתדרות בפעולות חינוך, לילדי היהודים, ביסודו ובניהולו של "המרכז לנוער" של ההסתדרות (מ-1934) ובעריכת הספריה שלו. ביחוד הגדיל לעשות למען הספרות העברית ביסדו ובנהלי את הוצאת "עם עובד'', שהתפתחה תחת ידו ובשקידתו המסורה והכשרונית למפעל מולו"ת גדול, שהעניק לקהל הקוראים מכל הגילים והמעמדות הרבה ספרים משובחים בספרות יפה, במחשבה, במדע, וכו', וכל זה בלי הפליה מעמדית או מפלגתית אלא לפי קנה-המדה היחיד של ערך הספרים כשלעצמם. נבחר לועד הפועל של האוניברסיטה, השתתף ביסוד אגודת שוחרי האוניברסיטה בארץ ובתור חבר הועד הפועל שלה פעל בהתמדה למען שיתוף הישוב בהחזקת האוניברסיטה ובקביעת דרכה, ובזמתו התקיימו ב-1934-1935 השיעורים האוניברסיטאיים בתל-אביב. היה בין מיסדי בנק הפועלים.

ערך את הקבצים "העבודה", "בקבוצה", ילקוט אחדות העבודה, פרסם את החוברות "לקראת הימים הבאים" (1919), "בנק הפועלים" (באידית, 1921), "המשביר" (1924), במבחן" (1934), "דרכי לארץ" (1945), ראשי פרקים לתולדות תנועת הפועלים בארץ (בהקטוגראף).

פרסם מאמרים רבים בעתוני הפועלים בעברית ובאידית בשמו ובכינויים - ירובעל, אסיר.

מבחר כתביו נאספו על-ידי מפלגת פועלי א"י בראשותו של שמואל יבניאלי , ויצאו ב-י"ב כרכים. ההוצאה עומדת להדפיס את אגרותיו ומבחר כתביו ב-3-2 כרכים.

מסלול חייו בארץ, שהתחיל בעבודת שכיר בשדות ובפרדסים, עלה והגיע לשיאים בהנהגת צבור הפועלים ובהשפעה על המפעל הציוני והישוב, ובכל זאת נשאר האיש כל ימיו עניו ואיש העם, מוכן לעזרה ליחיד ולצבור, שמח ונהנה למראה כל התקדמות קטנה וגדולה במפעל הבנין והיצירה בחומר וברוח, טוב עין וטוב לב, אוהב את הבריות, חביב ונערץ על קהלו ואהוב ומכובד גם על אנשי חוגים אחרים.

נפטר בירושלם, כ"ד אב תש"ד והובא לקבורה בכנרת. על שמו נקראו "בית המדרש לשליחי התנועה" של ההסתדרות ליד המושב צופית בשרון, הקיבוץ בארות בדרום יהודה בשם "קיבוץ בארי'', בית הספר בגבעתיים גמנסיה תיכונית בכפר סבא. בכנרת "אוהלו" - אכסניה לנוער ועוברי דרך, בקבוצת "נען" בית הבראה על שמו.

לזכרו יצאה חוברת "על ברל כצנלסון" מאת ש"י עגנון (הוצאת שוקן, ת"א, תש"ד).

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2079). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2079