Volume 5

Page 2082

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

טלפון, גשרים. בזמן תוקפו של ההסכם ביצע האצ"ל את פצוץ מרכז השלטון הבריטי במלון "המלך דוד".

פעולת-הבריטים ב-29.6.1946 "השבת השחורה", כשראשי הסוכנות היהודית והועד הלאומי נשלחו למחנה המעצר בלטרון ואנשי הקבוצים למחנה רפיח, הכריחה את ה"הגנה" לסגת מעמדתה ותנועת המרי הפסיקה להתקיים. אחרי התפוררות האחדות הלוחמת החמירו הבריטים בהטלת חוקי חרום והחמרת העונשים. הפעולה הזו נעשתה כדי למנוע התקפות של המחתרת, אבל גם עונשי מוות לא הפחידו את חיילי האצ"ל. ההתקפות על רכוזי השלטון והצבא הבריטי הוגברו והמשפטים הצבאיים, שבירת משטר הצבאי, התקפות על מבצר עכו, בית גולדשמידט, הגבורה העילאית של עולי הגרדום נתקבלו באהדת דעת הקהל. מלחמת המחתרות הכריחה את הבריטים למנות ועדת חקירה אנגלו-אמריקאית ולאחר זה, להעביר את פתרון הבעיה לארגון האומות המאוחדות, ובקיץ 1947 הגיעה לארץ-ישראל ועדת חקירה מטעם או"ם.

באותה תקופה נפגש עם כמה מחברי ועדת החקירה ומספר עתונאים בעלי-שם עולמי והשפעה בתוך דעת הקהל העולמית. הפגישה נתקיימה בתנאי מחתרת, ממש תחת אפם של השלטונות הבריטיים - שחפשו את בגין - שלפי דעתם עבר נתוח פלסטי...

בפגישות הסביר למדינאים ועתונאים כי יש רק פתרון אחד לבעיה - עזיבת הארץ על-ידי הבריטים. כל נסיון להמשיך בשלטון הבריטי יתקל בכוח הנשק של המחתרת.

לאחר החלטת או"ם על גורלה של ארץ-ישראל והודעת הבריטים שהם עוזבים את הארץ - הזהיר בשם האצ"ל את העם העברי בפני תקופה של "תוהו ובוהו" וההתקפה של ארצות ערב על המולדת העברית. אזהרתו נתקבלה בהבנה רבה בתוך הצבור שדרש להקים חזית מאוחדת של כל הכוחות הצבאיים. כתוצאה מלחץ הקהל נכנעו "המוסדות הישוביים" ונחתם הסכם הועד הפועל הציוני על שתוף פעולה בין ה"הגנה" האצ"ל והלח"י נגד הערבים.

גולת הכותרת של פעולות אצ"ל נגד הפורעים הערביים היתה התקפת כבוש על יפו שהביאה בעזרת כל הלוחמים לידי כניעתה של העיר ובריחת המוני תושביה והכללת העיר בגבולות מדינת ישראל.

לאחר ההכרזה על הקמת המדינה יצא מהמחתרת והמשיך לעמוד בראש כוחות אצ"ל שהמשיכו להלחם בחזיתות שונות בתיאום פעולה עם ה"הגנה" נגד הערבים.

הובאה על-ידי האצ"ל האניה "אלטלנה", בה הרבה ציוד, נשק חדיש, תחמושת ו-900 חיילי אצ"ל מחוץלארץ. מאומנים ומצוידים למלחמה נגד הערבים.

הממשלה התעלמה מהסכמתה המוקדמת ושלחה גדודי צבא לכפר ויתקין למקום שהאניה עגנה והעמידה אולטימטום לבגין - תוך 10 רגעים למסור את הנשק. בגין עלה על האניה והפליג לחוף תל-אביב כדי לדרוש לקיים את ההסכם, לפיו צריכים היו לצייד בחלק של הנשק את גדודי האצ"ל שלחמו בחזיתות שונות ועמדו במצור ירושלים.

כשהתקרבה "אלטלנה" לחופי תל-אביב חיכו לה כבר כוחות הצבא שפתחו באש מכלי נשק שונים על האניה. ולא הפסיקוה. בגין ירד האחרון מהאניה לאחר שחבריו הפצירו בו שיעזוב את האניה העלולה להתפוצץ על כל מטענה.

לאחר ההסדר שנעשה, התפרק האצ"ל וחייליו התגיסו לצבא.

לפני הפירוק החליט הפקוד העליון של האצ"ל על דעת המפקדים והחיילים להקים תנועה צבורית בשם: תנועת החרות מיסודו של "הארגון הצבאי הלאומי" ובראש התנועה נבחר מנחם בגין.

בדצמבר 1948 ביקר בארצות-הברית ונתקבל בהתלהבות על-ידי יהודים ולא יהודים כלוחם לשחרור ארץישראל.

בבחירות לכנסת הראשונה עמד בראש רשימת תנועת החרות, נבחר כחבר הכנסת וראש הסיעה וכחבר הועדה לעניני חוץ ובטחון, וכן נבחר לכנסת השניה.

בקיץ 1949 ביקר בצרפת, בבלגיה וארצות אמריקה הדרומית והמרכזית. נתקבל באהדה ובהתלהבות על-ידי הצבור היהודי ועל ידי נשיאי המדינות, שרים ואנשי שם העומדים בראש המדינות שבהן ביקר. בשעת ביקורו במקסיקו הוענקה לו אזרחות כבוד של העיר מקסיקו.

פרסם מאמרים וזכרונות בעתון "חרות" ובעתוני חוץ. ספרו "המרד" (זכרונות מהמחתרת) תורגם לאנגלית, אידיש, צרפתית וספרדית.

חותם בפסידונים: יונה קניגסהופר, ביגר בנג'מן, ישראל ססובר , ועוד.

בועידה הארצית של אגודת של"ח (שקום לוחמיחופש) נבחר כנשיא האגודה.

צאצאיו: זאב-בנימין (על שמם של ז'בוטינסקי והרצל), חסיה, לאה (שתי הבנות נולדו בתקופת המחתרת).

ד"ר חיים ארלוזורוב

נולד ברומני, פלך פולטאבה (אוקראינה), י"ג אדרתרנ"ט (23.2.1899) לאביו שאול (מוסמך לרבנות, בעל השכלה רחבה בתרבות הרוסית והגרמנית, סוחר בעצים ובתבואות, ממשפחת רבנים, חסידים ובני תורה ; בנו של רב הקהלה ר' אליעזר, מחבר הספר "הגהת אליעזר", בו כתב את שם המשפחה "ארלאזאראוו") ולאמו לסקה בת שלמה טובולובסקי (בן-תורה ושומר מצוה, עו"ד ונוטריון ובעל אחוזה גדולה ומפורסמת לשבח).

בן שלש וחצי התחיל לומד מעצמו את האותיות: הרוסיות מפי הפנקסן הזקן שבמשרד אביו. בשנתו הששית שכרו לו הוריו מורה-אומנת גרמנית. באותה שנה, 1905, בשכבו חולה בעת הפרעות ביהודי העיר, עפה אבן של הפורעים בעד החלון הפתוח לתוך מטתו. תחת רושם המאורעות עברה המשפחה לגור בעיירה סטאלופנן שבפרוסיה המזרחית, ליד הגבול הרוסי, ואביו המשיך את מסחרו עם רוסיה. הודות לדבורו הגרמני השתלם הילד חיים בלי קושיים בלימודי ביה"ס הגרמני, בבי"ס עממי בסטאלופנן ובבי"ס בקניגסברג, שמה עברו הוריו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2082). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2082