Volume 5

Page 2093

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עוד לא הצטרפה אליה גם אחדות העבודה. זו היתה ראשית מלחמתה של צ. צ. צ. ס. להקמת הסתדרות העובדים, לאחוד ציוני-סוציאליסטי כולל. ב-1920 (בוינה) פרסם חוברת "צו השעה" (באידיש) אשר הופצה ב-25000 אכס. והיא - קריאה לעולים חלוצים להקים את ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י.

ב-1924 - חודש לאחר עליתו נבחר ע"י מועצת ההסתדרות כחבר הועד הפועל של ההסתדרות, הקים את המרכז לעליה ואח"כ רכז בידיו כחבר המזכירות של הוע"פ את המזכירות לעניני חו"ל, ליגות למען א"י, החלוץ והנוער בועה"פ, היה גזבר הועד הפועל (מ-1934) והמשיך בפעולות מזכיר לעניני חו"ל, כראש הועדה לעניני הפועלים בתעשיה וכד', עד פרוץ המלחמה העולמית השניה.

ב-1939 בליל נעילת-הקונגרס על סף המלחמה העולמית הוטל עליו ע"י שליחי א"י העובדת והועה"פ של ההסתדרות לצאת בשליחות לימי המלחמה לאמריקה והוא נעשה שמה לנציגה של ההסתדרות במשך שש שנות המלחמה. עמד על משמרתו זו לקדום הציונות הגדולה וספוק צורכי יום-יום של ההסתדרות, הישוב והציונות. ביחד עם פעילותו המתמדת בשטח ההסברה הציונית העובדת בימי המלחמה כנואם, מארגן, מסביר ומפעיל נעשה לחבר פעיל (כיועץ) בועד החירום הציוני בו לחם בהתמדה וללא פשרות למען "א"י כקהיליה יהודית" (קומונוולט) ורכש ידידים פעילים לתביעה זו בציונות וביחוד בין מנהיגי הפועלים העברים והכלליים ויליאם גרין (שרכש אותו לציונות) ופיליפ מוריי.

ב-1941 הוזמן כחבר לסיעת הפועלים ב- I.L O. (משרד העבודה הבינלאומי), ובמאמציו ובעבודתו במשך 1943 במונטריאול שבקנדה ובוושינגטון הצליח ב-1944 להוכיח לחוגי המשרד הזה, כי אם גם אין עדיין עצמאות לא"י - הרי אין לזלזל בהישגים הכלכליים התרבותיים והסוציאליים של ההסתדרות וחברת העובדים ונסיונם הרב בשטח עליה, אשר ממנה יש ללמד פרק ולקח לכל המעונינים בהגירה (ובקליטתה) ובמשטר קולוניזטורי (במקום קולוניאלי). הודות למאמציו אלה הוזמן ב-1944 בפעם הראשונה לועידת משרד העבודה הבין לאומי - נציג ההסתדרות (הוא בעצמו) כמומחה מיעץ לשתי הועדות: להגירה ולטריטוריות התלויות באחרים. גליון מיוחד מספר 13 הוקדש ע"י הועידה למנוי זה.

בימי המלחמה התפרסמו רבים מנאומיו ומהרצאותיו באידיש, בעברית ובאנגלית בעתונות האמריקאית (הצפונית והדרומית). הופיעו מספר חוברות מיוחדות שלו על מאבקם של ההסתדרות והישוב להגשמת הציונות; נשא את דבר השלום כנציג "הועד הלאומי בועידה היהודית הארצית בארה"ב" - בה אושרה "תכנית בילטמור" (לאחר שהיא נתקבלה במלון בילטמור) והיה אחד מחמשה המנסחים בפועל של הצהרתה כלוחם למדינה לאלתר ונגד "החלוקה" של א"י. ערך מיוחד

לעבודתו למען המגבית של ההסתדרות, אשר נהפכה לגורם מחנך ומפעיל לטובת הציונות כולה, לפעולתו למען קרב את ה"דזשוינט" וגיוס אהדה ואמצעים למען העליה בימי המלחמה ואחריה. עם שובו לא"י השקיע את עצמו במלחמה על אחוד פועלי (סוף 1945), על הגשמת "תכנית ירושלים ובילטמור". דבריו היסודיים על המאבק נשמעו בנאומו בפני 30.000 הנאספים על מגרש "הבימה", "בו נשבעו המוני ישראל להלחם נגד בווין המקנא בהיטלר שנשא בחייו את כתר שנאת ישראל" בענין רב קראו כל חוגי הישוב את מברקיו המיוחדים מארצות הברית שהתפרסמו בימי המלחמה ב"דבר", בהם הורגש טמפו הפעילות הציונית בימי ההכרעה , החתירה לגיוס יהודים ולא יהודים לשעת ההכרעה הציונית ופעילותו הישירה של י. מ. בכל זה.

בהופעותיו תבע הדוק הקשרים עם פועלי אמריקה, תוספת כחות ליהדות וגילה אמונה רבה ברוח החלוצית המפעמת בלבות הנוער היהודי בארה"ב, אשר אותו ימשכו במעשים בארץ ולא בהטפת מוסר ותעמולה. (ראה דבריו ב"פנקס ההסתדרות").

כיום חבר הועד הפועל הציוני, חבר הועה"פ של ההסתדרות וראש המחלקה לחנוך מקצועי (כולל רשת "עמל"), ראש המחלקה ל"תיור וטיול", חבר מנהלת "דבר", חבר הועדה הכספית המתמדת לסוכנות היהודית, חבר מועצת החנוך של זרם העובדים, חבר המרכז של מפלגת פועלי א"י ומזכירותה הארצית, חבר המשרד של האחוד העולמי.

ביזמתו ובהנהלתו הוקמה רשת בתי ספר מקצועיים של ההסתדרות (רשת "עמל"), מפעלי תעשיה שונים, בתי הארחה וכד'.

רעיתו ד"ר מיי בער-מערעמינסקי משמשת ד"ר פסיכולוגיה במדור לקליטת עולים של הנה"ס. עשתה בשליחות ההסתדרות ומועצת הפועלות בארה"ב בימי המלחמה. ייצגה את הישוב בועידה הכל-יהודית בניו-דלהי ב-1948 כחברה למשלחת, מרצה בפסיכולוגיה בב"מ למורים, ב"ס לאחיות, מדריכי הנוער.

בנותיו: סיניה ועליה (בוגרות הגימנסיה "שלוה" ששרתו בהגנה ובשרותי צופים - התגייסו ל"פלים"; אחרי כבוש חיפה נכנסו לחיל הים ועבדו בהתאמת ספינות מעפילים לצי ישראל - היו בחזיתות עין-גב ודרדרה; שרתו בנח"ל, השתתפו במבצע נח"ל באילת ובמצדה, והמשיכו בהכשרה חקלאית באלומות ואבוקה).

ביבליוגרפיה : "ספר האישים" (תרצ"ז), לקסיקונים של א. רייזן ושל א. ל. ציטרון (ווילנה), ערד און ארבעט (חארקאוו, קיוב), "בעפרייונג" (ורשה), "העובד" (ורשה), "קונטרס" והפוה"צ, הצפירה (1920/1924), "דבר" (מפוזרים), החלוץ ברוסיה (דן פינס), בראשית התנועה (א. לוינסון-וועסט), ב"היינט" ו"מאמענט" (19261920), "העתיד" ו"החלוץ" (ורשה), אידישער ארבייטער ואידישער קעמפער (ניו-יורק), "פארווערטס", "מארגן זשורנאל" ועתונים אנגלו-עבריים בארה"ב

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2093). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2093