Volume 5

Page 2097

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של בתי-הספר בחיפה וחגיגות פורים לילדים בימי הקרנבלים העדלידע מטעם עירית ת"א. ביים מחזות בנשפי ה"הגנה" בתקופת המחתרת (היה חבר בה מ-1929 ואילך). הופיע בנשפי קריאה בבריגדה העברית במלחמתהעולם ב' ואח"כ במחנות ובמשלטים של צבא ההגנה לישראל בתקופת מלחמת המולדת.

ב-1933/34 השתתף בסיבוב "אהל" בארצות אירופה המזרחית והמערבית, וב-1950 בסיבוב באירופה המערבית.

בתו: יעל .

ד"ר צבי רותם (רוטמילר)

נולד בטרניאני, קרואטיה, יוגוסלביה, י"ג תשרי תרס"ד (4.10.1903) כילד שני מבין ששה, לאביו יוסף ולאמו אנה בת אהרן האן.

אביו היה דור שני לאכרים בקרואטיה ואמו היתה בת למורה שהוזמן מאגן היהדות בסלובקיה לבית ספר של הקהילה בקופריבניצה. אביו פתח בית מסחר בכפר טרניאני ועבר ב-1912 לבירת קרואטיה זגרב, כדי להעניק לילדיו חינוך יהודי יותר. שם גמר צ. ר. גימנסיה.

בהיותו פעיל בתנועה ציונית מנעוריו, גם בשטח הארגוני, כיו"ר אגודת התלמידים של בתי הספר התיכוניים שהיתה אחת המשתלות לציונות בקרואטיה, גם בשטח פובליציסטי בעתונות הנוער הציונית, שאף להעמיק את השכלתו היהודית-העברית ויצא לברלין, שם ביקר בבית הספר למדעי היהדות וקיבל תעודת מוסמך למדעי יהדות. כן קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת וירצבורג וסמיכה למשפטים מאוניברסיטת זגרב.

ביוגוסלביה היה מפעילי ברית הנוער הציוני ובמשך שנים יושב-ראשה, ממייסדי "הפועל הצעיר" שם והליגה למען א"י העובדת. היה המזכיר הכללי של הלשכה הארצית לקרן הקיימת לישראל ביוגוסלביה ועבר את כל המדינה כמה פעמים במסעי הסברה וארגון. ערך בלשון סרבית-קרואטית את הירחונים "גדעון" ו"הנוער" לנוער ו"האביב" לילדים, השתתף בקביעות בעתונות הציונית והכללית, אף חיבר שירים, סיפורים וגם מח

זות שהוצגו לרוב בנשפי הנוער והילדים. פרסם את הספרים "ההתישבות היהודית בארץ-ישראל", (זגרב 1925), "חיים נחמן ביאליק" (בלגראד 1936), תרגום סיפורי י. ל. פרץ (זגרב 1932) ועוד. בדצמבר 1928ינואר 1929 ביקר בארץ לשם לימוד בעיותיה לצרכי עבודתו הציונית וב-1929 השתתף כציר "ארץ-ישראל העובדת" מיוגוסלביה בקונגרס הציוני בציריך. ב-1930 נשא לאשה את צילה בת מנחם ואסתר סנדל.

באוקטובר 1934 עלה לארץ עם משפחתו. עד לפלישת הגרמנים ליוגוסלביה היה סופרם של השבועון "ז'ידוב" של ציוני יוגוסלביה ושל העתון היומי הבלגראדי "פוליטיקה". ב-1936 נתקבל לעבודה בסניף חיפה של העתון היומי "דבר" וב-1939 הועבר לתל-אביב והוא עתה מזכיר המערכת ועורכו הכלכלי. בשעתו השתתף בייסוד אגודת העתונאים בתל-אביב ולאחר שהועבר מחיפה לת"א, נבחר לועד האגודה והוא זה כמה שנים גזברה ופעיל בועדותיה. יזם והשתתף בייסוד התאחדות עולי יוגוסלביה ב-1934 ובמשך שנים היה יושבראשה. פעיל בהסתדרות העובדים הכללית ובמפלגת פועלי ארץ-ישראל ועם חיסול היהדות היוגוסלבית והעלאתה לישראל אחד מדבריה מטעם מפא"י. חבר ארגון ההגנה מאז מאורעות תרצ"ו.

מלבד פעולתו העתונאית תרגם לעברית יצירות ספרותיות מסרבית-קרואטית, ובמיוחד סיפורים ומחזה מאת ה. גוטליב, שהוכנס בדרך זו לספרות העברית.

חבר ועד אגודת העתונאים. ייצג את עתונאי ישראל בחגיגות היובל של העתון הכלכלי "איל-גלובו" באיטליה (תש''י). בניו: חנן, דן.

יצחק יעקב ילין

נולד בירושלים, כ"ז אייר תרמ"ה (1885), לאביו הרב צבי הירש בן הרב שלום שכנא שעלו מסקידל שבמחוז גרודנה (ראה עליהם ערכים מיוחדים בכרך זה) ולאמו מיכלה בת הרב ר' יצחק.

למד בת"ת ובישיבת "עץ חיים". בבית אביו, שהיה ידען גדול בדקדוק, השתלם מילדותו בלימוד זה בשקידה עצמית, ובין הספרים הרבים שאסף אביו (מקצתם גם למסחר בהזדמנות) מצא ספרים מהספרות החדשה והרנה לקרוא בהם. (היו גם ספרים "אסורים" וסגורים בארון מיוחד לבל יכשלו בהם הילדים, ולפעמים הצליח להציץ גם בהם). בדרך זו וגם בהשפעת אמו, התפתח בו מילדותו כשרון סגנוני וספרותי. התחיל כותב דבריספרות שונים בפרוזה ובחרוזים ועוד בלמדו בחדר ערך עתון בכתב-יד בהשתתפות אחדים מחבריו.

נשא לאשה את לאה מרים בת הרב משולם זלמן שפירא בן הרב חיים יעקב שפירא , שהיה ראב"ד בביתדינו של הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור בקובנה ואח"כ בבית-דינו של ר' ישראל סלנט בירושלים.

בתרס"ז התחיל מפרסם מאמרים ב"החבצלת". בניסן תר"ע יסד וערך את השבועון "מוריה". בתרע"א החל מוציאו פעמים בשבוע, בתרע"ג ארבע פעמים בשבוע ובסוף תרע"ג עשהו לעתון יומי. בתרע"ד הוסיף עליו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2097). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2097