Volume 5

Page 2101

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עבדאללה ברבת עמון, במסגד עומר. צביעתו את בנין ""הנוצרים הצעירים" בירושלים מעוררת תשומת לבם של תיירים אמריקאיים.

הוא נעשה קבלן לעבודות צביעה בירושלים. אך יחסו לפועלים הוא למופת. לעתים קרובות אין הוא מוציא את פרנסתו, אבל אין הוא מקפח את שכרם של פועליו.

לסיפוק רב הוא זוכה כשניתן לו להפעיל גם את דמיונו התוסס בהכנת תפאורות לאופירה שנוסדה על ידי מ. גולינקין. כאן הוא יכל לסייר בארצות ובתקופות במכחולו ובפטישו.

אין הוא מסתפק בעבודתו המקצועית. הוא ממיסדיה הראשונים של הלואה וחסכון בעיר. מראשוני בוני ביתהעם, ממייסדי אירגון בעלי המלאכה, וגם לשיכון דאג לאנשי העמל והקים יחד עם חבריו את השכונה "ארנונה" (מלאכה ובנין) בתלפיות.

מאמרים מקצועיים פרסם בעתון הגרמני "מאלר צייטונג". בארץ ערך ירחון מקצועי בשם "הנגב". חידש הרבה מונחים מקצועיים כחבר ועד הלשון.

בימי מלחמת העולם הראשונה היה חייל בצבא התורכי, כי לא רצה לעזוב את הארץ. בימי המלחמה השניה נשלח מטעם ה"הגנה" כשוטר מוסף.

היה חבר ברית הציונים הכלליים.

בנו יחידו הרצל, בן שבע עשרה מת עליו בחייו והחמיר את מצב בריאותו. נפטר בירושלים, כ"ח באייר תש"ג (2.6.1943).

רחבה אחת בשכונת ארנונה ברושלים נקראת על שמו.

צאצאיו: הרצל ז"ל, תחיה אשת ישראל זיניוק.

שמואל כץ

נולד ביוהאנסבורג, דרום-אפריקה, כ"א כסלו תרע"ה (9.12.1914), לאביו אלכסנדר זיסקינד ולאמו לובה בת דב ברסלוב . אחרי חינוך יהודי ועממי כללי למד בבי"ס גבוה למסחר ובאוניברסיטת וויטווטרסטרנד.

ב-1930 הצטרף לתנועת בית"ר בדרום-אפריקה וב-1932 לתנועת "התחיה" לתרבות עברית ביוהאניסבורג, ומאז ועד 1934 היה חבר מועצת הנוער ליד ההסתדרות הציונית לדרום-אפריקה.

ב-1936 עלה ארצה וניהל את נציגות-הכבוד (כעין קונסוליה בלתי-רשמית לארץ-ישראל העברית הבלתירשמית) של ממשלת דרום-אפריקה בראשותו של מיכאל השכל ז"ל, וב-1937 הצטרף לארגון הצבאי הלאומי.

ב-1939 נשא לאשה את דבורה (דוריס) הודה בת שמואל יעקב קפלן.

בראשית מלחמת-העולם ב' יצא ללונדון, להזמנת זאב ז'בוטינסקי, השתתף ביסוד השבועון "ג'ואיש סטנדרד" וערך אותו עד 1942. באותה תקופה היה חבר הועד המנהל של הצ"ח והשתתף במסע ההסברה והתעמולה למען צבא עברי. ב-1943/44 היה חבר מערכת ה"דיילי אכספרס" וכתב בכתבי-עת שונים על המצב בארץ-ישראל ועל בעיות המלחמה, וב-1945 חזר לעריכת ה"ג'ואיש סטנדרד".

בקיץ 1946 חזר ארצה ופעל כמזכיר המרכז העולמי של הצה"ר. בסוף אותה שנה התמסר לעבודה באצ"ל ובראשית 1947 צורף למפקדתו. היה אחראי להסברתחוץ ועשה בשליחויות שונות מטעם האצ"ל באירופה, אפריקה וארה"ב. באוגוסט 1947 נשלח לז'נבה לעמוד בקשר עם חברי ועדת או"ם בעת ישיבות הסיכום שלה, אחרי חקירותיה בארצנו.

מאפריל עד יוני השתתף בניהול עניני אצ"ל באירופה ובארגון מפעל משלוח האניה "אלטלנה". חזר ארצה מיד אחרי החרבת האניה על ידי כוחות צבא ישראל ומאז תום ההפוגה הראשונה ניהל את האצ"ל בירושלים עד לפירוקו בספטמבר 1948.

השתתף ביסוד תנועת "חרות" ונבחר כחבר בועד הפועל שלה וביולי 1949 נבחר לועד המרכזי. נבחר ברשימת "חרות" לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה).

תרגם כתבות שונות לאנגלית, בכללן משל ז'בוטינסקי, ובהן "תולדות הגדוד העברי" (הוצאת אקרמן, ניו-יורק, 1945). כתב בעתונים "ג'ואיש הראלד" ו"סטאר" ביוהאנסבורג; "ניו סטייטסמן אנד ניישן", "איוונינגג סטנדרד", "וורלד דייג'סט" ו"ג'ואיש סטנדרד" בלונדון ; "הירדן" ו"חרות" בתל-אביב.

ישראל גבריאל שפירא

נולד בעיירה פלויישט (רומניה), ז' סיון תרכ"א (1861) לאביו דוד ולאמו חנה בת נתן הכהן (מהמקובלים, עלה לארץ והתישב בצפת, שירת בה כדיין, ממונה וראש הקהלה).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. היה גר בבוקרסט, סוחר נשא לאשה את גיזלה בת וואלף מאיר , שותפת לעבודתו במסירות נפש. נפטרה בעתלית, כ"ו אב תש"ז.

היה מסור לכל ענין צבורי יהודי וביחוד לציונות והיה מזניח את עסקי מסחרו וטורח למען ענינים אלה. בועידת ציוני רומניה ביאסי הכריז: "אני הוא הסבל והעבד המשרת את הציונות". ואחר מכר הוא עצמו 3000 שקלים. היה ממיסדי הציונות בבוקרסט ועבד יחד

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2101). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2101