Volume 5

Page 2109

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

באוניברסיטאות שיקאגו ו-וינה, בבית-המדרש לרבנים בוינה ומפי הפילוסוף היהודי בן-ציון רפופורט , וב-1917 הוסמך בוינה לד"ר לפילוסופיה. באותה שנה השתתף בוינה ביסוד התנועה הצופית הציונית "השומר", שהפכה אח"כ לתנועה ציונית-סוציאליסטית "השומר הצעיר", ונבחר לנשיאה הראשון.

בסוף 1918 חזר לפולין ונתמנה למנהל הגימנסיה "יבנה" בלודז והיה פעיל שם בעניני צבור וציונות, וב-1920 השתתף כאחד מנציגי ציוני פולין בועידה של ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון.

אחרי ועידת לונדון עלה ארצה והמשיך מאז את עבודתו בשדה החינוך. ב-1921 מורה בביה"ס הריאלי בחיפה, ב-1922/24 מורה בגימנסיה הרצליה ובביהמ"ד למורות בת"א. ב-1926 עורך הירחון "הנוער והארץ" מ1928 מפקח על בתי-הספר הכלליים מטעם מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית, הסוכנות היהודית ואח"כ הועד הלאומי, ומ-1935 ואילך מנהל ביה"ס התיכון הנסיוני בבית הכרם בירושלים ויו"ר המחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית.

נבחר ברשימת "הפועל הצעיר'' לקונגרס הציוני בבאזל (1927), לאספות הנבחרים ולועד הלאומי (1944/48). השתתף כנציג א"י בועידה עולמית לחינוך (1937). היה היוזם והיו"ר של מרכז התנועה למען תוצרת הארץ, עסקן הקה"ק ושליחה לארה"ב. ארגן ב-1947 ועידה עולמית לחינוך עברי בירושלים ונבחר לראש האיגוד העולמי לחינוך עברי.

בתרפ"ח נשא לאשה את רבקה בת יצחק בראנדשטטר.

פרסם מאמרים רבים בעתונות הכללית והיהודית בעברית, בפולנית, בגרמנית ובאנגלית ואת הספרים תולדות הזמן החדש (שני כרכים, הוצאת "דביר", מהדורה ראשונה יצאה בתרפ"ג), אוצר מלות היסוד של הלשון העברית השמושית (הוצאת ביהמ''ד למורים, ירושלים, תרצ"ה), הוראת הכתיב (עם א. ארנון , תרצ"ה), החינוך העברי בארץ-ישראל (2 כרכים, הוצאת "דביר", תש"א), החינוך המקצועי העברי בא"י (הוצאת האוניברסיטה העברית, תש"ה).

בנותיו: חמוטל אשת אליעזר קופיטו (מהנדס), שלומית אשת אורי הברשיים (פיסיקאי), חגית.

יוסף רוקח

נולד בנוה צדק שביפו, בשנת תרמ"ז (13.12.1887), לאביו שמעון (יליד ירושלים, מעסקני הישוב ; ראה כרך א', עמוד 68) בן ר' יצחק (שעלה ארצה בן עשר עם אביו ר' יוסף ; ראה כרך א', עמוד 448) ולאמו רחל בת ר' מנחם (מנכין) שוסטקובסקי מבריסק ונכדת הצדיק ר' משה פיזיצר (ראה כרך א', עמוד 113).

למד ב"שערי תורה" ובביה"ס כי"ח ביפו ובקולג' האמריקאי בבירות והוסמך לרוקחות.

מ-1910 ואילך היה מזכיר חברת "פרדס", שאביו היה מנהלה.

ב-1912 נשא לאשה את חנה בת זלמן כהן מירושלים (ראה כרך ב', עמוד 648).

בעת הגירוש הכללי מתל-אביב ויפו (באביב תרע''ז) עבר לפתח תקוה ופעל בניהול פרדס "בחריה", שאביו היה מנוטעיו ומבעליו. משהתבסס הכיבוש הבריטי בפתח תקוה עד הירקון (בחורף תרע"ח) חזר לתל-אביב.

אחרי מלחמת-העולם א' ניהל את הפירמה המסחרית ש. רוקח ושותפיו , סוכני "השרות הימי הרומני" (ס.מ.ר.). בשנות 1924/25 ניהל גם את הקונסוליה הרומנית בחיפה (הפירמה שימשה גם נציגות קונסולרית לרומניה ביפו ובחיפה). אך התפטר כדי לחזור ולדור בעיר הולדתו. בתקופה מאוחרת יותר פנה לעסקי ביטוח והנו מנהל חברת "אפאל", שהיא סוכנות ראשית של חברת הביטוח "ליברפול, לונדון אנד גלוב".

ב-1919 נבחר לועד העיר ליהודי יפו ות"א ומטעם ועד ת"א לאחד מנציגיו במועצת עירית יפו (יחד עם יוסף אליהו שלוש וז'ול אברביה ) ויצג את עניני היהודים בעירית יפו עד 1926.

השתתף בגאולת הקרקע ובבנין השכונה "רמת השרון" בת"א (השטח שבין מסלת-הברזל, רחוב אלנבי ודרך פתח תקוה). פעל בגאולת 5000 דונם קרקע ליד בית-שאן, שהועברו אח"כ לקה"ק.

חבר זה שנים רבות בלשכת בני ברית "שער ציון" שאביו היה ממיסידיה וראשיה.

בתו: מלכה אשת עוה"ד שמחה פרת.

יונה ליב לבל (מנדלסון)

נולד בשנת תקע"ו (1816) בפרסבורג (אז בהונגריה וכיום בשם בראטיסלאווה בצ'כוסלובקיה) לאביו יהודה מנדלסון.

היה תלמיד מובהק של ה"חתם סופר", שהטעים בכל הזדמנות בעל-פה ובכתב את החובה המוטלת על כל יהודי נאמן לעלות ולהתישב בארץ הקודש, וביחוד

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2109). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2109